menu
small logo

חזור

אַחֲרֵי מוֹת

עלייה ו

אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כָּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ (ס)

אִישׁ אִישׁ,כל גבר מכם, אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, קרובי משפחתו לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה,לקיים יחסי אישות. אֲנִי ה'.יש בהכרזה כללית זו כדי להדגיש את העיקרון – במקום שיש שאֵרוּת, קשר דם קרוב – היחסים המיניים אסורים.

רש"י

לא תקרבו.לְהַזְהִיר הַנְּקֵבָה כַּזָּכָר, לְכָךְ נֶאֱמַר לְשׁוֹן רַבִּים:

אני ה'.נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר:

עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ (ס)

עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה. אִמְּךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.האיסור על יחסי מין בין בן ואמו קיים כמעט בכל מקום בעולם. אף על פי שבמישרין מדובר ביחסים עם האם דווקא, בכל משפחה נורמטיבית קשורים הקלון והבושה שבמעשה כזה לשני ההורים. לכן נזכרות ערוות האב והאם יחד.

רש"י

ערות אביך.זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְמַשְׁמָעוֹ? נֶאֱמַר כָּאן עֶרְוַת אָבִיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה, מַה לְּהַלָּן אֵשֶׁת אָבִיו אַף כָּאן אֵשֶׁת אָבִיו (סנהדרין נ"ד):

וערות אמך.לְהָבִיא אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו (שם):

עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ (ס)

עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ, גם אם אינה אמך אלא אשה אחרת של אביך לֹא תְגַלֵּה. עֶרְוַת, קלון אָבִיךָ הִוא.יחסים עם אשתו האחרת של האב נוגעים לקלונו ובושתו של האב.

רש"י

ערות אשת אביך.לְרַבּוֹת אַחַר מִיתָה (שם):

עֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֙יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃ (ס)

עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ, ובוודאי אם היא אחות מאב ומאם גם יחד, בין שהיא מוֹלֶדֶת בַּיִת, שנולדה בתוך המשפחה אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ, שנולדה מחוץ לקשר נישואין – לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן,כי הן קרובות דם שלך.

רש"י

בת אביך.אַף בַּת אֲנוּסָה בְמַשְׁמָע:

מולדת בית או מולדת חוץ.בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ קַיֵּם אֶת אִמָּהּ, וּבֵין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ הוֹצֵא אֶת אִמָּהּ, כְּגוֹן מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה (יבמות כ"ג):

עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃ (ס)

עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ, ובוודאי בתך עצמה כלולה באיסור, למרות שאיננה נזכרת במפורש – לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן, כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה,הן. הקשר של אדם עם ילדיו אינו נוגע בקרבת שארות כלפי אחרים כמו כמה מהעריות האחרות, אלא זוהי הערווה-הבושה שלו עצמו, ואף היא אסורה.

רש"י

ערות בת בנך וגו'.בְּבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּבִתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ מֵאִשְׁתּוֹ אָנוּ לְמֵדִין מֵ"עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ", שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "לֹא תְגַלֵּה", בֵּין שֶׁהִיא מִמֶּנּוּ וּבֵין שֶׁהִיא מֵאִישׁ אַחֵר (שם כב):

ערות בת בנך.קַל וָחֹמֶר לְבִתְּךָ, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין, לְמָדוּהָ מִגְּזֵרָה שָׁוָה בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דף ג'):

עֶרְוַ֨ת בַּת־אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ (ס)

עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ, אם היא מוֹלֶדֶת אָבִיךָאֲחוֹתְךָ הִוא,ולכן לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.יש כאן כפל אזהרה על האמור מקודם: נמצא שאחות מהאב שהיא גם בת אשת האב – אזהרתה כפולה. מאידך גיסא, בת אשתו של האב שהיא אחות חורגת לגמרי – שנולדה מאב אחר ומאם אחרת – אינה נחשבת לקרובה והיא מותרת.

רש"י

ערות בת אשת אביך.לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְנָכְרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" — בִּרְאוּיָה לְקִדּוּשִׁין (שם כ"ג):

עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ (ס)

עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּהשְׁאֵר, בשר אָבִיךָ הִוא.

עֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃ (ס)

עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה, כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא.שתי דודות אלו קרובות קרבת דם, מצד האב או האם;

עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃ (ס)

אך גם דודה שאינה קרבת שאר אסורה – עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה: אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָבכי דֹּדָתְךָ הִוא.מכיוון שדודך נשא אותה – גם היא נחשבת דודתך כאחות האב ואחות האם.

