א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:

ב זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם, בזמן טָהֳרָתוֹ, בשלב הריפוי וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. על המצורע לשוב אל הכהן, שכן לו הסמכות הבלעדית לטפל בנגע הצרעת.

ג וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ׃

וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, והמצורע יבוא לפניו לבדיקה. וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא, נעלם כלעומת שבא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ, או הופיעו בו סימני טהרה –

ד וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃

וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח אדם כלשהו לַמִּטַּהֵר בעבור המצורע הנטהר מן הצרעת שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת כלשהן. סתם ציפור שבמקרא היא דרור, או אולי ציפור קטנה מצייצת אחרת. וְעֵץ אֶרֶז, לפי המסורת זהו כפיס עץ, לא גדול במיוחד. וּשְׁנִי תוֹלַעַת, צמר שצבוע בצבע אדום מסוים, וְאֵזֹב.

ה וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפּ֣וֹר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃

וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת מן השתיים אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ, חרס, כך שדמה יישפך עַל מַיִם חַיִּים שנמצאים כבר בתוך הכלי.

ו אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃

אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ, וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב, וְטָבַל אוֹתָם, את שלושת החומרים הללו האגודים יחד וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, בראש גפיה וזנבה הסמוך לגוף בְּ תוך דַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה ש עַל הַמַּיִם הַחַיִּים.

ז וְהִזָּ֗ה עַ֧ל הַמִּטַּהֵ֛ר מִן־הַצָּרַ֖עַת שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִ֣הֲר֔וֹ וְשִׁלַּ֛ח אֶת־הַצִּפֹּ֥ר הַֽחַיָּ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃

וְהִזָּה יתיז מתערובת דם המתה והמים החיים שנספחה לפריטים הללו עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים, וְטִהֲרוֹ באמצעות ההזאה הזו ובאמירת פיו, וְשִׁלַּח, ישחרר אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, ובכך יסתיים תפקידה.

ח וְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת־בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֙יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאָהֳל֖וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

השלב הבא – וְכִבֶּס, יטביל הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו, כי גם הם נטמאו בלבשו אותם, וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ, יטבול בַּמַּיִם– וְטָהֵר. וְאַחַר כך יָבוֹא אֶל תוך הַמַּחֲנֶה, וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים. אמנם הוא כבר בתוך העיר או בתוך מחנה ישראל, אך עדיין נתון בבידוד מסוים – הוא מרוחק מביתו ומאשתו. לפי מסורת חכמים הוא מטמא במגעו אדם או כלים.

ט וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כָּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃

וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח שנית אֶת כָּל שְׂעָרוֹ: אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ מכל הגוף, או רק מהמקומות השעירים. וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו שנית, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם– וְטָהֵר.

י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ים וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן׃

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים זכרים תְּמִימִים וְכַבְשָׂה, כִּבְשה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים, שהם למעלה מ-7 ליטר במידות ימינו. סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד, כשליש ליטר שָׁמֶן.

יא וְהֶעֱמִ֞יד הַכֹּהֵ֣ן הַֽמְטַהֵ֗ר אֵ֛ת הָאִ֥ישׁ הַמִּטַּהֵ֖ר וְאֹתָ֑ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם– את הכבשים לִפְנֵי ה׳, מול פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

יב וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד מבין שני הכבשים האמורים, וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְ קרבן אָשָׁם, וְ כן יקריב אֶת לֹג הַשָּׁמֶן שהביא המיטהר. וְהֵנִיף אֹתָם– את הכבש החי יחד עם הלוג תְּנוּפָה לִפְנֵי ה׳.