מִן הַשְּׁבִי שֶׁלִּי שֶׁהִצַּלְתָּ, הַחֲזֵר לִי הַגּוּפִים לְבַדָּם:

תן לי הנפש.

After seeing Abram’s considerable generosity in his gift to Malkitzedek, 
 the king of Sodom said to Abram: Give me the people, and take the property for yourself. Let me have the residents of my city, Sodom, as I am responsible for them, and we will waive any claim to the plunder. You can keep any property the kings looted from us, which you rescued from them.

כיוון שאברם גילה נדיבות רבה במתנתו למלכי צדק — 
 וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם: תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ.תן לי את אנשי עירי, סדום, שכן אני אחראי להם וזקוק להם. ואנו נוותר על השלל. השאר בידיך את הרכוש שהמלכים בזזו מאתנו, שאותו לקחת מהם.

כא וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃

לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, מֵרִים אֲנִי אֶת יָדִי לְאֵל עֶלְיוֹן, וְכֵן בִּי נִשְׁבַּעְתִּי (בר' כ"ב), נִשְׁבַּע אֲנִי, וְכֵן נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי (שם כ"ג), נוֹתֵן אֲנִי לְךָ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קָחֵהוּ מִמֶּנִּי:

הרימתי ידי.

Abram said to the king of Sodom: I have raised my hand to the Lord, God Most High, master of heaven and earth. The raising of one’s hand or hands to the heavens is a gesture indicating an oath. <endnote_marker|22 />

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִימֹתִי יָדִי— הרמת היד או הידיים כלפי מעלה היא מחוות גוף המציינת שבועה.
 
 אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

כב וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

אַעֲכֵּב לְעַצְמִי מִן הַשְּׁבִי:

אם מחוט ועד שרוך נעל.

וְאִם תֹּאמַר לָתֵת לִי שָׂכָר מִבֵּית גְּנָזֶיךָ, לֹא אֶקַּח:

ואם אקח מכל אשר לך.

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי לְעַשְּׁרֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲבָרֶכְךָ וְגוֹ':

ולא תאמר וגו'.

Surely, be it even a thread of a garment or a shoelace, I will not take of anything that is yours, so that you will not say: I made Abram rich. I do not want my wealth to be attributed to you and to the property of Sodom. Consequently, I shall return all the property to you

אִם מִחוּטשל בגד 
 וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַלשל עור, 
 וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ, וְלֹא תֹאמַר: "אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"— ובלבד שלא תייחס את הונו של אברם לך ולכספה של סדום. על כן אשיב לך את כל הרכוש.

כג אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃

עֲבָדַי אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי וְעוֹד עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא וְגוֹ'; אַף עַל פִּי שֶׁעֲבָדַי נִכְנְסוּ לַמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם, וְעָנֵר וַחֲבֵרָיו יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים לִשְׁמֹר, אֲפִלּוּ הָכִי הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם. וּמִמֶּנּוּ לָמַד דָּוִד, שֶׁאָמַר כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ (שמואל א ל'), וּלְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט (שם), וְלֹא נֶאֱמַר וָהָלְאָה, לְפִי שֶׁכְּבָר נִתַּן הַחֹק בִּימֵי אַבְרָם:

הנערים.

without regard to me, leave me out of the calculations, do not take me into account (see also 41:16). Only that which the young men have already eaten from the property we have restored, as they needed it for their sustenance on their way back from the north to Jerusalem; this property shall not be restored. And also the portion of the men who went with me, Aner, Eshkol, and Mamre, Abram’s friends and allies, who were probably not among his three hundred and eighteen soldiers. Since they joined with Abram and supported his cause, they deserved a portion of the spoils and Abram did not wish to deprive them of it. Therefore, he said: I insist that they shall take their portion. But as for me, although as the victorious commander I am rightfully entitled to the majority of the spoils, I relinquish my entire portion.

בִּלְעָדַי,הוצא אותי מן החשבון, אל תערב אותי בהחלטתך.
 
 רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים,
 מה שאנשַי כבר אכלו מתוך הרכוש שהשבנו, שהרי היה בידם מקנה, והם הזדקקו למזון בדרכם מהצפון עד ירושלים, וזאת אין להשיב. ובנוסף לכך — 
 וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי — עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא,ידידי אברם ובעלי בריתו, וכנראה לא נמנו בין שלוש מאות ושמונה עשר חייליו. כיוון שבכך שנספחו אלי ונלחמו עמי, הגדילו את כוחי, מגיע להם חלק מן השלל, ואל לי לוותר עליו, לכן אני עומד על כך ש
 הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.ובאשר אלי, למרות שאני המצביא המנצח, שהיה אמור לזכות ברוב השלל — אני מוותר על כל חלקי.

