Jacob’s journey from his parents’ home in Hebron to Beersheba is not mentioned. It is likely that before leaving for Haran he wanted to visit the place of the altar built by his grandfather and father in Beersheba (see Rabbeinu Baḥya). Jacob will conduct himself similarly near the end of his life when he leaves Canaan for Egypt (46:1–5).

Jacob departed from Beersheba

DISCUSSION

עַל יְדֵי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁרָעוֹת בְּנוֹת כְּנַעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו הָלַךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, הִפְסִיק הָעִנְיָן בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּכְתִיב וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ וְגוֹ', וּמִשֶּׁגָּמַר חָזַר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן:

ויצא יעקב.

לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה, וְלָמָּה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשָׂה רֹשֶׁם, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָהּ הוּא הֲדָרָהּ; יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (רות א'):

ויצא.

יָצָא לָלֶכֶת לְחָרָן:

וילך חרנה.

The Torah had interrupted the story of Jacob’s departure from Beersheba to mention Esau’s additional marriages. Now the story of Jacob continues. 
 Jacob departed from Beersheba <notes|d 1/>and went to Haran.

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.הליכתו מבית הוריו בחברון לבאר שבע אינה נזכרת בכתוב. כנראה קודם יציאתו לחרן רצה להגיע למקום המזבח שבנו אבותיו, אברהם ויצחק,
 
 וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

י וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃

There is evidence of the practice of resting one’s head on a hard pillow, made from wood or similar materials, among the ancient Egyptians, Babylonians, and Chinese, as well as other nations.

And placed it beneath his head

השענת הראש על כר קשה, עשוי מעץ או מחומרים אחרים, היתה ידועה בעבר אצל המצרים, הבבלים, הסינים ועמים אחרים.

וישם מראשֹתיו

הרחבות

לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֶלָּא בַּמָּקוֹם – הַנִּזְכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר, הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק:

ויפגע במקום.

כְּמוֹ וּפָגַע בִּירִיחוֹ וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת (יהושע ט"ז וי"ט) וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ לְשׁוֹן תְּפִלָּה (ברכות כ"ו), כְּמוֹ וְאַל תִּפְגַּע בִּי (ירמיהו ז'), וְלָמַדְנוּ שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית. וְשִׁנָּה הַכָּתוּב וְלֹא כָּתַב וַיִּתְפַּלֵּל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה (חולין צ"א):

ויפגע.

הָיָה לוֹ לִכְתֹּב וַיָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וַיָּלֶן שָׁם, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ מַשְׁמַע שֶׁשָּׁקְעָה לוֹ חַמָּה פִּתְאוֹם, שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ, כְּדֵי שֶׁיָּלִין שָׁם:

כי בא השמש.

עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב סָבִיב לְרֹאשׁוֹ, שֶׁיָּרֵא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת; הִתְחִילוּ מְרִיבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת עָלַי יָנִיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ וְזֹאת אוֹמֶרֶת עָלַי יָנִיחַ; מִיָּד עֲשָׂאָן הַקָּבָּ"ה אֶבֶן אַחַת, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו:

וישם מראשותיו.

לְשׁוֹן מִעוּט; בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב אֲבָל י"ד שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכַב בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה:

וישכב במקום ההוא.

He came upon the place, meaning that he reached a certain location that was later revealed to be an important place, and stayed the night there, because the sun had set, and it would have been dangerous to travel at night. And he took one of the stones from the place, and placed it beneath his head <notes|d 1/>as a pillow, and lay in that place.

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם,הגיע למקום כלשהו, שנודע לאחר מכן כמקום חשוב. 
 וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא, שקעה
 הַשֶּׁמֶשׁ,וההליכה בלילה אינה בטוחה. 
 וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, בתור כר. 
 וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

יא וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃

עוֹלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים? מַלְאָכִים שֶׁלִּוּוּהוּ בָּאָרֶץ אֵין יוֹצְאִים חוּצָה לָאָרֶץ, וְעָלוּ לָרָקִיעַ וְיָרְדוּ מַלְאֲכֵי חוּצָה לָאָרֶץ לְלַוּוֹתוֹ:

עולים וירדים.

