These are the descendants of Esau who is Edom. As mentioned earlier, Esau was nicknamed Edom after the red [ adom ] stew he requested from Jacob (25:25–30). Presumably, the name was also due to his red hair.

וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.כאמור, עשו כונה אדום בשל נזיד העדשים האדום, וכנראה גם משום שנולד אדמוני.

א וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃

הִיא בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן, וְנִקְרֵאת בָּשְׂמַת עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲ"זָ:

עדה בת אילון.

הִיא יְהוּדִית, וְהוּא כִנָּה שְׁמָהּ יְהוּדִית לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲ"זָ כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו:

אהליבמה.

אִם בַּת עֲנָה לֹא בַּת צִבְעוֹן? עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁכֻּלָּן בְּנֵי מַמְזֵרוּת הָיוּ:

בת ענה בת צבעון.

Esau took his wives from the daughters of Canaan, as stated above (26:34–35): Ada, daughter of Eilon the Hitite, and Oholivama, daughter of Ana, daughter of Tzivon the Hivite.

עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן,כפי שהוזכר כבר,
 
 אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי.אמנם עשו נשא נשים שבאו משבטים כנעניים, ובכל זאת, אולי משום שרצה להתחשב גם ברצון הוריו שיישא אשה מתוך המשפחה, נשא אשה נוספת —

ב עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃

וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ מָחֲלַת? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל ג' מוֹחֲלִים לָהֶן עֲוֹנוֹתֵיהֶן, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן – לְכָךְ נִקְרֵאת מָחֲלַת, שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתָיו:

בשמת בת ישמעאל.

עַל שֵׁם שֶׁהוּא הִשִּׂיאָהּ לוֹ מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ:

אחות נביות.

After marrying two Canaanite women, Esau subsequently acquiesced to his parents’ desire that he take a wife from the family, 
 and he married his cousin Basmat, daughter of Ishmael, sister of Nevayot.

וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת,שהיתה בת דודו.

ג וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃

Ada bore Elifaz to Esau, his firstborn son; and Basmat bore Re’uel;

וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו אֶת אֱלִיפָז,בנו הבכור, 
 וּבָשְׂמַת יָלְדָה אֶת רְעוּאֵל,

ד וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃

קֹרַח זֶה מַמְזֵר הָיָה, וּבֶן אֱלִיפַז הָיָה, שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו, אֶל אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו, שֶׁהֲרֵי הוּא מָנוּי עִם אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּסוֹף הָעִנְיָן (בראשית רבה):

ואהליבמה ילדה וגו'.

and Oholivama bore Yeush, Ya’elam, and Korah; these are the sons of Esau, who were born to him while he still lived in the land of Canaan.

וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח. אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן,כל זמן שחי שם.

ה וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יעיש [יְע֥וּשׁ] וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

Esau left Canaan before Jacob’s return and settled in the land of Se’ir (32:4, 33:16). Sometime after Jacob fled to Haran, Esau moved east of the Jordan River with his family and belongings, perhaps because he realized that his father had designated the land of Canaan for Jacob. It is possible that Esau established his kingdom in Se’ir because that land is adjacent to Canaan, even if it is not part of it, as it is located between his father’s home in Canaan and his father-in-law Ishmael’s place in Paran. Perhaps Esau returned to live near his father in Isaac’s old age, or he maintained a home in both places and would alternate between them. If so, this verse is stating that Esau left Canaan permanently when Jacob returned with his family and cattle to live alongside his father (see Ramban; Radak, here and 32:4).

And went to a land

DISCUSSION

עשו עזב את כנען עוד קודם שיעקב שב אליה, והתיישב בארץ שעיר (לעיל לב,ד טז). אחרי שיעקב ברח מפניו, פנה בשלב מסוים לעבר הירדן המזרחי עם משפחתו ורכושו, אולי משום שהבין שיצחק ייעד את ארץ כנען לאחיו. ייתכן שיצא להקים את ממלכתו בארץ שעיר, מאחר שהיא אינה חלק מארץ כנען, אך סמוכה אליה, והיא שוכנת בין כנען, מקום ישיבת אביו, ובין פארן, מקום מושב חותנו ישמעאל. ייתכן כי בימי זקנתו של אביו חזר עשו לגור לצדו, או שהיה לו בית גם בכנען וגם בשעיר, והיה מדלג מכאן לכאן. עתה כשהגיע יעקב לגור עם משפחתו ומקנהו הרב ליד אביו, עקר עשו את דירתו שבכנען והתיישב בהר שעיר. (ראו רד"ק ורמב"ן על אתר; רד"ק לעיל לב,ד).

