א הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵּלִים, וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ;

הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵּלִים ללא תשלום, וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ מהשומר;

שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא; נִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ.

אזי אם השומר שִׁילֵּם למפקיד את האובדן וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע שלא התרשל בשמירה, ויכול היה להישבע ולהיפטר מתשלום, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ במשנה (להלן פ"ז מ"ח): שׁוֹמֵר חִנָּם אם רוצה נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא בלא לשלם; אם נִמְצָא לבסוף הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם הגנב תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל כדין התורה (שמות כב,ו), ואם גנב בהמה וטָבַח וּמָכַר (או מכר) אותה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה על צאן וַחֲמִשָּׁה על בקר (שם כא,לז). ולְמִי מְשַׁלֵּם תשלומים אלה? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן היה שמור אֶצְלוֹ, כלומר לשומר.