He dreamed, and behold, in his dream, a ladder was set on the earth, and its top reaching to the heavens; and behold, the angels of God were ascending and descending on it, the ladder.

וַיַּחֲלֹם,וְהִנֵּהבחלומו 
 סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ,בסולם.

יב וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃

Jacob received the divine blessing in stages. First, he acquired the birthright, then he took the blessing from his father by deceit. It was only just before his departure that he was given the blessing of Abraham by his father, including the inheritance of the land of Canaan, in a direct, open manner (verses 1–4). Now that promise is confirmed by God.

The land upon which you lie, to you I will give it

יעקב זוכה בברכה האלוקית בשלבים: תחילה קנה את הבכורה; אחר כך זכה בברכת יצחק בעקיבה; רק סמוך לצאתו קיבל בגלוי ובמישרין את ברכת אברהם, הכוללת את ירושת הארץ, מאביו; ועתה מאושרת ההבטחה על ידי ה'.

הארץ אשר אתה שֹׁכב עליה לך אתננה

נצב עליו.

אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא מָצִינוּ בַּמִּקְרָא שֶׁיִּחֵד הַקָּבָּ"ה שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם לִכְתֹּב אֱלֹהֵי פְּלוֹנִי, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר הֵן בִּקְדֹשָׁו לֹא יַאֲמִין (איוב ט"ו), כָּאן יִחֵד שְׁמוֹ עַל יִצְחָק, לְפִי שֶׁכָּהוּ עֵינָיו וְכָלוּא בַבַּיִת, וַהֲרֵי הוּא כְמֵת וְיֵצֶר הָרָע פָּסַק מִמֶּנּוּ, תַּנְחוּמָא:

ואלהי יצחק.

קִפֵּל הַקָּבָּ"ה כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּחְתָּיו, רָמַז לוֹ שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לִכָּבֵשׁ לְבָנָיו כְּד' אַמּוֹת שֶׁזֶּה מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם (חולין שם):

שכב עליה.

And, behold, the Lord, without the angels, stood over him, Jacob, and said: I am the Lord, God of Abraham your father, and the God of Isaac. The land upon which you lie, the land of Canaan, to you I will give it, <notes|d 1/>and to your descendants.

וְהִנֵּה ה'ללא המלאכים
 נִצָּב עָלָיו,על יעקב, 
 וַיֹּאמַר: אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ,ארץ כנען 
 — לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.

יג וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃

וְחָזַקְתָּ, כְּמוֹ וְכֵן יִפְרֹץ:

ופרצת.

Your descendants will be as innumerable as the dust of the earth, and you shall spread out to the west, to the east, to the north, and to the south. And all the families, the nations, of the earth shall be blessed in you and your descendants.

וְהָיָה זַרְעֲךָמרובה
 כַּעֲפַר הָאָרֶץ
 וּפָרַצְתָּ, תתפשט 
 יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה. וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.כל העמים יתברכו בך ובזרעך.

יד וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃

לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן:

אנכי עמך.

אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כִּי (גיטין צ'):

עד אשר אם עשיתי.

לְצָרְכְּךָ וְעָלֶיךָ; מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם עַל זַרְעוֹ, לְךָ הִבְטַחְתִּיו וְלֹא לְעֵשָׂו, שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לוֹ כִּי יִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע אֶלָּא כִּי בְיִצְחָק, וְלֹא כָּל יִצְחָק, וְכֵן כָּל לִי וּלְךָ וְלוֹ וְלָהֶם הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר מְשַׁמְּשִׁים לְשוֹן עַל, וְזֶה יוֹכִיחַ, שֶׁהֲרֵי עִם יַעֲקֹב לֹא דִבֵּר קֹדֶם לָכֵן:

דברתי לך.

And, behold, I am with you; I will keep you wherever you go, and I will bring you back from Haran to this land of Canaan. For I will not leave you until I have done that which I spoke to you, returning you from there greater and stronger, and having begun to form your nation.

וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָמחרן
 אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת,אל ארץ כנען, 
 כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ,שתשוב משם גדול וחזק יותר, ותתחיל בבניית עמך.

טו וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃

Dreams are affected by the thoughts of the dreamer. Nevertheless, many biblical stories indicate that they can serve as a medium for divine messages, albeit in a manner more vague than a prophecy received when awake. Jacob is convinced of the truth of what he heard in the dream; however, he does not know its precise interpretation, or even if it has a precise meaning at all.