ויקח עשו את נשיו... וילך אל ארץ

הרחבות

לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא:

וילך אל ארץ.

However, 
 Esau subsequently took his wives, his sons, his daughters, all the members of his household, his livestock, all his animals, and all his possessions that he had acquired in the land of Canaan, and went to a land, <notes|d 1/>a different region, due to his brother Jacob,

אולם בהמשך — 
 וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץאחרת, 
 מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו,

ו וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃

לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם (ב"ר). וּמִ"אַ: מפני יעקב אחיו. מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, אָמַר אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר, וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ:

ולא יכלה ארץ מגוריהם.

because their property was too great for living together, and the land of their residence could not support them due to their livestock. Although Isaac was a farmer, his two sons were shepherds. Since both were successful and owned large herds, they were compelled to live far from each other.

כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו, וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם.אף על פי שיצחק עבד את האדמה, שני בניו היו בעיקר רועי צאן, ומכיוון ששניהם הצליחו, ועדריהם היו גדולים, הם נאלצו לגור הרחק זה מזה.

ז כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

Esau settled on Mount Se’ir; Esau who is Edom, and consequently his descendants are called Edomites.

וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר.
 עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם,ולכן צאצאיו נקראו אדוֹמים:

ח וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃

הַתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בָנָיו עַכְשָׁו מִשֶּׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר:

ואלה.

And this is the legacy of Esau, father of Edom on Mount Se’ir.

וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר:

ט וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃

These are the names of all of Esau’s sons, those who were born in Canaan and those born in Se’ir: Elifaz, son of Ada, wife of Esau; Re’uel, son of Basmat, wife of Esau.

אֵלֶּה שְׁמוֹתכלל
 בְּנֵי עֵשָׂושנולדו בכנען ושנולדו מחוצה לה
 :
 אֱלִיפַז בֶּן עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו, רְעוּאֵל בֶּן בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.

י אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

The sons of Elifaz were Teman, Omar, Tzefo, and Gatam, and Kenaz.

וַיִּהְיוּ בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז.

יא וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃

Amalek would play a distinctive historical role. On one hand, he was a member of the family closest to Israel; on the other hand, he was an illegitimate child of Esau’s family. This led him and his family to separate from Esau’s other descendants and live as nomads. Over the course of history, the Amalekites engaged in many clashes with the Jewish people. It is unclear why they were so hostile toward the Israelites. The Talmud writes that Amalek was perpetually offended by his mother’s inferior status, and blamed it on the arrogance of Jacob’s children ( Sanhedrin 99b).

Amalek

לעמלק נכון תפקיד מיוחד. מצד אחד היה בן למשפחה הקרובה ביותר של ישראל, ומצד שני, כיוון שלא היה בן גמור של עשו, הוא נשאר נבדל משאר בני עשו, והפך לעם נוודים. במהלך ההיסטוריה התנגש עַם ישראל עם עמלק פעמים רבות. לא ברור מדוע היה כה עוין לישראל. בגמרא מסופר כי כל ימיו היה עמלק פגוע, בשל מעמדה הנחות של אמו, ותלה זאת בגאוותם של בני יעקב (סנהדרין צט ע"ב).

עמלק

לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְאֵבִים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלוֹטָן מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אָמְרָה אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז, מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְיָצְאָה תִּמְנָע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ, וְזֶהוּ וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב:

ותמנע היתה פילגש.

And Timna, who was probably from a local ruling family, was a concubine of Elifaz son of Esau and she bore Amalek to Elifaz. <notes|d 1/>These are the sons of Ada, wife of Esau.

וְתִמְנַע, שהיתה כנראה בת למשפחות המושלים המקומיים של הארץ,
 הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו. וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק.
 אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו.

יב וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

And these are the sons of Re’uel: Nahat, and Zerah, Shama, and Mitza; these were the sons of Basmat, wife of Esau.

וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל:נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה. אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.

יג וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּ֣ה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

And these were the sons of Oholivama, daughter of Ana, daughter of Tzivon, Esau’s wife. It is clarified below that Oholivama was a native of Se’ir (verses 20–25), from the nation that lived there before Esau’s arrival. It may be suggested that Esau went there due to this marriage, and on account of this wife he claimed ownership of land on Mount Se’ir. She bore to Esau Yeush, Ya’elam, and Korah.

וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו.מן ההמשך מתברר שאשה זו היתה בתם של תושבי ארץ שעיר הקודמים.
 ייתכן שבגללה הגיע עשו לארץ זו, ושמא מכוח קשרי הנישואין הללו תבע תביעת בעלות כלשהי על חבלי ארץ בהר שעיר. 
 וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח.

יד וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יעיש [יְע֥וּשׁ] וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃

In modern Hebrew, the word aluf denotes a high-ranking army officer; here, however, it means a chieftain or governor. It is possible that the rulers called themselves by this name due to the original meaning of aluf , bull (see Psalms 144:14; Targum Yonatan and Rashi, Deuteronomy 28:4).

Chieftains [ allufim]

כאן אינם קציני צבא. ייתכן שמושלים אלו כינו כך את עצמם בעקבות משמעותו המקורית של שם העצם אלוף — פר. (ראו תהלים קמד,יד וכן יונתן ורש"י דברים כח,ד).

אלופים

אלה אלופי בני עשו.

These are the chieftains, <notes|d 1/>the petty rulers of the various tribes that descended from the sons of Esau, who did not lose their status even after the kingdom of Edom was established: The chieftains of the sons of Elifaz, firstborn of Esau, were the chieftain of Teman, the chieftain of Omar, the chieftain of Tzefo, the chieftain of Kenaz, his aforementioned sons (verse 11). As the families grew, each of them was headed by a chief. The name of the patriarch of the family, who was their first chieftain, subsequently became the name of the entire family, e.g., the governor of Teman’s descendants was referred to as the chieftain of Teman.

אֵלֶּה אַלּוּפֵי— מושלים אזרחיים, מעין נסיכים קטנים שעמדו בראש שבטים, שלא איבדו את מעמדם גם לאחר שקמה ממלכה באדום,
 
 בְנֵי עֵשָׂו: בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו:
 אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף קְנַז,לפי הבנים שהוזכרו לעיל. משפחותיהם גדלו, ובראש כל משפחה עמד אלוף. בדור הראשון הוא היה אבי המשפחה, ואחר כך כונה בשם זה ראש השבט. כך למשל, אַלּוּף תֵּימָן הפך לכינויו של מנהיג צאצאיו של תימן.

טו אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃

The chieftain of Korah, the chieftain of Gatam, the chieftain of Amalek. These are the chieftains of Elifaz in the land of Edom. These are the sons of Ada.

אַלּוּף קֹרַח, אַלּוּף גַּעְתָּם, אַלּוּף עֲמָלֵק. אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה.

טז אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃

And these are the sons of Re’uel son of Esau: The chieftain of Nahat, the chieftain of Zerah, the chieftain of Shama, the chieftain of Mitza; these are the chieftains of Re’uel in the land of Edom, these are the sons of Basmat, wife of Esau.

וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן עֵשָׂו:אַלּוּף נַחַת, אַלּוּף זֶרַח, אַלּוּף שַׁמָּה, אַלּוּף מִזָּה. אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אֵלֶּה בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.

יז וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

And these are the sons of Oholivama, wife of Esau: The chieftain of Yeush, the chieftain of Ya’elam, the chieftain of Korah; these are the chieftains of Oholivama, daughter of Ana, wife of Esau.

וְאֵלֶּה בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו: אַלּוּף יְעוּשׁ, אַלּוּף יַעְלָם, אַלּוּף קֹרַח. אֵלֶּה אַלּוּפֵי אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה אֵשֶׁת עֵשָׂו.

יח וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

These are the sons of Esau, and these are their chieftains; he is Edom.

אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם, הוּא אֱדוֹם.

יט אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ (ס)

According to Hitite, Ugaritic, and Egyptian documents from the third and second millenniums BCE, this was a nation that originated in Mesopotamia. The Horites wandered and spread out, and their influence was felt throughout the Middle East. Some of them settled in Mount Se’ir, and later assimilated into Esau’s family, which had taken over there.

