א כְּלֵי מַתָּכוֹת, כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן?

כְּלֵי מַתָּכוֹת שהתרופפו או ניקבו, כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן הפחות ביותר כדי שיקבלו טומאה?

הַדְּלִי – כְּדֵי לְמַלֹּאות בּוֹ, קוּמְקוּם – כְּדֵי לְיַחֵם בּוֹ, מֵיחַם – כְּדֵי לְקַבֵּל סְלָעִים, הַלְּפֵס – כְּדֵי לְקַבֵּל קִיתוֹנוֹת, קִיתוֹנוֹת – כְּדֵי לְקַבֵּל פְּרוּטוֹת.

הַדְּלִי – כְּדֵי שיוכלו לְמַלֹּאות בּוֹ, אבל אם נסדק ונתרועע, עד שאי אפשר למלא בו מים – טהור. קוּמְקוּם להרתחת מים – שיעורו כְּדֵי שיהיה אפשר לְיַחֵם (לחמם) בּוֹ. מֵיחַם, דוד מים גדול, אם ניקב – שיעורו כְּדֵי שיוכל לְקַבֵּל מטבעות גדולות של סְלָעִים; הַלְּפֵס, מעין יורה גדולה להרתחת מים – כְּדֵי לְקַבֵּל בו קִיתוֹנוֹת, מעין בקבוקי חרס, שרגילים להכניס ללפס כדי להדיחם; הקִיתוֹנוֹת – כְּדֵי שיוכלו לְקַבֵּל מטבעות קטנות של פְּרוּטוֹת, שלעתים היו משתמשים בהם לאחסון מטבעות.