Indeed, the Lord is in this place

דברי חלומות מושפעים מהרהורי לבו של החולם. אולם לפי סיפורים רבים במקרא, הם עשויים לשמש צינור למסרים אלוקיים, אף על פי שדרך התגלות זו עמומה יותר מן הנבואה שזוכה לה האדם הער. יעקב בטוח באמתותו של מה שנאמר לו בחלום, אך אינו יודע אם יש לחלומו פתרון חד-משמעי, ואם כן — מהו פשרו המדויק.

אכן יש ה' במקום הזה

שֶׁאִם יָדַעְתִּי, לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה:

ואנכי לא ידעתי.

Jacob awoke from his sleep, and he said: Indeed, the Lord is in this place. <notes|d 1/>It is due to His presence here that I experienced a dream in which He and His angels were revealed to me. And I did not know. Beforehand, I saw this place as a mere piece of land upon which I could rest.

וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ. וַיֹּאמֶר: אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה,הודות לנוכחותו של ה' במקום הזה חלמתי את חלום התגלותם של ה' ומלאכיו, 
 וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי.קודם לכן לא ראיתי במקום זה אלא פיסת אדמה שעליה הנחתי את גופי.

טז וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃

Jacob calls it the gate of the heavens because he had seen a ladder there that reached to heaven, and the heavens had opened up before him. The image of a ladder that connects earth to heaven can be considered a basic metaphor for God’s Temple.

And this is the gate of the heavens

אָ"רַ אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא, הַסֻּלָּם הַזֶּה עוֹמֵד בִּבְאֵר שֶׁבַע וְאֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָשׁ, שֶׁבְּאֵר שֶׁבַע עוֹמֵד בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל יְהוּדָה, וִירוּשָׁלַיִם בִּצְפוֹנָהּ, בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וּבֵית אֵל הָיָה בַּצָּפוֹן שֶׁל נַחֲלַת בִּנְיָמִין, בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין בִּנְיָמִין וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף; נִמְצָא סֻלָּם שֶׁרַגְלָיו בִּבְאֵר שֶׁבַע וְרֹאשׁוֹ בְּבֵית אֵל מַגִּיעַ אֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם; וּכְלַפֵּי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמַר הַקָּבָּ"ה צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה, וְאָמְרוּ יַעֲקֹב קְרָאָהּ לִירוּשָׁלַיִם בֵּית אֵל וְזוֹ לוּז הִיא וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם, וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ לוֹמַר כֵּן? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָה וּבָא לְכָאן, וְזוֹ הִיא קְפִיצַת הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין, שֶׁבָּא בֵּית הַמִּקְדָשׁ לִקְרָאתוֹ עַד בֵּית אֵל, וְזֶהוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. וְאִם תֹּאמַר כְּשֶׁעָבַר יַעֲקֹב עַל בֵּית הַמִּקְדָשׁ, מַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ שָׁם? אִיהוּ לָא יְהַב לִבֵּיהּ לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ? אִיהוּ עַד חָרָן אֲזַל, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה; וּקְרָא מוֹכִיחַ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה; כִּי מְטָא לְחָרָן אָמַר, אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ? יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר וְחָזַר עַד בֵּית אֵל וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ. הַאי בֵּית אֵל לֹא הַסָּמוּךְ לָעַי אֶלָּא לִירוּשָׁלַיִם, וְעַל שֵׁם יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים קְרָאוֹ בֵּית אֵל, וְהוּא הַר הַמּוֹרִיָה שֶׁהִתְפַּלֵּל בּוֹ אַבְרָהָם, וְהוּא שָׂדֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בּוֹ יִצְחָק, כְּדִכְתִיב לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה; דְּהָכִי אָמְרִינַן בִּפְסָחִים "אֶל הַר ד' וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" – מַאי שְׁנָא יַעֲקֹב? אֶלָּא לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁקְּרָאוֹ הַר, דִּכְתִיב בְּהַר ד' יֵרָאֶה, וְלֹא כְּיִצְחָק שֶׁקְּרָאוֹ שָׂדֶה, דִּכְתִיב לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, אֶלָּא כְּיַעֲקֹב שֶׁקְּרָאוֹ בַּיִת (עַ"כַּ פֵּרַשִׁ"י מְדֻיָּק):

כי אם בית אלהים.

