פרשת וישלח

תתן אמת ליעקב

הדבר אולי מפתיע, אך כשם שיש יצר הרע של שקר, כך גם הרצון להגיע לאמת עשוי להיות סוג של יצר הרע. הרבה יותר קשה להתמודד עם סוג כזה של יצר הרע: לא מפני שהוא מפתה אלא דווקא משום שהוא מוליך את האדם בדרך שבסופה כישלון וודאי.

ישנה מחלוקת בחז"ל באיזו דמות נגלה שרו של עשו ליעקב. יש אומרים ״כליסטים נדמה לו״, ויש אומרים ש:״כתלמיד חכם נדמה לו״.

כאשר שרו של עשו מופיע כליסטים, אני פוגש את הרע והוא מציע לי הצעה מגונה. על השולחן. המאבק נגדו לא תמיד קל, אבל הוא מאוד ברור.

אולם, כשהוא נגלה בתור תלמיד חכם - הוא לא מוכר לך את 'העולם הזה', אלא את 'העולם הבא'. והשאלה המתבקשת היא: אם הוא כל כך טוב, מדוע הוא ״שרו של עשו״?

מסתבר, שישנם אנשים שהסטייה שלהם מהקדושה לא הייתה תוצאה של הליכה אל הליסטים, אלא של ההתעסקות עם התלמיד חכם; נפילתם הייתה תוצאה של הניסיון לבנות סטנדרטים בלתי אפשריים.

התיאור הזה איננו תיאור תיאורטי. ישנם אנשים רבים שהיצר הרע והמחשבות מן הסוג הזה פועלים עליהם הרבה יותר מאשר היצר הרע ה:״סטנדרטי״. זה קורה דווקא משום שיש להם נשמות טהורות, שקשה להם להשלים עם חוסר שלמות.

המדרש אומר על הפסוק ״וירא א־להים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד״: "טוב - זה יצר הטוב, טוב מאוד - זה יצר הרע״. היצר הרע מעמיד את העניין של ״טוב מאוד״ בכזו עוצמה, עד שהוא שולל את המציאות כולה. השלמות הגמורה לא יכולה להתממש בשום מציאות; ולכן היא נחלתו של מלאך המוות.

הווייתנו כבני אדם עומדת בפני העניין הזה של חוסר השלמות. אנחנו לא יכולים להגיע לשלמות מוחלטת או לטוב מוחלט. ועלינו לחיות תמיד עם אמת חלקית, הנובעת מפשרה.

משום כך, פעמים רבות העבודה שלנו היא לא לדון בשאלה של אמת מול שקר, אלא בשאלה: כמה אמת אנו יכולים להצליח להכניס בתוך הדברים. זה - המאבק שלנו על האמת. וזהו שאמר הנביא מיכה (ז',כ'): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב".

התבוננות קטנה תובנה גדולה

 באילו תחומים בחיי הרצון להיות "טוב מאוד" דווקא מרחיק אותי מן האמת — מפני שאני מתקשה להשלים עם חוסר שלמות?