כד בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ (ס)

כָּל מָקוֹם שֶׁנֶאֱמַר אַחַר – סָמוּךְ, אַחֲרֵי – מֻפְלָג (בראשית רבה). אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס זֶה, שֶׁהָרַג אֶת הַמְּלָכִים וְהָיָה דוֹאֵג וְאוֹמֵר, שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל כָּל צִדְקוֹתַי, לְכָךְ אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מִן הָעֹנֶשׁ, שֶׁלֹּא תֵּעָנֵשׁ עַל כָּל אוֹתָן נְפָשׁוֹת שֶׁהָרַגְתָּ; וּמַה שֶּׁאַתָּה דוֹאֵג עַל קִבּוּל שְׂכָרְךָ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד (בראשית רבה):

אחר הדברים האלה.

After these matters, after Abram’s war with the great kings of the north, he may have been concerned that the powerful rulers might return to Canaan for another military campaign in order to take revenge. And so the word of the Lord came to Abram in a prophetic vision, saying: Fear not, Abram, I am a shield for you, and I will protect you from all harm. Additionally, your future reward for your deeds is very great.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,אחר מלחמתו של אברם במלכי הצפון הגדולים. אמנם אברם ניצח, אך עתה יש מקום לחשש שמא ישובו מלכים תקיפים אלו לארץ כנען במסע מלחמה נוסף, שהרי הם נתקלו בה באויב גדול יותר, שיכול להם. 
 הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה, בראייה נבואית 
 לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְשלא יאונה לך כל רע, ובנוסף לכך — 
 שְׂכָרְךָעבור המעשים שעשית 
 הַרְבֵּה מְאֹד, לעתיד לבוא.

א אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן יוֹרֵשׁ, וְחָבֵר לוֹ עֵר וְעֹנֶה (מלאכי ב'), עֲרִירִי, בְלֹא יוֹרֵשׁ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (איוב ל"א), תְּעַקֵּר שָׁרָשֶׁיהָ, כָּךְ לְשׁוֹן עֲרִירִי חֲסַר בָּנִים, ובלע"ז דישאנפנטיש. וְלִי נִרְאֶה עֵר וְעֹנֶה מִגִּזְרַת וְלִבִּי עֵר (שיר השירים ה'), וַעֲרִירִי לְשׁוֹן חֻרְבָּן, וְכֵן עָרוּ עָרוּ (תה' קל"ז), וְכֵן עָרוֹת יְסוֹד (חבקוק ג'), וְכֵן עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר (ירמ' נ"א), וְכֵן כִּי אַרְזָה עֵרָה (צפניה ב'):

הולך ערירי.

כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁכָּל בֵּיתִי נִזּוֹן עַל פִּיו, כְּמוֹ וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק (בר' מלכים א), אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלִּי, וְאִלּוּ הָיָה לִי בֵן, הָיָה בְנִי מְמֻנֶּה עַל שֶׁלִּי:

ובן משק ביתי.

לְפִי הַתַּרְגּוּם מִדַּמֶּשֶׂק הָיָה, וּלְפִי מִ"אַ שֶׁרָדַף הַמְּלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק. וּבַתַּלְמוּד דָרְשׁוּ נוֹטָרִיקוֹן דּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה מִתּוֹרַת רַבּוֹ לַאֲחֵרִים:

דמשק.

Abram said: My Lord God, what will You give me? I go childless. You have promised me an exceedingly great reward, but what can I do with it when I have no children? And the steward of my house, the one in charge of all my dealings since I have no son, is Eliezer of, who comes from,23 Damascus.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם: ה' אֱלֹהִים, מַה תִּתֶּן לִי? וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי.
 אתה מבטיח לי שכר רב מאוד, אך מה אעשה בו, הרי אין לי ילדים, 
 וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי,
 הממונה על כל עסקיי 
 הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר,אליעזר שבא מדמשק.
 אמנם אדם נאמן והגון זה מלווה אותי, אך אין הוא מזרעי.

ב וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃

וּמַה תּוֹעֶלֶת בְּכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי?

הן לי לא נתת זרע.

