וְלֹא נֶאֱמַר צַדִּיק תָּמִים, מִכָּאן שֶׁאוֹמְרִים מִקְצַת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (ב"ר):

ראיתי צדיק.

The Lord said to Noah: Come you and your entire household into the ark, for I have seen you to be righteous before Me in this generation. Unlike the animals, who were selected at random to enter the ark, you were chosen from all humans because of your righteousness.

וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ: בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה, כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה.בניגוד לבהמות ולחיות, שנכנסו לתיבה באקראי, אתה נבחרת מתוך בני האדם בשל צדקתך.

א וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃

הָעֲתִידָה לִהְיוֹת טְהוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל; לָמַדְנוּ שֶׁלָּמַד נֹחַ תּוֹרָה (שם פ' כ"ו):

הטהורה.

כְּדֵי שֶׁיַּקְרִיב מֵהֶם קָרְבָּן בְּצֵאתוֹ:

שבעה שבעה.

From every pure animal you shall take to you seven pairs, each pair composed of a male and his mate. It is commonly explained that this is referring to animals that would later be considered pure, kosher according to halakha . It is possible, however, that the distinction between pure and impure animals is an ancient one, which predates the giving of the Torah. And of the animals that are not pure, two, a male and his mate; literally, a man and his wife. Since the Torah is speaking of specific pairs of animals, who are to be the sole survivors of that species, it refers to the male and female animal with the unusual expression of a man and his wife.

מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה— מקובל לפרש, הבהמה שמאוחר יותר תיחשב טהורה בדיני ישראל. אולם ייתכן שההבחנה בין בעלי חיים טהורים ושאינם טהורים היא עתיקת יומין, והתקיימה עוד קודם מתן תורה. 
 תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.כיוון שהתורה מתייחסת לזוגות מסוימים, זוג יחיד מכל מין שהוא לבדו נשאר בעולם, היא נוקטת כאן לשון חריגה, ומכנה את הזכר והנקבה בבעלי החיים אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.

ב מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ׃

בִּטְהוֹרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְלָמַד סָתוּם מִן הַמְפֹרָשׁ:

גם מעוף השמים וגו'.

Also from the birds of the heavens, take with you seven each, male and female, in order to keep offspring alive on the face of all the earth.

גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.

ג גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃

אֵלּוּ ז' יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק שֶׁחָס הַקָּבָּ"ה עַל כְּבוֹדוֹ וְעִכֵּב אֶת הַפֻּרְעָנוּת. צֵא וַחֲשֹׁב שְׁנוֹתָיו שֶׁל מְתוּשֶׁלַח וְתִמְצָא שֶׁהֵם כָּלִים בִּשְנַת ת"ר שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ (סנה' ק"ח):

כי לימים עוד שבעה.

מַהוּ עוֹד? זְמַן אַחַר זְמַן זֶה נוֹסָף עַל ק"כ שָׁנָה:

כי לימים עוד.

כְּנֶגֶד יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁקִּלְקְלוּ לְהַטְרִיחַ לְיוֹצְרָם לָצוּר צוּרַת מַמְזֵרִים:

ארבעים יום.

For in seven more days, I will make it rain upon the earth forty days and forty nights, and I will obliterate all existence that I made, everything that lives, from the face of the earth.

כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, בעוד שבעה ימים 
 אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם,כל מה שקיים ועומד בעולם,
 אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
 מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

ד כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃

זֶה בִיאָתוֹ לַתֵּבָה:

ויעש נח.

Noah did according to all that the Lord had commanded him. Although Noah had not yet seen any actual flooding, he still entered the ark in obedience with God’s command, as he believed His word.

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'.נח עדיין לא ראה מבול של ממש, אך נכנס לתיבה, כיוון שציית לצו ה' והאמין לדבריו.

ה וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃

Noah was six hundred years old at that time, and the flood, or sentence of judgment, was water upon the earth.

וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָהבאותו זמן, 
 וְהַמַּבּוּל, השיטפון, או: גזר הדין 
 הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ.

ו וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃

הָאֲנָשִׁים לְבַד וְהַנָּשִׁים לְבַד, לְפִי שֶׁנֶּאֱסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם שָׁרוּי בְּצַעַר:

נח ובניו.

אַף נֹחַ מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיָה, מַאֲמִין וְאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁיָבֹא הַמַּבּוּל, וְלֹא נִכְנַס לַתֵּבָה עַד שְׁדְּחָקוּהוּ הַמַּיִם:

מפני מי המבול.

Noah, and his sons, and his wife, and his sons’ wives with him, came into the ark, because of the water of the flood.

וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה, מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל.

ז וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃

From the pure animal, and from the animal that is not pure, and from the birds, and from every creature that crawls upon the ground,

מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה, וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה,

ח מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃

כֻּלָם הֻשְׁווּ בְּמִנְיָן זֶה – מִן הַפָּחוּת הָיוּ שְׁנַיִם:

שנים שנים.

באו אל נח.

two at a time they came by themselves to Noah into the ark, male and female, as God had commanded Noah. In the case of most species they came in pairs, while from certain species there were sets of seven pairs. It is these animals that survived in the ark.

שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.מאליהם הגיעו אל נח זוגות זוגות מרוב מיני החיות, וממינים מסוימים שבעה שבעה. בעלי חיים אלו הם ששרדו בתיבה.

