וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃

וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה, וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִיא מְאֹד.

וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃

וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, מלך מצרים. וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה, סיפרו באוזני המלך שבין האורחים שהגיעו מארץ רחוקה מצויה גם אשה יפהפיה. וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה, כדי שתהיה אחת מנשיו. נראה כי שרי לא מחתה, שהרי אברם ושרי טענו שהם אח ואחות.

וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃

וּלְאַבְרָם הֵיטִיב פרעה בַּעֲבוּרָהּ, בתור אחיה של האשה שרצה לקחת. וַיְהִי לוֹ, לאברם, משלו ומכל המתנות שקיבל, צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.

וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃

וַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ, את משפחתו ואת הסובב אותו, עַל דְּבַר, בגלל שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם. כיצד הבין פרעה שלקיחת שרי היא שגרמה לצרותיו? ייתכן שהנגעים הופיעו מיד עם בואה; אולי שרי הסבירה לו שהנגעים באו כתוצאה מלקיחתה; ואולי מתוך שסירבה להצעותיו, הרגיש שהרעה שהגיעה עליו ועל ביתו בד בבד עם לקיחת האשה הזרה באה בשל התנהגותו. מכל מקום, פרעה גילה לבסוף את האמת, כיוון ששרי סיפרה לו שהיא אשת אברם ולא אחותו.

וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃

וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר: מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי? לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִיא?

לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃

לָמָה אָמַרְתָּ ״אֲחֹתִי הִיא״, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה? מאחר שאמרת שהיא אחותך, התכוונתי לקחתה לאשה. הרי נהגתי כדין. לא אנסתי אותה. אדרבא, נהגתי עמה בכבוד גדול ורציתי לשאתה. רק עכשיו אני מבין שלקחתי את אשתך ממך. וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ. אשתך היא פיתוי גדול מדי לאנשים החיים כאן. איננו מעוניינים בה ובצרות ובנגעים שהביאה עלינו — קַח וָלֵךְ.

וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים, פרעה ציווה על אנשיו ללוות את אברם. לא היה זה ליווי של כבוד בלבד; המשלחת היתה אמורה לשכנע את אברם לעזוב את המקום. וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ חזרה לכנען.

וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃

וַיַּעַל, מדרום לצפון אַבְרָם מִמִּצְרַיִם, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה.

וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃

וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. אברם הצליח בעסקיו, ובמשך הזמן גדל רכושו מאוד. תהיה לכך משמעות בהמשך.

וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אהלה [אָֽהֳלוֹ֙] בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃

וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו— הוא חזר באותו מסלול שבו נסע, לשם חידוש ההיכרויות שלו עם בני המקומות הללו, או: כדי לשלם את חובותיו. מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל, עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי.

אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃

אברם הגיע אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה, וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה׳. נראה שקרא בשם ה׳ גם בפעם הזאת. אולי הקהיל קהילות ברבים, הזמין אנשים, קרא, התפלל ודיבר כדי להודיע את שם ה׳ בעולם.