א הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, הַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים — עוֹלִים בְּאֶחָד וּמֵאָה,

הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, הַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים, שכולם מיועדים לכהנים ואסורים לזרים, אם התערבו בחולין — עוֹלִים (בטלים) בְּאֶחָד וּמֵאָה, כלומר, התערובת מותרת באכילה לזרים רק אם יש מאה פירות חולין כנגד כל פרי של תרומה;

וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְצָרִיךְ לְהָרִים.

וּמִצְטָרְפִין תרומה ותרומת מעשר וכו', זֶה עִם זֶה, לאסור את התערובת לזרים, אם נפלו לתוך חולין, ואין בחולין פי מאה מהם, גם אם אין בכל אחד מהם כשלעצמו כדי לאסור; ובמקרה שהתבטלו באחד ומאה, עדיין צָרִיךְ לְהָרִים מן התערובת כשיעור התרומה שנפלה לחולין, ולתת לכהנים, שהרי יש לבעל הפירות ממון של הכהנים בידו.