The daughters of Jerusalem respond in unison: Where did your beloved go, fairest of women? Where did your beloved turn? We will seek him with you.

בנות ירושלים עונות במקהלה לבת המחפשת את אהובה: אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים?אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ? – וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ. נעזור לך לחפש אחריו.

א אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ

The woman responds: My beloved descended to his garden, to the beds of fragrant plants. She does not provide an exact location, but she knows that he is supposed to be in a place of beauty and fragrance, to herd his flock in the gardens, and to gather lilies for himself.

והיא עונה: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם. אין זו כתובת ברורה, אבל הוא אמור להיות במקום שכולו יופי וניחוחות, לשם ירד כדי לִרְעוֹת את צאנו, או את עצמו בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים. והיא מסיימת:

ב דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים

She concludes: I am my beloved’s, and my beloved is mine. It is he who herds among the lilies. Though he is not currently with me, this does not mean he is avoiding me. I am certain that our love is real. For now, however, my beloved has descended to his garden. Perhaps he will return to me with flowers.

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הוא הדוד הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. אין הוא אתי עכשיו, לא מפני שברח או התחמק מחוסר רצון בי. בלי ספק אנחנו שייכים זה לזו, והקשר בינינו מתמיד, אלא שלעת עתה הוא הלך לגנו, ואולי יביא אתו שושנים.

ג אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים

Tirtza was an important city in the territory of the tribe of Manasseh, identified with Tel el-Far’a, approximately 10 km northeast of Shekhem. This city controlled the roads leading from Shekhem to the crossings of the Jordan River near Adam and to Beit She’an. Archaeological discoveries in the area reflect the biblical accounts of Tirtza. Nearby, there is a large spring, Ein el-Far’a.  The city was protected by ravines on three sides. The beautiful, green, and water-rich environment surrounding Tirtza, along with its strategic location, justified its choice as the capital city of the Kingdom of Israel. During a rebellion it was destroyed, and the more fortified city of Samaria was selected in its stead.

Tirtza

BACKGROUND

עיר חשובה בנחלת מנשה, מזוהה עם תל פארעה כ–10 ק"מ מצפון–מזרח לשכם. העיר שולטת על הדרכים המובילות משכם אל מעברת הירדן שליד אדם ואל בית–שאן. תולדותיה של תרצה משתקפות גם בממצא הארכיאולוגי. לידה מעיין גדול, עין אל פארעה. העיר מוגנת בוואדיות משלושה כיוונים. נופה הנאה, הירוק ועשיר במים, ומקומה האסטרטגי הצדיקו את בחירתה כעיר בירתה של ממלכת ישראל. לאחר שנחרבה במרד בנו במקומה את העיר שומרון, המוגנת יותר.

תִּרְצָה

הרחבות

The beloved himself speaks, though the object of his love is likely not present. You are fair, my love, like Tirtza,<notes|b1/> a small city in the portion of Manasseh, which at one point served as the capital of the Kingdom of Israel.<footnote data-lang="eng" data-id="7137" data-num="38"/> It is possible that its beauty played a role in its being chosen as the capital. You are lovely like Jerusalem<footnote data-lang="eng" data-id="7138" data-num="39"/> and you are formidable like banners [nidgalot]. You stand out as a banner on display as it flutters high above. Alternatively, nidgalot refers to arrays of decorated soldiers.<footnote data-lang="eng" data-id="7139" data-num="40"/>

לאחר דברי הרעיה לבנות ירושלים בחיפושיה אחר אהובה, מגיעים דברי הדוד, שמן הסתם לא נשמעו באוזניה ישירות. פסוקים מעין אלה כבר הופיעו קודם לכן: יָפָה אַתְּ, רַעְיָתִי, כְּתִרְצָה, עיר לא גדולה בארץ אפרים, שהייתה בזמן מסוים בירת ממלכת ישראל.<footnote data-lang="heb" data-id="8036" data-num="1"/> ייתכן שגם בגלל יופיה נבחרה לבירה. נָאוָה, נאה אַת כִּירוּשָׁלִָם, המתוארת כעיר יפה ביותר,<footnote data-lang="heb" data-id="8037" data-num="2"/> ואֲיֻמָּה, יוצאת מן הכלל, פלאית ומפעימה,<footnote data-lang="heb" data-id="8038" data-num="3"/> כַּנִּדְגָּלוֹת, כמו דגלים, כמו יצירות מיוחדות המתנוססות לראווה, או: כגדודים מפוארים.<footnote data-lang="heb" data-id="8039" data-num="4"/>

ד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת

Avert your eyes from me, as they excite my arrogance, or passion,<footnote data-lang="eng" data-id="7140" data-num="41"/> when they gaze upon me. Your black, curly hair, flowing down your back, is like a flock of goats that has streamed down from the Gilad.

הָסֵבִּי, הפני את עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, אל תסתכלי בי, שֶׁהֵם – עינייך, כלומר מבטיהן הִרְהִיבֻנִי, מעוררים את גאוותי וזחיחות דעתי או מגבירים את רגשותי.<footnote data-lang="heb" data-id="8040" data-num="5"/> שַׂעְרֵךְ השחור גולש ומתולתל כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן־הַגִּלְעָד.

ה הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן־הַגִּלְעָד

Your teeth are like a flock of ewes that have come up from being washed, that are all paired, and there is none missing among them. Your teeth are perfect and beautiful.

שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת זו לזו וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם. כל השִׁניים שלמות ויפות. אין ביניהן בולטות וגדולות.

ו שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם

Your temple is like a pomegranate slice, round and beautiful, behind your braid, or lock of hair, falling over your face and sides.

כְּפֶלַח הָרִמּוֹן, שהוא עגול ויפה, רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, מקלעת או קווצת שער הנתונה על קדמת הפנים והצדעיים.

ז כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ

They are sixty queens, wives of King Solomon, and eighty concubines, and around him there are also young women without number. Perhaps this is a poem composed about or by King Solomon, presumably in his youth.<footnote data-lang="eng" data-id="7141" data-num="42"/>

שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, נשות שלמה המלך הנושאות בתואר רשמי, וּשְׁמֹנִים – פִּילַגְשִׁים, בעלות מעמד קבוע של נשים חצי רשמיות, ובקרבתו גם עֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר. ייתכן שזהו שיר שהושר על שלמה המלך או שירו של המלך עצמו, מן הסתם בצעירותו.<footnote data-lang="heb" data-id="8041" data-num="6"/>

ח שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים ועֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר

Despite Solomon’s many women, unique is my faultless dove; she stands above them all. Unique to her mother, there is no woman like her; she is pure to the one who bore her. Girls see her and laud her, queens and concubines see her and praise her.

ולמרות הנשים הרבות של שלמה – אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי. היא מעל כולן. אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, אין בת כמוה, בָּרָה, נקייה וטהורה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, הבנות הרואות אותה מהללות ומחזקות אותה, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים ראו אותה – וַיְהַלְלוּהָ.

ט אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ

The beloved continues to praise his bride: Who is she who appears in the distance, glowing like the dawn, fair like the moon, pure and shining like the sun? The initial light of dawn is very gentle; the light of the moon is not strong, but it is pleasant and clear; the sun that eventually shines forth is the brightest of all.<footnote data-lang="eng" data-id="7142" data-num="43"/> She is formidable like banners.

המשך שבח הכלה: מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, מופיעה מרחוק זוהרת כְּמוֹ השָׁחַר העולה, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה, צחה וזורחת כַּחַמָּה. אלה תיאורים הדרגתיים של אור. השחר הוא אור ראשון עדין מאוד; אור הלבנה איננו עז והוא נעים ונקי, ולבסוף – זריחת החמה.<footnote data-lang="heb" data-id="8042" data-num="7"/> אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת, מדהימה.

י מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת

המלה אֵב מתבארת בדרך כלל כצמח רענן וצעיר, (ראו רש"י שמות ט,לא). לפי ביאור מקובל זה מדובר כאן בצמחים הגדלים על גדות הנחל. פירוש אחר מציע כי משמעה של המלה נָחַל כאן הוא עץ הדקל, על דרך הערבית (نخلة), (והדבר מתבאר יפה גם בבמדבר כד,ו). לפי פירוש זה האִבּים הם התמרים בשלב גידול מוקדם שלהם, על דרך הארמית (וראו גם איוב ח,יב), ופסוקנו מדבר בארבעה עצי פרי: אגוז, תמר, גפן ורמון. (ראו דעת מקרא על פי י' פליקס).

אִבֵּי הַנָּּחַל

Here the narrator could be either the beloved or his love, but it is probably the latter:<footnote data-lang="eng" data-id="7143" data-num="44"/> I have gone down to the nut garden to look at the budding [ibbei] of the vale,<footnote data-lang="eng" data-id="7144" data-num="45"/> the fresh fruits or plants of the valley. Perhaps the word aviv, spring, is derived from ibbei, as spring is the season of regrowth and vitality.<footnote data-lang="eng" data-id="7145" data-num="46"/> I have gone to see whether the vine has blossomed and the pomegranates are in bloom. This takes place in spring, when people generally venture down to gardens and streams to see the blossoming plants. Many commentaries explain this image of initial growth as representing the exodus from Egypt.

את הדברים הבאים אפשר לייחס לשני הצדדים, אבל מסתבר שהם דברי הרעיה:<footnote data-lang="heb" data-id="8043" data-num="8"/> אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי, ניצנים,<footnote data-lang="heb" data-id="8044" data-num="9"/> פֵּרות או צמחים רעננים<footnote data-lang="heb" data-id="8045" data-num="10"/> של הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, לראות אם הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים. זוהי תקופת האביב, שבה הולכים אל הגינה ולנחל וצופים בראשית הצמיחה והפריחה. פירושים רבים זיהו את תקופת ראשית הצמיחה הזו עם יציאת מצרים. הדבר מסתבר בין אם מדובר בשיר שלו או בשיר שלה.<footnote data-lang="heb" data-id="8046" data-num="11 "/>

יא אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים

I am utterly amazed by the experience, as if I do not know my own soul in this surreal state that resembles a dream. It has set me, I feel as though I have been set on chariots of my noble [nadiv] people, as if he has taken me upon his chariot among his soldiers. Some suggest that the phrase ami nadiv, my noble people, is an allusion to Aminadav father of Nahshon, the prince of Judah.

אני משתאה ומשתוממת על החוויה, כאילו לֹא יָדַעְתִּי, אינני מכירה את נַפְשִׁי במצב לא ראלי זה, הדומה לחלום או לשכרות. נפשי שָׂמַתְנִי, אני מרגישה את עצמי מַרְכְּבוֹת של עַמִּי נָדִיב, כינוי מכבד המתאים לאהוב.<footnote data-lang="heb" data-id="8047" data-num="12"/>

יב לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב

The daughters of Jerusalem respond in unison: Where did your beloved go, fairest of women? Where did your beloved turn? We will seek him with you.  