תַּרְגּוּם מַה דְּחִילוּ אַתְרָא הָדֵין, דְּחִילוּ שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ סוּכְלְתָנוּ וּכְסוּ לְמִלְבָּשׁ:

מה נורא.

מְקוֹם תְּפִלָּה לַעֲלוֹת תְּפִלָּתָם הַשָּׁמַיְמָה. וּמִדְרָשׁוֹ, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָשׁ שֶׁל מַעְלָה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָשׁ שֶׁל מַטָּה:

וזה שער השמים.

He was awestruck, and he said: How awesome, lofty and awe-inspiring is this place; this is nothing other than the house of God, as it is worthy to be the house of God, and this is the gate of the heavens. <notes|d 1/> It is likely that Jacob woke from his dream in the middle of the night and did not immediately arise from his place of rest, as dawn only arrives in the next verse.

וַיִּירָא וַיֹּאמַר: מַה נּוֹרָא, מעורר כבוד, נשגב
 הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים,מקום זה ראוי להיות בית אלוקים, 
 וְכאן 
 זֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם,שהרי ראיתי בו סולם המגיע לשמים, והשמים נפתחו בפני. סולם המחבר ארץ לשמים הוא ההגדרה היסודית ביותר של בית המקדש. נראה שיעקב התעורר מן החלום באמצע שנתו ולא קם ממשכבו, משום שעוד לא עלה הבוקר.

יז וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃

Jacob awoke early in the morning, and as a mark of gratitude to God for His revelation and His promise to continue accompanying him, and out of a sense of obligation, he took the stone that he had placed beneath his head and established it as a monument, a stone of worship, and poured oil, which he had presumably brought for dipping his bread, on the top of it, the monument, to anoint and sanctify it.

וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר,ולאות תודה לה' שנגלה אליו ושהבטיח להמשיך ללוותו, ומתוך תחושת מחויבותו כלפיו —
 וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו,
 וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה,העמידה כאבן פולחן, 
 וַיִּצֹק שֶׁמֶן, שמִּן הסתם היה אתו כדי ללַפּת בו את לחמו,
 עַל רֹאשָׁהּשל המצבה.

יח וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃

Jacob decided that this place should be sanctified. Luz, which became Beit El, is mentioned at a later stage as a border city in the territory of the tribe of Ephraim (Joshua 16:2, and commentaries ad loc.). For close to eight hundred years Beit El remained consecrated, even though no Temple was built there, and despite the fact that it was not always used for worthy purposes (see Judges 20:18–27; I Samuel 7:16; I Kings 12:29; II Kings 2:1–23). Some Sages identify this Beit El with the location of the Temple in Jerusalem (see Targum Yonatan , verse 11; Pesaḥim 88a; Ḥullin 91a; Rashi, verse 17).

Beit El

This identification of Luz and Beit El appears elsewhere as well (see, e.g., Joshua 18:13; Judges 1:23). Some suggest that the consecrated area of Beit El was near the city of Luz (see Joshua 16:2).

Beit El, however, Luz was the name of the city initially

BACKGROUND

יעקב ראה שראוי לקדש את המקום הזה. לוז, שהפכה לבית אל, נזכרת מאוחר יותר כעיר בגבול נחלת אפרים (יהושע טז,ב. וראו שם במפרשים). במשך כשמונה מאות שנים נשארה בית אל מקודשת, אף על פי שלא בנו בה מקדש, (ראו שופטים כ,יח-כז; שמואל א' ז,טז; מלכים ב' ב,א-כג), ולמרות שלא תמיד שימשה למטרות חיוביות (מלכים א' יב,כט). היו חכמים שזיהו את בית אל הזו עם מקום המקדש שבירושלים. (ראו יונתן פס' יא; פסחים פח ע"א; חולין צא ע"א; רש"י פס' יז).

בית אל

He , Jacob, called the name of that place Beit El <notes|d 1/>from that point onward. However, Luz was the name of the city initially. <notes|b 1/>It is possible that Jacob thought he was sleeping in an entirely vacant area, but later realized that he was near the settlement of Luz, which will be mentioned on several occasions in the Bible. Jacob changed its name to Beit El.

וַיִּקְרָאיעקב 
 אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּאמאז 
 בֵּית אֵל.
 וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.ייתכן שיעקב חשב שהוא ישן במקום ריק לגמרי, אך התברר לו מאוחר יותר שכבר היה שם היישוב לוז, שעוד ייזכר במקרא פעמים אחדות. יעקב שינה את שמו לבֵית אֵל.

יט וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃

Jacob was uncertain whether he had dreamed an ordinary dream, influenced by his subjective desires, or whether he had experienced a prophetic revelation. Therefore, he stipulated a condition: If the promises of the dream indeed came to pass, he would turn that place into a fixed site of worship. It can be assumed that until his return Jacob harbored doubts and was uncertain whether his dream was an authentic prophecy. He became convinced of its prophetic nature only after God’s statements to him in the dream came true.

If God will be with me

אִם יִשְׁמֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחַנִי לִהְיוֹת עִמָּדִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ:

אם יהיה אלהים עמדי.

כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:

ושמרני.

כְּמוֹ שֶׁאָמַר כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, וְהַמְבַקֵּשׁ לֶחֶם הוּא קָרוּי נֶעֱזָב, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם (תהילים ל"ז):

ונתן לי לחם לאכל.

Jacob took a vow, saying: If God will indeed be with me, <notes|d 1/>as I heard in my dream, and He will keep me on this path that I go, and will give me bread to eat and a garment to wear, if He will grant me the basic requirements for life,

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: אִםאכן 
 יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי,כמו שנאמר לי בחלום, 
 וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ,ויאפשר לי לקיים חיים בסיסיים,

כ וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃

כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה:

ושבתי.

שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא אֶלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן:

בשלום.

שֶׁיָּחוּל שְׁמוֹ עָלַי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְּסוּל בְּזַרְעִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ; וְהַבְטָחָה זוֹ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ (בראשית י״ז:ז׳):

והיה ה' לי לאלהים.

and if I return to my father’s house in peace, then the Lord shall be my God; I will dedicate myself to His service. Certainly Jacob believed in God beforehand, but here he pledges himself to His worship as a personal obligation;

וְשַׁבְתִּי, ואם אשוב
 בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי,אז 
 וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים.אקבל על עצמי להתמסר לעבודתו. יעקב האמין בה' אף קודם, אך כאן מתהדק הקשר שלו אליו בהתחייבות אישית.

כא וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃

כיוון שיעקב לא ידע בבהירות אם חלם חלום רגיל, המושפע מתשוקותיו הסובייקטיביות, או שצפה בחיזיון נבואי, הוא קבע תנאי: אם הדברים יתקיימו, הוא יהפוך את המקום לאתר פולחן קבוע. יש להניח, שעד שובו אל המקום יעקב היה שרוי בספקות ולא היה בטוח לחלוטין שהיתה זו נבואה אמתית. רק לאחר שמה שנאמר לו התממש, היה יעקב בטוח במשמעותו הנבואית של החלום.

אםיהיה אלהים עמדי...

כָּךְ תְּפָרֵשׁ וָי"ו זוֹ שֶׁל וְהָאֶבֶן: אִם תַּעֲשֶׂה לִי אֶת אֵלֶּה, אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת:

והאבן הזאת.

כְּתַרְגּוּמוֹ אֱהִי פָלַח עֲלָהּ קֳדָם ה', וְכֵן עָשָׂה בְשׁוּבוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; כְּשֶׁאָמַר לוֹ קוּם עֲלֵה בֵית אֵל (שם ל"ה י"ד) מַה נֶּאֱמַר שָׁם? וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ:

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו'.

and this stone that I have established as a monument, shall be the house of God. Jacob vows to establish a site of worship similar to a temple, which will stand for generations. And everything that You will give me I will tithe to You.

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים,יעקב מבטיח להקים מעין מקדש שיעמוד לדורות, 
 וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.

כב וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃

The Torah had interrupted the story of Jacob’s departure from Beersheba to mention Esau’s additional marriages. Now the story of Jacob continues. 
    Jacob departed from Beersheba and went to Haran. 