וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃

וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, לאחר שנולד לאברהם בן, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל, שם פרטי, או: תואר לתפקיד שר הצבא בלשון הפלשתית שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר. אף על פי שהם מבקשים לשוחח שיחה מדינית, הם מקדימים ואומרים : אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. ניכר שאלוקים מסייע לך, למרות שאין לך ממלכה גדולה.

וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃

וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, כאן ועכשיו, אִם תִּשְׁקֹר, תשקר, או: תבגוד במחויבות שיש לך לִי וּלְנִינִי, לבני, או: לכל צאצא מצאצאי, וּלְנֶכְדִּי. כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, שהרשיתי לך לגור בתחומי והייתי אף אחראי לשלומך במידה מסוימת, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי באופן אישי וְ גם עִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.

וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ. אני מסכים להישבע שאשמור על יחסי אמון עם עמך ומדינתך.

וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃

אולם בהזדמנות זו — וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ, עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. קודם לכן אברהם חפר באר מים, ועבדי אבימלך גזלו אותה. בעת ההיא בחר אברהם שלא להתלונן על כך, אבל עתה, בהזדמנות שבה מוסדרים היחסים מחדש, אברהם מזכיר עניין בלתי פתור זה. כיוון שאבימלך הצהיר על יחסיו החיוביים עם אברהם ועל החסד שעשה עמו, אברהם מצא לנכון לציין את הליקויים שהיו ביחסים אלו וביקש ליישבם.

וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃

וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ: לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, לא התלוננת בפנַי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם, המעשה כלל אינו תחת אחריותי. לא אני שלחתי את האנשים, ולא זו בלבד אלא שאפילו לא שמעתי על המאורע עד היום הזה. בדבריו אלו מודה אבימלך שהבאר שייכת לאברהם.

וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ הן כדורון, הן כחלק מהסעודה הנערכת שם, וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. ייתכן שברית זו כללה גם בעלי חיים שנבתרו לשניים.

וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃

וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. אברהם הפריש שבע כבשים מתוך מתנת הצאן והבקר.

וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃

וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה?אם ברצונך לתת לי את הכבשים הללו או לתרום אותן לסעודה, מדוע הצבת אותן לחוד?

וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃

וַיֹּאמֶר אברהם : כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי כעין מקדמה המוכיחה על המתנה כולה, בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. שבע הכבשים הללו יסמלו מעין חתימה על חוזה קטן נפרד שבו תאושר שייכותה של הבאר לי ובו תתחייב שעבדיך לא ישובו לגזול אותה ממני.

עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃

עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע, כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם. השם מתייחס הן לשבע הכבשות הן לשבועה.

וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃

וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע. וַיָּקָם משם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. שהרי קודם לכן יצאו מארצם למקום המאהל של אברהם.

וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃

וַיִּטַּע אברהם אֶשֶׁל, עץ מסוים בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם. כך נהג אברהם לעשות בכל מקום שבו היה קובע את ישיבתו — היה בונה בו מזבח, מלמד את הבריות דעת ה', ומקריא את שמו בפי הבריות.

וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ (פ)

אברהם לא חזר מיד לחברון, אלא — וַיָּגָר, חי כגר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים.