According to Hitite, Ugaritic, and Egyptian documents from the third and second millenniums BCE, this was a nation that originated in Mesopotamia. The Horites wandered and spread out, and their influence was felt throughout the Middle East. Some of them settled in Mount Se’ir, and later assimilated into Esau’s family, which had taken over there.

The Horite

BACKGROUND

עם שמוצאו בצפון מסופוטמיה על פי תעודות חתיות, אוגריתיות ומצריות מהאלף השלישי והשני לפנה”ס. החורים נדדו והתפשטו, והשפעתם ניכרה בכל המזרח התיכון. היו מהם שהתיישבו בהר שעיר, והם נטמעו בבני עשו שפלשו לשם.

הַחֹרִי

הרחבות

שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ קֹדֶם שֶׁבָּא עֵשָׂו לְשָׁם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (שבת פ"ה) שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ; מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין הֶעָפָר וְיוֹדְעִין אֵי זוֹ נְטִיעָה רְאוּיָה לוֹ:

ישבי הארץ.

These are the sons of Se’ir the Horite, <notes|b 1/>the original inhabitants of the land. Alongside the Edomite rulers, the native rulers retained a measure of authority: Lotan, Shoval, Tzivon, Ana,

אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץמתחילה. לצד השליטים מבני עשו, נותר השלטון גם בידי חלק מן השליטים המקומיים
 : לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה

כ אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃

Dishon, Ezer, and Dishan; these are the chieftains of the Horites, sons of Se’ir in the land of Edom. This is referring either to actual Horite chieftains who retained their chiefdom to some degree after Esau’s family came into power, or to Edomite chieftains who adopted this title from the Horites.

וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן. אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.ייתכן שגם מן החורים נותרו אלופים בדרגה כלשהי, ושמא אלופי אדום סיגלו לעצמם את התואר הזה מן החורים.

כא וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃

The children of Lotan were Hori and Hemam; and Lotan’s sister was Timna, the concubine of Elifaz, son of Esau (verse 12). Timna, Amalek’s mother, is one of the few women mentioned in this section.

וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן חֹרִי וְהֵימָם, וַאֲחוֹת לוֹטָןהיתה
 תִּמְנָע.בהיותה פילגשו של אליפז בן עשו ואמו של עמלק, תמנע היא מן הנשים המועטות הנזכרות כאן.

כב וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃

And these are the children of Shoval: Alvan, and Manahat, and Eval, Shepho, and Onam.

וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל: עַלְוָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל שְׁפוֹ וְאוֹנָם.

כג וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃

וָי"ו יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ אַיָּה וַעֲנָה, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס (דניאל ח'), נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס (תהילים ע"ו):

ואיה וענה.

הָאָמוּר לְמַעְלָה שֶׁהוּא אָחִיו שֶׁל צִבְעוֹן וְכָאן הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנוֹ? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד אֶת עֲנָה:

הוא ענה.

פְּרָדִים, הִרְבִּיעַ חֲמוֹר עַל סוּס נְקֵבָה וְיָלְדָה פֶּרֶד, וְהוּא הָיָה מַמְזֵר וְהֵבִיא פְסוּלִין לָעוֹלָם; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם יֵמִים? שֶׁאֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִיָּמַי לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה (חולין ז') (וַהֲלֹא קָא חֲזִינָן דְּחָיָה? אַל תִּקְרֵי וְחָיָה אֶלָּא וְחָיְתָה, כִּי הַמַּכָּה לֹא תֵּרָפֵא לְעוֹלָם, בְרַשִׁ"י יָשָׁן) וְלֹא הֻזְקַק לִכְתֹּב לָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַחוֹרִי אֶלָּא מִפְּנֵי תִּמְנָע, וּלְהוֹדִיעַ גְּדֻלַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה:

את הימם.

And these are the children of Tzivon: Aya and Ana; he is Ana, who found the Yemim in the wilderness. The word yemim is either the name of a nation that descended from primeval giants, <endnote_marker|26 />or it means mules. <endnote_marker|27 />As he was herding the donkeys of Tzivon his father. The significance of this incident depends on the interpretation of the word yemim . If Yemim are giants, the likely explanation is that they tried to steal the donkeys, and Ana stood up to them bravely, for which he became renowned. If they are mules, the statement that Ana found the yemim means that he invented them by crossbreeding donkeys and horses, either intentionally or by accident. The verse notes that this happened while he was herding donkeys.

וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן: וְאַיָּה, איה
 
 וַעֲנָה,
 הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם, עַם שהשתייך לענקים הקדמונים,
 או: פרדים
 
 בַּמִּדְבָּר, בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו.משמעותו המדויקת של המקרה תלויה בביאור המלה יֵמִים. אם הימים הם בני שבט ענקים — כנראה רצו לגזול ממנו את חמוריו, והוא עמד כנגדם בגבורה, ובכך נודע לתהילה. אם הם פרדים — מתפרשת מציאתם כהמצאתם. במקרה או שלא במקרה ענה הכליא חמורים וסוסים, והומלטו מהם פרדים. לכן מודגש שהדבר אירע בזמן רעיית החמורים.

כד וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃

And these are the children of Ana: Dishon and a girl, Oholivama, daughter of Ana. She is mentioned because she was Esau’s wife. <endnote_marker|28 />

וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה: דִּשֹׁןובתו היתה
 אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה,שאף היא נזכרת, משום שהיתה אשתו של עשו.

כה וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃

And these are the children of Dishon: Hemdan, Eshban, Yitran, and Keran.

וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן: חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן.

כו וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃

These are the children of Ezer: Bilhan, Zaavan, and Akan.

אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר:בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן.

כז אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃

These are the children of Dishan: Utz and Aran. The name Utz also appears in the list of the sons of Aram (10:23). Consequently, it is uncertain whether the land of Utz belonged to the Arameans or Edomites. <endnote_marker|29 />

אֵלֶּה בְנֵי דִישָׁן: עוּץ,שם זה הופיע גם בין בני ארם,
 לכן כשנזכרת ארץ עוץ, לא ברור אם מדובר בארמים או באדומים,
 
 וַאֲרָן.

כח אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃

These are the chieftains of the Horites: the chieftain of Lotan, the chieftain of Shoval, the chieftain of Tzivon, the chieftain of Ana,

אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי:אַלּוּף לוֹטָן, אַלּוּף שׁוֹבָל, אַלּוּף צִבְעוֹן, אַלּוּף עֲנָה,

כט אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃

the chieftain of Dishon, the chieftain of Ezer, the chieftain of Dishan; these are the chieftains of the Horites, according to their chieftains in the land of Se’ir.

אַלּוּף דִּשֹׁן, אַלּוּף אֵצֶר, אַלּוּף דִּישָׁן. אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר.

ל אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ (פ)

שְׁמוֹנָה הָיוּ וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן, שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט; וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (מלכים ב ח'), וּבִימֵי שָׁאוּל כָּתוּב וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ (מלכים א כ"ב):

ואלה המלכים וגו'.

Thus far, the chapter has listed the chieftains of the Edomite and Horite tribes. When kings began to rule in Edom, the system of government became more centralized. 
 And these are the kings who reigned in the land of Edom, before the reign of a king for the children of Israel. During the years when Esau’s descendants developed as an independent nation with a central government, Jacob’s children were in exile in Egypt and could not appoint a king over themselves. It is possible that the Israelite king to which the verse alludes is Moses, who led the entire Jewish nation. It is similarly stated: “He became king in Yeshurun, when the heads of the people were assembled, the tribes of Israel together.” <endnote_marker|30 />

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.בשנים שבהן התפתחו בני עשו כעם חופשי בעל שלטון ריכוזי, גלו בניו של יעקב למצרים, ולא יכלו להמליך עליהם מלך. ייתכן שהמלך הראשון לבני ישראל הנרמז כאן הוא משה רבנו, שכן עיקר תפקידו היה הנהגת העם כולו.

לא וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Bela son of Beor reigned in Edom. Due to the similarity between their names, some commentaries identify this ruler with Bilam son of Beor. <endnote_marker|31 />However, the context and chronology suggest otherwise. <endnote_marker|32 />And the name of his city was Dinhava. The mention of these kings’ cities indicates that they did not inherit the throne from one another, in the manner of a dynasty. <endnote_marker|33 />

וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר,בגלל דמיון השם היו שקישרו בינו לבין בלעם בן בעור,
 אבל לפי העניין ולפי סדר הזמנים אין זה אותו אדם.
 
 וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה.אזכור שם העיר מציין שמלכים אלו אינם שושלת.

לב וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃

The capital of ancient Edom, which was used as a name for the entire country (see Isaiah 34:6; Jeremiah 49:13; Amos 1:12). It is identified as Bouseira, which is 11 km south of Tafilah, the biblical Tofel. Botzra overlooks the main highway of Edom, which extends along the western slope of Mount Se’ir.

Botzra

בירת אדום העתיקה, סימלה את אדום כולה (ראו ישעיהו לד,ו; ירמיהו מט,יג, עמוס א,יב). מזוהה עם הכפר בֻּצֵירָה 11 ק”מ מדרום לאטפילה (תופל המקראית), החולש על הדרך הראשית באדום לאורך הרכס המערבי של הר שעיר.

בָּצְרָה

בָּצְרָה מֵעָרֵי מוֹאָב הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה וגו' (ירמיהו מ"ח); וּלְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם, עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה (ישעיהו ל"ד):

יובב בן זרח מבצרה.

Bela died, and Yovav son of Zerah, of Botzra, <notes|b 1/>another city in Edom, reigned in his stead.

וַיָּמָת בָּלַע, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה,עיר אחרת באדום.

לג וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃

Yovav died, and Husham of the land of the Temanites reigned in his stead. Teman was one of the Edomite chieftains mentioned above (verse 15).

וַיָּמָת יוֹבָב, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי,מארצו של תימן, שהיה אחד מאלופי עשו.

לד וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃

שֶׁבָּאוּ מִדְיָן עַל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה, וְהָלַךְ מֶלֶךְ אֱדוֹם לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב; וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁהָיוּ מִדְיָן וּמוֹאָב מְרִיבִים זֶה עִם זֶה, וּבִימֵי בִלְעָם עָשׂוּ שָׁלוֹם לְהִתְקַשֵּׁר עַל יִשְׂרָאֵל:

המכה את מדין בשדה מואב.

Husham died, and Hadad son of Bedad, who had one notable accomplishment in that he smote Midyan, a mainly nomadic tribe that had settled temporarily near Edom and Moav, in the field of Moav, was the king who reigned in his stead. And the name of his city was Avit.

וַיָּמָת חֻשָׁם, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד,ופרט אחד מחייו ראוי לאזכור — 
 הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן, שהיו במידה רבה שבט נוודים שהתיישב לפי שעה בקרבת אדום ומואב,
 בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית.

לה וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃

Hadad died, and Samla of Masreka reigned in his stead.

וַיָּמָת הֲדָד, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.

לו וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃

Samla died, and Shaul of Rehovot on the Euphrates river reigned in his stead.

וַיָּמָת שַׂמְלָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.

לז וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃

Shaul died, and Baal Hanan son of Akhbor reigned in his stead.

וַיָּמָת שָׁאוּל, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר.

לח וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃

Although the monarchy in Edom lasted for many years, it was not continuous. There were eras when Edom was ruled by governors appointed by the Judean king (see II Samuel 8:14; I Kings 11:15–16; I Chronicles 18:12–13), and other periods when the Edomites rebelled against Judea and reclaimed their independent government (see II Kings 8:20–22; Psalms 137:7). It is possible that Hadar was the last significant Edomite king of that period, as no kings are mentioned in the rest of this section (see Rashi; Sermons of the Ran , chap. 2; Peri Tzaddik , beginning of Vayishlaḥ ).

The kings of Edom

DISCUSSION

המלכות התקיימה באדום לאורך שנים, אך לא באופן רצוף. היו זמנים שבהם משלו באדום נציבים מטעם מלך יהודה, (ראו שמואל ב' ח,יד; מלכים א' יא,טו-טז; כב,מח; דברי הימים א' יח,יב-יג), וזמנים שבהם האדומים מרדו ביהודה והשיבו לעצמם את השלטון (ראו מלכים ב' ח,כ–כב; תהלים קלז,ז). ייתכן שהדר היה המלך החשוב האחרון באדום באותה תקופה, שכן בהמשך הרשימה כבר לא נמנו מלכים. (ראו רש"י; דרשות הר"ן, ב ד"ה זה; פרי צדיק תחילת וישלח).

מלכי אדום

מַהוּ זָהָב? עָשִׁיר הָיָה, וְאֵין זָהָב חָשׁוּב בְּעֵינָיו לִכְלוּם:

בת מי זהב.

And Baal Hanan son of Akhbor died, and Hadar reigned in his stead, <notes|d 1/>and the name of the city was Pa’u; and his wife’s name was Mehetavel, daughter of Matred, daughter of Mei Zahav. It is unclear why the name of his wife and her lineage are mentioned here. Mei Zahav is either simply a name without any particular significance, a title meaning goldsmith, <endnote_marker|34 />or an epithet for a very rich person. Perhaps the wealth of Mehetavel’s grandfather enabled Hadad to stabilize his reign.

וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ
 פָּעוּ,
 וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.לא ברור מדוע היא נזכרת כלל, ומדוע מפורט ייחוסה. מֵי זָהָב הוא שם פרטי חסר משמעות, או: צורף זהב,
 או: כינוי לאדם עשיר מאוד. ושמא סבה העשיר של אשתו הוא שייצב את שלטונו של הדד.

לט וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃

שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מְדִינוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁמֵּת הֲדַר וּפָסְקָה מֵהֶם מַלְכוּת, וְהָרִאשׁוֹנִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה הֵם שְׁמוֹת תּוֹלְדוֹתָם; וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וַיָּמָת הֲדָד וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע וְגוֹמֵר:

ואלה שמות אלופי עשו.

And these are the names of the chieftains of Esau, according to their families, according to their places, by their names, as the chieftains of Esau’s descendants ruled in different areas. The chieftain of Timna, the chieftain of Alva, the chieftain of Yetet. Some of these names were already mentioned above, but there are some differences here. For example, the name Timna did not appear earlier as a man’s name. <endnote_marker|35 />

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם.אלופי עשו משלו באזורים שונים
 :
 אַלּוּף תִּמְנָע, אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת.חלק מהשמות הללו נזכרו קודם, אך יש בהם גם שינויים. תמנע, למשל, לא הופיע לעיל כשם גבר.

מ וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃

The chieftain of Oholivama; although this is the name of one of Esau’s wives, perhaps the entire tribe or its chieftain was named after her. The chieftain of Ela, the chieftain of Pinon,

אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה,שהוא שמה של אחת מנשות עשו, אך אולי השבט או האלוף נקראו על שמה, 
 אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן,

מא אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃

the chieftain of Kenaz, the chieftain of Teman, the chieftain of Mivtzar,

אַלּוּף קְנַז, אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף מִבְצָר,

מב אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃

The significance of this list of Edomite kings is unclear. There is no evident reason why this chronology is mentioned in the Torah, as it does not appear to be relevant in any way to the history of the Jewish people. In the mystical works of the Kabbala, this is interpreted as an important list of mysterious, fundamental symbols, which allude to heavenly forces that existed before the world as we know it came into being. Furthermore, the rise of a monarchy in Edom before there was an Israelite king reflects the depth of the relationship between the twin brothers, Esau and Jacob. In many aspects, Esau is the shadow of Jacob (see, e.g., Zohar, part 1, 177:1–2; part 3, 135:1; Etz Ḥayyim 18:1; Peri Tzaddik , beginning of Vayishlaḥ ).

He is Esau, father of Edom

רשימת מלכי עשו אפופת מסתורין. לא ברור משום מה מובאת כרוניקה זו בתורה, שהרי אין היא נוגעת להיסטוריה של עם ישראל. בספרי קבלה ראו ברשימה זו יסוד חשוב כסמלים המייצגים מהויות עליונות והוויות שהתקיימו לפני היות העולם הנוכחי והיציב. עליית המלוכה באדום קודם שקם מלך בישראל, משקפת את עומק יחסיהם של התאומים הצמודים עשו ויעקב. עשו במובנים רבים הוא צלו של יעקב. (ראו למשל זוהר ח"א קעז,א–ב; ח"ג קלה,א; עץ חיים יח,א; פרי צדיק תחילת וישלח).

מלכים קדומים של 'תוהו'

מגדיאל.

the chieftain of Magdiel, the chieftain of Iram. These are the chieftains of Edom, according to their settlements in their apportioned land. He is Esau, father of Edom. <notes|d 1/>

אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף עִירָם. אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם,
 הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם.

מג אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה ׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ (פ)

These are the sons of Se’ir the Horite, the original inhabitants of the land. Alongside the Edomite rulers, the native rulers retained a measure of authority: Lotan, Shoval, Tzivon, Ana, 