אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן.

וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָאֵיהֶֽם׃

וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם, מקומות היציאה שלהם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'. וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם. כל מסע הסתיים בתחנה שהייתה לנקודת המוצא של המסע הבא.

וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם׃

וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה, בתוקף ובגבורה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם, ולא כבורחים.

וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃

וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם– כָּל בְּכוֹר. המצרים לא היו פנויים ליציאתם של ישראל ממצרים שכן היו שרויים באבלם ובקבורת מתיהם. יתר על כן – וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים, דין ונקמה בזמן שישראל יצאו ממצרים.

וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת.

וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃

וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת, וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם ש בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. מכאן ואילך ניתקו מארץ מצרים ומאזור הנילוס – שבאותם זמנים הגיעו אחדות מזרועותיו מזרחה יותר מהיום.

וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֙שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל׃

וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם, וַיָּשָׁב העם עַל, ליד פִּי הַחִירֹת. הם לא התקדמו בכיוון אחד אלא הסתובבו וחזרו, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי, לפני בַּעַל צְפוֹן, אל מצרי או מצרי-כנעני שגילם את כוחות הרע. המצרים פירשו את התעכבות ישראל ליד האל המצרי הזה, כאילו הוא שבה אותם בכוחותיו, והדבר המריץ אותם לרדוף אחרי ישראל. וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל.

וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה׃

וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי, מפי הַחִירֹת, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם– ים סוף הַמִּדְבָּרָה, אל המדבר. וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם, וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה, שבה הומתקו המים המרים.

וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִם שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם׃

וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה, וּבְאֵילִם היו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם כמספר שבטי ישראל וְשִׁבְעִים תְּמָרִים כמניין יורדי מצרים, וַיַּחֲנוּ שָׁם. ייחודו של המקום היה נעוץ במספרם הסמלי של המעיינות ושל עצי התמר.

וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף׃

וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף.

וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין׃

וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף, וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין.

וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה׃

וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין, וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה.

וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ׃

וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה, וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ.

וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת׃

וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ, וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם. וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת, ושם התרחשה גם מלחמת עמלק.

וַיִּסְע֖וּ מֵרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם, וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי. שם היה מתן תורה, שם בנו את המשכן והתעכבו זמן רב.

וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃

וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי, וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה.

וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃

וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה, וַיַּחֲנוּ בּ מקום שנקרא חֲצֵרֹת. שם הצטרעה מרים.

וַיִּסְע֖וּ מֵחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה׃

וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת, וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה.

וַיִּסְע֖וּ מֵרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ׃

וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה, וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ. ייתכן שאירעה שם פִּרצה או מפלה, ולכן נקרא כך המקום.

וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃

וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ, וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה.

וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃

וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה, וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה.

וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃

וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה, וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה. המקומות האחרונים אינם מזוהים. אולי בקהלתה הקהיל קֹרח את כל העדה על משה ואהרן.

וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר׃

וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה, וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר.

וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃

וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר, וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה.

וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃

וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה, וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת.

וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃

וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת, וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת, שאולי היה מקום נמוך.

וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃

וַיִּסְעוּ מִתָּחַת, וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח.

וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה׃

וַיִּסְעוּ מִתָּרַח, וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה.

וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃

וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה, וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה.

וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֽוֹת׃

וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה, וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת.

וַיִּסְע֖וּ מִמֹּסֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַעֲקָֽן׃

וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת, וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן.

וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד׃

וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן, וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד, שאולי היו בו נקיקי סלע.

וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה׃

וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד, וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה.

וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃

וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה, וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה.

וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃

וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה, וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר שבאזור אילת, אם כי לא ברור היכן הייתה אז העיר אילת.

וַיִּסְע֖וּ מֵעֶצְי֣וֹן גָּ֑בֶר וַיַּחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ׃

וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר, וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ.

וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃

וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ, וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. הם פנו לכיוון צפון-מזרח, כדי לעקוף את ארץ אדום.

וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃

וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה'. אהרן לא מת כשאר האדם, אלא ה' קרא לו למות בשלום בראש ההר. וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.

וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ (ס)

וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר.

וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד שישראל מתקרבים אליו, וְהוּא ישֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ובעקבות זאת התקיימה מלחמה במלך ערד, שבה ניצחו ישראל. למרות ניצחונם לא נכנסו ישראל לכנען דרך הנגב, אלא המשיכו להקיף את אדום ופנו לעבר הירדן המזרחי.

וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה׃

וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה.

וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן׃

וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה, וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן.

וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃

וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן, וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת.

וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב׃

וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת, וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי, בחרבות של הָעֲבָרִים, המעברים בִּגְבוּל מוֹאָב.

וַיִּסְע֖וּ מֵעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד׃

וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים, וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד.

וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה׃

וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד, וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה.

וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ׃

וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה, וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ.

וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃

וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים, וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל, בקרבת יַרְדֵּן ממול יְרֵחוֹ.

וַיַּחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מוֹאָֽב׃ (ס)

וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים. המחנה לא התרכז במקום קטן, אלא השתרע על פני כמה קילומטרים לאורך הירדן בְּעַרְבֹת מוֹאָב. למרות זאת המואבים לא העזו להתגרות בישראל.

וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר:

דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי, כאשר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן בדרככם להיכנס אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן–

וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּמֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃

וְהוֹרַשְׁתֶּם, סַלקו, גָּרשו אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם, הקישוטים שעשו בפולחניהם, וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם, אליליהם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.

וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃

וְהוֹרַשְׁתֶּם, פַּנו אֶת הָאָרֶץ מן העמים היושבים עליה עתה, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ.

וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃

וְהִתְנַחַלְתֶּם, עליכם לחלק אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לפי גודל המשפחות – לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל– לוֹ יִהְיֶה. לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ. לפי הגורל תחולק הארץ תחילה לשבטים, ובתוכם – למשפחות. גודל הנחלה של כל משפחה יהיה תלוי במספר ראשיה, ואז יסדירו בני המשפחה ביניהם את חלוקת הקרקעות הפנימית.

וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃

וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם– וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, מי שיישארו בה יהיו לְשִׂכִּים, קוצים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם, סלעים דוקרים בְּצִדֵּיכֶם. וְצָרֲרוּ, יהיו עוינים אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ. אסור להתקיים בצדם בשלום כי לא תוכלו לחיות יחדיו. גם אם תרצו לעשות זאת לפי שעה, בסופו של דבר הם יכשילו אתכם.

וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ (פ)

וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם– להרחיק אותם מכאן – אֶעֱשֶׂה לָכֶם.