The Horite

BACKGROUND

עם שמוצאו בצפון מסופוטמיה על פי תעודות חתיות, אוגריתיות ומצריות מהאלף השלישי והשני לפנה”ס. החורים נדדו והתפשטו, והשפעתם ניכרה בכל המזרח התיכון. היו מהם שהתיישבו בהר שעיר, והם נטמעו בבני עשו שפלשו לשם.

הַחֹרִי

שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ קֹדֶם שֶׁבָּא עֵשָׂו לְשָׁם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (שבת פ"ה) שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ; מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין הֶעָפָר וְיוֹדְעִין אֵי זוֹ נְטִיעָה רְאוּיָה לוֹ:

ישבי הארץ.

These are the sons of Se’ir the Horite, <notes|b 1/>the original inhabitants of the land. Alongside the Edomite rulers, the native rulers retained a measure of authority: Lotan, Shoval, Tzivon, Ana,

אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץמתחילה. לצד השליטים מבני עשו, נותר השלטון גם בידי חלק מן השליטים המקומיים
 : לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה

כ אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃

Dishon, Ezer, and Dishan; these are the chieftains of the Horites, sons of Se’ir in the land of Edom. This is referring either to actual Horite chieftains who retained their chiefdom to some degree after Esau’s family came into power, or to Edomite chieftains who adopted this title from the Horites.

וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן. אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.ייתכן שגם מן החורים נותרו אלופים בדרגה כלשהי, ושמא אלופי אדום סיגלו לעצמם את התואר הזה מן החורים.

כא וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃

The children of Lotan were Hori and Hemam; and Lotan’s sister was Timna, the concubine of Elifaz, son of Esau (verse 12). Timna, Amalek’s mother, is one of the few women mentioned in this section.

וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן חֹרִי וְהֵימָם, וַאֲחוֹת לוֹטָןהיתה
 תִּמְנָע.בהיותה פילגשו של אליפז בן עשו ואמו של עמלק, תמנע היא מן הנשים המועטות הנזכרות כאן.

כב וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃

And these are the children of Shoval: Alvan, and Manahat, and Eval, Shepho, and Onam.

וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל: עַלְוָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל שְׁפוֹ וְאוֹנָם.

כג וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃

וָי"ו יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ אַיָּה וַעֲנָה, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס (דניאל ח'), נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס (תהילים ע"ו):

ואיה וענה.

הָאָמוּר לְמַעְלָה שֶׁהוּא אָחִיו שֶׁל צִבְעוֹן וְכָאן הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנוֹ? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד אֶת עֲנָה:

הוא ענה.

פְּרָדִים, הִרְבִּיעַ חֲמוֹר עַל סוּס נְקֵבָה וְיָלְדָה פֶּרֶד, וְהוּא הָיָה מַמְזֵר וְהֵבִיא פְסוּלִין לָעוֹלָם; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם יֵמִים? שֶׁאֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִיָּמַי לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה (חולין ז') (וַהֲלֹא קָא חֲזִינָן דְּחָיָה? אַל תִּקְרֵי וְחָיָה אֶלָּא וְחָיְתָה, כִּי הַמַּכָּה לֹא תֵּרָפֵא לְעוֹלָם, בְרַשִׁ"י יָשָׁן) וְלֹא הֻזְקַק לִכְתֹּב לָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַחוֹרִי אֶלָּא מִפְּנֵי תִּמְנָע, וּלְהוֹדִיעַ גְּדֻלַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה:

את הימם.

And these are the children of Tzivon: Aya and Ana; he is Ana, who found the Yemim in the wilderness. The word yemim is either the name of a nation that descended from primeval giants, <endnote_marker|26 />or it means mules. <endnote_marker|27 />As he was herding the donkeys of Tzivon his father. The significance of this incident depends on the interpretation of the word yemim . If Yemim are giants, the likely explanation is that they tried to steal the donkeys, and Ana stood up to them bravely, for which he became renowned. If they are mules, the statement that Ana found the yemim means that he invented them by crossbreeding donkeys and horses, either intentionally or by accident. The verse notes that this happened while he was herding donkeys.

וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן: וְאַיָּה, איה
 
 וַעֲנָה,
 הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם, עַם שהשתייך לענקים הקדמונים,
 או: פרדים
 
 בַּמִּדְבָּר, בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו.משמעותו המדויקת של המקרה תלויה בביאור המלה יֵמִים. אם הימים הם בני שבט ענקים — כנראה רצו לגזול ממנו את חמוריו, והוא עמד כנגדם בגבורה, ובכך נודע לתהילה. אם הם פרדים — מתפרשת מציאתם כהמצאתם. במקרה או שלא במקרה ענה הכליא חמורים וסוסים, והומלטו מהם פרדים. לכן מודגש שהדבר אירע בזמן רעיית החמורים.

כד וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃

And these are the children of Ana: Dishon and a girl, Oholivama, daughter of Ana. She is mentioned because she was Esau’s wife. <endnote_marker|28 />

וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה: דִּשֹׁןובתו היתה
 אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה,שאף היא נזכרת, משום שהיתה אשתו של עשו.

כה וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃

And these are the children of Dishon: Hemdan, Eshban, Yitran, and Keran.

וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן: חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן.

כו וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃

These are the children of Ezer: Bilhan, Zaavan, and Akan.

אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר:בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן.

כז אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃

These are the children of Dishan: Utz and Aran. The name Utz also appears in the list of the sons of Aram (10:23). Consequently, it is uncertain whether the land of Utz belonged to the Arameans or Edomites. <endnote_marker|29 />

אֵלֶּה בְנֵי דִישָׁן: עוּץ,שם זה הופיע גם בין בני ארם,
 לכן כשנזכרת ארץ עוץ, לא ברור אם מדובר בארמים או באדומים,
 
 וַאֲרָן.

כח אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃

These are the chieftains of the Horites: the chieftain of Lotan, the chieftain of Shoval, the chieftain of Tzivon, the chieftain of Ana,

אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי:אַלּוּף לוֹטָן, אַלּוּף שׁוֹבָל, אַלּוּף צִבְעוֹן, אַלּוּף עֲנָה,

כט אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃

the chieftain of Dishon, the chieftain of Ezer, the chieftain of Dishan; these are the chieftains of the Horites, according to their chieftains in the land of Se’ir.

אַלּוּף דִּשֹׁן, אַלּוּף אֵצֶר, אַלּוּף דִּישָׁן. אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר.

ל אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ (פ)

שְׁמוֹנָה הָיוּ וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן, שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט; וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (מלכים ב ח'), וּבִימֵי שָׁאוּל כָּתוּב וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ (מלכים א כ"ב):

ואלה המלכים וגו'.

Thus far, the chapter has listed the chieftains of the Edomite and Horite tribes. When kings began to rule in Edom, the system of government became more centralized. 
 And these are the kings who reigned in the land of Edom, before the reign of a king for the children of Israel. During the years when Esau’s descendants developed as an independent nation with a central government, Jacob’s children were in exile in Egypt and could not appoint a king over themselves. It is possible that the Israelite king to which the verse alludes is Moses, who led the entire Jewish nation. It is similarly stated: “He became king in Yeshurun, when the heads of the people were assembled, the tribes of Israel together.” <endnote_marker|30 />

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.בשנים שבהן התפתחו בני עשו כעם חופשי בעל שלטון ריכוזי, גלו בניו של יעקב למצרים, ולא יכלו להמליך עליהם מלך. ייתכן שהמלך הראשון לבני ישראל הנרמז כאן הוא משה רבנו, שכן עיקר תפקידו היה הנהגת העם כולו.

לא וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Bela son of Beor reigned in Edom. Due to the similarity between their names, some commentaries identify this ruler with Bilam son of Beor. <endnote_marker|31 />However, the context and chronology suggest otherwise. <endnote_marker|32 />And the name of his city was Dinhava. The mention of these kings’ cities indicates that they did not inherit the throne from one another, in the manner of a dynasty. <endnote_marker|33 />

וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר,בגלל דמיון השם היו שקישרו בינו לבין בלעם בן בעור,
 אבל לפי העניין ולפי סדר הזמנים אין זה אותו אדם.
 
 וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה.אזכור שם העיר מציין שמלכים אלו אינם שושלת.

לב וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃

The capital of ancient Edom, which was used as a name for the entire country (see Isaiah 34:6; Jeremiah 49:13; Amos 1:12). It is identified as Bouseira, which is 11 km south of Tafilah, the biblical Tofel. Botzra overlooks the main highway of Edom, which extends along the western slope of Mount Se’ir.

Botzra

בירת אדום העתיקה, סימלה את אדום כולה (ראו ישעיהו לד,ו; ירמיהו מט,יג, עמוס א,יב). מזוהה עם הכפר בֻּצֵירָה 11 ק”מ מדרום לאטפילה (תופל המקראית), החולש על הדרך הראשית באדום לאורך הרכס המערבי של הר שעיר.

בָּצְרָה

בָּצְרָה מֵעָרֵי מוֹאָב הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה וגו' (ירמיהו מ"ח); וּלְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם, עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה (ישעיהו ל"ד):

יובב בן זרח מבצרה.

Bela died, and Yovav son of Zerah, of Botzra, <notes|b 1/>another city in Edom, reigned in his stead.

וַיָּמָת בָּלַע, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה,עיר אחרת באדום.

לג וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃

Yovav died, and Husham of the land of the Temanites reigned in his stead. Teman was one of the Edomite chieftains mentioned above (verse 15).

וַיָּמָת יוֹבָב, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי,מארצו של תימן, שהיה אחד מאלופי עשו.

לד וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃

שֶׁבָּאוּ מִדְיָן עַל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה, וְהָלַךְ מֶלֶךְ אֱדוֹם לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב; וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁהָיוּ מִדְיָן וּמוֹאָב מְרִיבִים זֶה עִם זֶה, וּבִימֵי בִלְעָם עָשׂוּ שָׁלוֹם לְהִתְקַשֵּׁר עַל יִשְׂרָאֵל:

המכה את מדין בשדה מואב.

Husham died, and Hadad son of Bedad, who had one notable accomplishment in that he smote Midyan, a mainly nomadic tribe that had settled temporarily near Edom and Moav, in the field of Moav, was the king who reigned in his stead. And the name of his city was Avit.

וַיָּמָת חֻשָׁם, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד,ופרט אחד מחייו ראוי לאזכור — 
 הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן, שהיו במידה רבה שבט נוודים שהתיישב לפי שעה בקרבת אדום ומואב,
 בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית.

לה וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃

Hadad died, and Samla of Masreka reigned in his stead.

וַיָּמָת הֲדָד, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.

לו וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃

Samla died, and Shaul of Rehovot on the Euphrates river reigned in his stead.

וַיָּמָת שַׂמְלָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.

לז וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃

Shaul died, and Baal Hanan son of Akhbor reigned in his stead.

וַיָּמָת שָׁאוּל, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר.

לח וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃

Although the monarchy in Edom lasted for many years, it was not continuous. There were eras when Edom was ruled by governors appointed by the Judean king (see II Samuel 8:14; I Kings 11:15–16; I Chronicles 18:12–13), and other periods when the Edomites rebelled against Judea and reclaimed their independent government (see II Kings 8:20–22; Psalms 137:7). It is possible that Hadar was the last significant Edomite king of that period, as no kings are mentioned in the rest of this section (see Rashi; Sermons of the Ran , chap. 2; Peri Tzaddik , beginning of Vayishlaḥ ).

The kings of Edom

המלכות התקיימה באדום לאורך שנים, אך לא באופן רצוף. היו זמנים שבהם משלו באדום נציבים מטעם מלך יהודה, (ראו שמואל ב' ח,יד; מלכים א' יא,טו-טז; כב,מח; דברי הימים א' יח,יב-יג), וזמנים שבהם האדומים מרדו ביהודה והשיבו לעצמם את השלטון (ראו מלכים ב' ח,כ–כב; תהלים קלז,ז). ייתכן שהדר היה המלך החשוב האחרון באדום באותה תקופה, שכן בהמשך הרשימה כבר לא נמנו מלכים. (ראו רש"י; דרשות הר"ן, ב ד"ה זה; פרי צדיק תחילת וישלח).

מלכי אדום

מַהוּ זָהָב? עָשִׁיר הָיָה, וְאֵין זָהָב חָשׁוּב בְּעֵינָיו לִכְלוּם:

בת מי זהב.

And Baal Hanan son of Akhbor died, and Hadar reigned in his stead, <notes|d 1/>and the name of the city was Pa’u; and his wife’s name was Mehetavel, daughter of Matred, daughter of Mei Zahav. It is unclear why the name of his wife and her lineage are mentioned here. Mei Zahav is either simply a name without any particular significance, a title meaning goldsmith, <endnote_marker|34 />or an epithet for a very rich person. Perhaps the wealth of Mehetavel’s grandfather enabled Hadad to stabilize his reign.

וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ
 פָּעוּ,
 וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.לא ברור מדוע היא נזכרת כלל, ומדוע מפורט ייחוסה. מֵי זָהָב הוא שם פרטי חסר משמעות, או: צורף זהב,
 או: כינוי לאדם עשיר מאוד. ושמא סבה העשיר של אשתו הוא שייצב את שלטונו של הדד.

לט וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃

שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מְדִינוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁמֵּת הֲדַר וּפָסְקָה מֵהֶם מַלְכוּת, וְהָרִאשׁוֹנִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה הֵם שְׁמוֹת תּוֹלְדוֹתָם; וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וַיָּמָת הֲדָד וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע וְגוֹמֵר:

ואלה שמות אלופי עשו.

And these are the names of the chieftains of Esau, according to their families, according to their places, by their names, as the chieftains of Esau’s descendants ruled in different areas. The chieftain of Timna, the chieftain of Alva, the chieftain of Yetet. Some of these names were already mentioned above, but there are some differences here. For example, the name Timna did not appear earlier as a man’s name. <endnote_marker|35 />

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם.אלופי עשו משלו באזורים שונים
 :
 אַלּוּף תִּמְנָע, אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת.חלק מהשמות הללו נזכרו קודם, אך יש בהם גם שינויים. תמנע, למשל, לא הופיע לעיל כשם גבר.

מ וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃

The chieftain of Oholivama; although this is the name of one of Esau’s wives, perhaps the entire tribe or its chieftain was named after her. The chieftain of Ela, the chieftain of Pinon,

אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה,שהוא שמה של אחת מנשות עשו, אך אולי השבט או האלוף נקראו על שמה, 
 אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן,

מא אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃

the chieftain of Kenaz, the chieftain of Teman, the chieftain of Mivtzar,

אַלּוּף קְנַז, אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף מִבְצָר,

מב אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃

The significance of this list of Edomite kings is unclear. There is no evident reason why this chronology is mentioned in the Torah, as it does not appear to be relevant in any way to the history of the Jewish people. In the mystical works of the Kabbala, this is interpreted as an important list of mysterious, fundamental symbols, which allude to heavenly forces that existed before the world as we know it came into being. Furthermore, the rise of a monarchy in Edom before there was an Israelite king reflects the depth of the relationship between the twin brothers, Esau and Jacob. In many aspects, Esau is the shadow of Jacob (see, e.g., Zohar, part 1, 177:1–2; part 3, 135:1; Etz Ḥayyim 18:1; Peri Tzaddik , beginning of Vayishlaḥ ).

He is Esau, father of Edom

רשימת מלכי עשו אפופת מסתורין. לא ברור משום מה מובאת כרוניקה זו בתורה, שהרי אין היא נוגעת להיסטוריה של עם ישראל. בספרי קבלה ראו ברשימה זו יסוד חשוב כסמלים המייצגים מהויות עליונות והוויות שהתקיימו לפני היות העולם הנוכחי והיציב. עליית המלוכה באדום קודם שקם מלך בישראל, משקפת את עומק יחסיהם של התאומים הצמודים עשו ויעקב. עשו במובנים רבים הוא צלו של יעקב. (ראו למשל זוהר ח"א קעז,א–ב; ח"ג קלה,א; עץ חיים יח,א; פרי צדיק תחילת וישלח).

מלכים קדומים של 'תוהו'

מגדיאל.

the chieftain of Magdiel, the chieftain of Iram. These are the chieftains of Edom, according to their settlements in their apportioned land. He is Esau, father of Edom. <notes|d 1/>

אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף עִירָם. אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם,
 הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם.

מג אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה ׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ (פ)

These are the descendants of Esau who is Edom. As mentioned earlier, Esau was nicknamed Edom after the red [ adom ] stew he requested from Jacob (25:25–30). Presumably, the name was also due to his red hair.