וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃

וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ, הכול מָשְׁזָר. שילובם של חוטי זהב עם שזירת חוטי הצמר והפשתן אינו קל. לא ידוע על שימוש קודם בזהב למטרה דומה.

וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃

אולי היתה זו הפעם הראשונה של השימוש בטכניקה המעורבת הזו: וַיְרַקְּעוּ, שיטחו דק אֶת פַּחֵי, לוחות הַזָּהָב. לאחר מכן, וְקִצֵּץ פְּתִילִם, חתכו אותם לרצועות דקות, לחוטי זהב שאפשר היה לַעֲשׂוֹת, להכין אותם לשזירה בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, באומנות מיוחדת.

כְּתֵפֹ֥ת עָֽשׂוּ־ל֖וֹ חֹבְרֹ֑ת עַל־שְׁנֵ֥י קצוותו [קְצוֹתָ֖יו] חֻבָּֽר׃

כְּתֵפֹת עָשׂוּ לוֹ— לאפוד, חֹבְרֹת, מחוברות, עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו חֻבָּר. האפוד היה דומה לסינר או לחצאית, ושתי כתפותיו החזיקו אותו במקום.

וְחֵ֨שֶׁב אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֮ כְּמַעֲשֵׂהוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ, חגורתו אֲשֶׁר עָלָיו — מִמֶּנּוּ הוּא עשוי. החגורה לא הוכנה בנפרד, אלא היתה חלק ממארג האפוד שבלט מימין ומשמאל, ואותו היה הכהן כורך סביב גופו. על כן חגורה זו נעשתה כְּמַעֲשֵׂהוּ, באותו אופן שבו עשוי האפוד: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.

וַֽיַּעֲשׂוּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת, מוקפות מִשְׁבְּצֹת, מסגרות זָהָב. האבנים היו מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם. בכל אחת מהן חקקו כמו בחותם עַל, את שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, השבטים.

וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (פ)

וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, כ אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שכן נשאו את שמותיהם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.

וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַחֹ֛שֶׁן מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב כְּמַעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃

וַיַּעַשׂ אֶת הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד, באופן שבו נעשה האפוד: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.

רָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־הַחֹ֑שֶׁן זֶ֧רֶת אָרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל׃

רָבוּעַ הָיָה, כָּפוּל כעין כיס, שבתוכו נתנו דבר־מה — לפי המסורת — שמות קדושים, עָשׂוּ אֶת הַחֹשֶׁן. זֶרֶת, כחצי אמה, למעלה מעשרים ס״מ. המרחק שבין קצה הזרת לקצה האגודל, כאשר האצבעות פרושות ככל האפשר. אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ, כָּפוּל.

וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃

וַיְמַלְאוּ בוֹ, בחושן, אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן: טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת — הַטּוּר הָאֶחָד.

וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃

וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי — נֹפֶךְ, סַפִּיר וְיָהֲלֹם.

וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃

וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי — לֶשֶׁם, שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה.

וְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃

וְהַטּוּר הָרְבִיעִי — תַּרְשִׁישׁ, שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם. כל אבן היתה נתונה במשבצת זהב שהחזיקה אותה במקומה באחד הטורים.

וְ֠הָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹ֨ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃

גם באבני החושן — וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם. פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט. על כל אחת מהאבנים נחרט שמו של שבט אחד.

וַיַּעֲשׂ֧וּ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַׁרְשְׁרֹ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃

וַיַּעֲשׂוּ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת להחזיקו בצמוד לאפוד, גַּבְלֻת, של קליעה, מַעֲשֵׂה עֲבֹת, כמו שעושים חבל, ולא כשרשראות העשויות טבעות מחוברות זָהָב טָהוֹר.

וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַֽיִּתְּנ֗וּ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּעֹ֔ת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃

וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב, וַיִּתְּנוּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן.

וַֽיִּתְּנ֗וּ שְׁתֵּי֙ הָעֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת עַל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃

וַיִּתְּנוּ את שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת, שרשרות הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת, עַל קְצוֹת הַחֹשֶׁן.

וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃

וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת נָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹת, וַיִּתְּנֻם, את המשבצות עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו.

וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃

וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב נוספות, וַיָּשִׂימוּ אותן עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן, עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה, פנימה.

וַֽיַּעֲשׂוּ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּעֹ֣ת זָהָב֒ וַֽיִּתְּנֻ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפֹ֨ת הָאֵפֹ֤ד מִלְמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃

וַיַּעֲשׂוּ עוד שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב, וַיִּתְּנֻם עַל שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו, לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ, מִמַּעַל לְחֵשֶׁב, לחגורת הָאֵפֹד.

וַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־הַחֹ֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ אֶל־טַבְּעֹ֨ת הָאֵפֹ֜ד בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֗לֶת לִֽהְיֹת֙ עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפֹ֔ד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֹ֑ד כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וַיִּרְכְּסוּ, קשרו אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת, לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד. החושן נקשר בטבעותיו העליונות אל הכתפות, ובטבעותיו התחתונות אל האפוד. ו בכך לֹא יִזַּח, יסור, או: ואסור שיסור הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.