ט שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃

It was after the passage of seven days that the water of the flood was upon the earth. The water began to cover the earth.

וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים, וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ.

י וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זֶה מַרְחֶשְׁוָן; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר זֶה אִיָּר (ר"ה י"א):

בחודש השני.

נבקעו.

מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה, הֵם חָטְאוּ בְּרַבָּה רָעַת הָאָדָם וְלָקוּ בִּתְהוֹם רַבָּה:

תהום רבה.

In the six hundredth year of the life of Noah, during the second month: It is possible that this is referring to the second month after Noah’s birthday. However, the Sages maintain that it means the second month of the calendar year, which follows the Creation of the world. They disagree whether this is the month of Iyar, which is second after Nisan, or Marḥeshvan, which follows Tishrei. <endnote_marker|7 />On the seventeenth day of the month, on that day all the wellsprings of the great depth, which ordinarily flow slowly and in moderation, were breached, and the windows of the heavens were opened. This was not a sprinkle, as water gushed out and inundated the land.

בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. ייתכן שמדובר בחודש השני לאחר יום הולדתו של נח. אולם חכמים פירושוהו כחודש השני באופן אובייקטיבי, כלומר כחודש השני לבריאת העולם, ונחלקו אם הוא חודש אייר, השני לניסן, או חודש מרחשוון, השני לתשרי.
 
 בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה,הזורמים תמיד לאט ובמתינות, 
 וַאֲרֻבֹּת,
 חלונות
 הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ.אין מדובר כאן בטפטוף אלא המים קלחו ושטפו.

יא בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃

וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיְהִי הַמַּבּוּל? אֶלָּא כְּשֶׁהוֹרִידָן הוֹרִידָן בְּרַחֲמִים, שֶׁאִם יַחְזְרוּ יִהְיוּ גִּשְׁמֵי בְרָכָה; כְּשֶׁלֹּא חָזְרוּ הָיוּ לְמַבּוּל:

ויהי הגשם על הארץ.

אֵין יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁאֵין לֵילוֹ עִמּוֹ שֶׁהֲרֵי כְתִיב בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת, נִמְצְאוּ אַרְבָּעִים יוֹם כָּלִים בְּכ"ח בְּכִסְלֵו לְרַבִּי אֱלִיעֱזֶר, שֶׁהַחֳדָשִׁים נִמְנִין כְּסִדְרָן אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר, הֲרֵי י"ב מִמַּרְחֶשְׁוָן וְכ"ח מִכִּסְלֵו:

ארבעים יום וגו'.

The rain was upon the earth for forty consecutive days and forty nights.

וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָהברציפות.

יב וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃

לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים אִלּוּ אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ נִכְנָס לַתֵּבָה, אָנוּ שׁוֹבְרִין אוֹתָהּ וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ, אָמַר הַקָּבָּ"ה אֲנִי מַכְנִיסוֹ לְעֵינֵי כֻלָּם וְנִרְאֶה דְבַר מִי יָקוּם:

בעצם היום הזה.

On that very day, Noah, and Shem, and Ham, and Yefet, the sons of Noah, and Noah’s wife, and the three wives of his sons with them, entered into the ark;

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ, וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם
 אֶל הַתֵּבָה.

יג בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃

דָבוּק הוּא, צִפּוֹר שֶׁל כָּל מִין כָּנָף, לְרַבּוֹת חֲגָבִים (כָּנָף לְשׁוֹן נוֹצָה, כְּמוֹ וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו, שֶׁאֲפִלּוּ נוֹצָתָהּ עוֹלָה, אַף כָּאן צִפּוֹר כָּל מִין מַרְאִית נוֹצָה):

צפור כל כנף.

they, and every beast according to its kind, and every animal according to its kind, and every crawling creature that crawls upon the earth according to its kind, and every flying thing according to its kind , every bird, every winged creature, even winged insects. <endnote_marker|8 />

הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף,גם החרקים המכונפים.

יד הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָע֣וֹף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל־כָּנָֽף׃

They came to Noah to the ark, two each from all flesh in which there is the breath of life.

וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

טו וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃

הֵגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יִשְׁבְּרוּהָ, הִקִּיף הַתֵּבָה דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא סָגַר כְּנֶגֶדוֹ מִן הַמַּיִם, וְכֵן כָּל בְּעַד שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן כְּנֶגֶד הוּא, בְּעַד כָּל רֶחֶם (בראשית כ׳:י״ח), בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ (מ"ב ד'), עוֹר בְּעַד עוֹר (איוב ב'), מָגֵן בַּעֲדִי (תהלים ג'), הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ (שמואל א' י"ב) – כְּנֶגֶד עֲבָדֶיךָ:

ויסגור ה' בעדו.

And they that came, male and female from all flesh came, as God had commanded him; and the Lord shut it for him. Due to the unparalleled intensity of the waters of the flood, which came from above and below, God’s own special closing of the ark, as it were, was required to prevent water from penetrating inside.

וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ.בשל עצמתו של השיטפון, שלא היה כמותו, ואשר פרץ מלמעלה ומלמטה — נדרשה סגירה מיוחדת של הקדוש ברוך הוא, כביכול, כדי שהמים לא יחדרו לתיבה.

טז וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ׃

The Lord said to Noah: Come you and your entire household into the ark, for I have seen you to be righteous before Me in this generation. Unlike the animals, who were selected at random to enter the ark, you were chosen from all humans because of your righteousness. 