Abram said: Behold, to me You have not given descendants, and a member of my household is my heir . Since I do not have a son, and my steward will inherit me, this reward has no meaning for me. Although Eliezer is indeed a faithful and decent man, he is not my child.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם:
 הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי.כיוון שאין לי בן, יירש אותי בן משק ביתי, ועל כן אין למתנה זו כל משמעות עבורי.

ג וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃

Generally, this common term means “thus” or “in these words and in this manner.” Nowadays, we would typically replace it with punctuation that introduces a quotation.

Saying

DISCUSSION

Behold, the word of the Lord came to him, saying: <notes|D 1/>This man who is the steward of your house shall not be your heir; rather, one who shall emerge from your loins, he shall be your heir.

וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו, לֵאמֹר. לרוב משמעות הביטוי לֵאמֹר, הנזכר בתורה פעמים רבות מאוד, הוא 'כך', 'כדברים הללו ובביטוי הזה'. בימינו היינו ממירים אותו בנקודתיים הפותחות ציטוט
 :
 לֹא יִירָשְׁךָ זֶה,בן משק הבית, 
 כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.

ד וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃

לְפִי פְּשׁוּטוֹ הוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ לַחוּץ לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים, וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ אָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת שֶׁאֵינְךָ עָתִיד לְהַעֲמִיד בֵּן, אַבְרָם אֵין לוֹ בֵן, אֲבָל אַבְרָהָם יֵשׁ לוֹ בֵן, שָׂרַי לֹא תֵלֵד, אֲבָל שָׂרָה תֵלֵד; אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם שֵׁם אַחֵר וְיִשְׁתַּנֶּה הַמַּזָּל. דָּ"אַ הוֹצִיאוֹ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים, וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַבָּטָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה:

ויוצא אתו החוצה.

He took him, or instructed him to go, outside, and said: Look now toward the heavens, and count the stars, and see if you can count them. And after Abram had looked toward the heavens, He said to him: So shall be your descendants; they will be as numerous as the stars.

וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה,ה' מורה לו לצאת החוצה, 
 וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה, וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם,האם אתה יכול לספור אותם? 
 וַיֹּאמֶר לוֹה', אחרי שהביט אברם בשמים
 :
 כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ,יהיו לך צאצאים, ומספרם יהיה רב ככוכבים.

ה וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃

Here the term tzedaka does not mean charity, a gift to the poor, as it usually does in contemporary usage. On many occasions in the Bible, its meaning is closer to the word tzedek , justice, indicating the right and appropriate deed. For example, in Deuteronomy 33:21 it is used in parallel to mishpat , meaning justice: He executed the righteousness [ tzidkat ] of the Lord and His ordinances [ mishpatav ] in Israel (see also Isaiah 5:16, and commentary ad loc.).

Righteousness [tzedaka]

אינה מתפרשת במובן המקובל היום, כמתן נדבה לעניים. משמעותה במקרא פעמים רבות קרובה יותר למשמעות המלה 'צדק', כלומר דבר נכון וישר שראוי לעשותו. (ראו למשל בהקבלה ל'משפט' בדברים לג,כא: צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל, וכיוצא בו בישעיה ה,טז — ראו בהערה שם).

צדקה

הרחבות

לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת עַל זֹאת; אֲבָל עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ שָׁאַל לוֹ אוֹת וְאָמַר לוֹ בַּמָּה אֵדַע.

והאמין בה'.

הַקָּבָּ"ה חֲשָׁבָהּ לאַבְרָם לִזְכוּת וְלִצְדָקָה עַל הַאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ. דָּבָר אַחֵר בַּמָּה אֵדַע, לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו, הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָּה, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה, בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת:

ויחשבה לו צדקה.

Although this seemed impossible to Abram, as he and his wife were elderly, 
 he believed in the Lord; and He, God, considered it, Abram’s faith, <endnote_marker|24 />for him as righteousness, <notes|D 1/>as a correct, upright, and proper act.

למרות שהדבר היה נראה לאברם בלתי אפשרי, שכן הוא ואשתו זקנים
 — 
 וְהֶאֱמִן בַּה'.
 וַיַּחְשְׁבֶהָה' החשיב את אמונתו של אברם
 
 לּוֹ צְדָקָה,למעשה נכון, ישר וראוי.

ו וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃

After seeing Abram’s considerable generosity in his gift to Malkitzedek, 
    the king of Sodom said to Abram: Give me the people, and take the property for yourself. Let me have the residents of my city, Sodom, as I am responsible for them, and we will waive any claim to the plunder. You can keep a