רש"י

ערות אחי אביך לא תגלה.וּמַה הִיא עֶרְוָתוֹ? אל אשתו לא תקרב:

עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ (ס)

עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה, אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא,ולכן לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

רש"י

אשת בנך.לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ לְבִנְךָ אִישׁוּת בָּהּ, פְּרָט לַאֲנוּסָה וְשִׁפְחָה וְנָכְרִית (עי' ספרא):

עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא׃ (ס)

עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה, עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא.

עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶֽת־בַּת־בְּנָ֞הּ וְאֶת־בַּת־בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָתָ֔הּ שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא

עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה.אסור לגבר אחד לקיים יחסי אישות עם אשה ועם בתה, ולא רק עם בתה ממש, אלא גם אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ,כי שַׁאֲרָה הֵנָּה,קרובות הן זו לזו. זהו שלב נוסף, משום שעקרונית יכול היה האיש לשאת כל אחת מהן לחוד, אבל עדיין שתיהן יחד נאסרות עליו. זִמָּה, מחשבת חוטאים הִיא.הקשר הזה מקלקל את יחסי האם והבת. ועוד, הוא יוצר בלבול, והאיש עלול לחשוב על זו כשהוא נמצא עם זו.

רש"י

ערות אשה ובתה.לֹא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא "תִקַּח" — לְשׁוֹן קִיחָה, וְכֵן לְעִנְיַן הָעֹנֶשׁ, אֲשֶׁר "יִקַּח" אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּה — לְשׁוֹן קִיחָה, אֲבָל אָנַס אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ (יבמות צ"ז):

שארה הנה.קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ:

זמה.עֵצָה, כְּתַרְגּוּמוֹ עֲצַת חֶטְאִין, שֶׁיִּצְרְךָ יוֹעֶצְךָ לַחֲטֹא:

וְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלּ֧וֹת עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ׃

וְכיוצא בכך אִשָּׁה אֶל, לצד אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח.אסור לשאת שתי אחיות, לִצְרֹר,שהן תהיינה צרות זו לזו, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ.זוהי הגדרה מאוד ברורה: כל זמן שאשתו חיה – גם אם היא כבר איננה אשתו, למשל אם הוא גירש אותה – אסור לו לשאת את אחותה. כמו במקרה של אשה ובתה, גם כאן יכול להתעורר בלבול כל זמן ששתי הנשים חיות, אלא שבמקרה של אחות אשתו ישנו דין מיוחד – שאיננו קיים באם ובתה ובשאר העריות – שהאיסור בטל לאחר מות אשתו – בְּחַיֶּיהָ דווקא.

רש"י

אל אחתה.שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת (קידושין נ'):

לצרר.לְשׁוֹן צָרָה — לַעֲשׂוֹת אֶת זוֹ צָרָה לָזוֹ:

בחייה.לִמֶּדְךָ שֶׁאִם גֵרְשָׁהּ לֹא יִשָּׂא אֶת אֲחוֹתָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא בַחַיִּים (יבמות ח'):

וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃

וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ.אסור לקיים יחסים עם אשה נידה. האיסור 'לקרב לגלות ערווה' מרמז על הגבלה רחבה יותר מ'לגלות ערווה' שמשמעותו הברורה היא קיום יחסי מין. אסור לאדם לקיים סוגים שונים של מגע קרוב עם אשה נידה, ולמעשה אין הבדל אם מדובר באשה זרה כלשהי או באשתו שלו.

וְאֶל־אֵ֙שֶׁת֙ עֲמִֽיתְךָ֔ לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ׃

וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ, גבר מתוך עמך לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ.

וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר, אל תעלה את בנך כקרבן סמלי או ממשי לַמֹּלֶךְ,שמו של אליל מסוים, או: כינוי לפולחן שהיה רווח אצל עובדי אלילים. וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'.לפי הדעה ש'מולך' אינו שם של אליל מסוים, אפשר לפרש: אל תעבוד באותו אופן – בהקרבת ילדים – גם לה' שכן מעשה מגונה זה מחלל את שמו.

רש"י

למלך.עֲ"זָ הִיא שֶׁשְּׁמָהּ מֹלֶךְ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָהּ, שֶׁמּוֹסֵר בְּנוֹ לַכּוֹמְרִים וְעוֹשִׂין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲבִירִין אֶת הַבֵּן בְּרַגְלָיו בֵּין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת הָאֵשׁ (סנהדרין ס"ד):

לא תתן.זוֹ הִיא מְסִירָתוֹ לַכּוֹמְרִים:

להעביר למלך.זוֹ הַעֲבָרַת הָאֵשׁ: