The sons of Reuben, the firstborn of Israel; for he was the firstborn in order of age, strictly speaking, but when he desecrated his father’s couch, as related in Genesis (35:22), his birthright was given to the sons of Joseph son of Israel. This transfer of the birthright was expressed by the double inheritance given to Joseph’s sons. Furthermore, it seems that some of Joseph’s descendants enjoyed a special status in Israel.<footnote data-lang="eng" data-id="8056" data-num="109"/> But Joseph is not to be reckoned as firstborn. Joseph is still considered among the youngest of Jacob’s sons; regarding the matter of lineage, he is not the firstborn of Israel.<footnote data-lang="eng" data-id="8057" data-num="110"/>

וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר־יִשְׂרָאֵל, כִּי־הוּא בעצם הַבְּכוֹר מבחינת סדר התולדות, וּבְחַלְּלוֹ את יְצוּעֵי, משכב אָבִיו, כמסופר בספר בראשית,<footnote data-lang="heb" data-id="9045" data-num="80"/> נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן־יִשְׂרָאֵל. הבכורה שזכה לה יוסף התבטאה בכך שבניו קיבלו נחלה כפולה. מלבד זאת, מסתבר שלחלקים מבני יוסף היה מעמד מיוחד בישראל.<footnote data-lang="heb" data-id="9046" data-num="81"/> וְאולם לֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. יוסף עדיין נחשב מקטני הבנים, ואיננו מיוחס כבכור ישראל,<footnote data-lang="heb" data-id="9047" data-num="82"/>

א וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר־יִשְׂרָאֵל כִּי־הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן־יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה

For Judah prevailed over his brothers; he became greater and more important than his brothers, as his was the dominant personality among them, as the prince would come from him, the royal line descended from Judah, but the right of primogeniture with regard to the inheritances and social status was to Joseph.

כִּי יְהוּדָה גָּבַר, נעשה הגדול והחשוב בְּאֶחָיו. האישיות של יהודה הייתה הבולטת בין אחיו וּלְנָגִיד, לעניין שושלת המלכות, המלך יצא מִמֶּנּוּ, וְהַבְּכֹרָה מבחינת הנחלות או המעמד החברתי הייתה לְיוֹסֵף.

ב כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף

The previous introduction concerning Reuben’s status among the tribes is followed by a genealogical list. The sons of Reuben, the firstborn of Israel: Hanokh, Palu, Hetzron, and Karmi.

אחרי ההקדמה ביחס למעמדו של ראובן בין השבטים באה רשימת היוחסין: בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל: חֲנוֹךְ וּפַלּוּא, חֶצְרוֹן וְכַרְמִי.

ג בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי

This verse begins a list of important personages among the descendants of Reuben over the subsequent generations.<footnote data-lang="eng" data-id="8058" data-num="111"/> The sons of Yoel, who was not included in the above list: Shemaya his, Yoel’s, son, Gog his, Shemaya’s, son, and thus the generations continued: Shimi his son,

והאישים החשובים מצאצאי ראובן בדורות שלאחר מכן היו<footnote data-lang="heb" data-id="9048" data-num="83"/> בְּנֵי יוֹאֵל, שלא הוזכר ברשימה: שְׁמַעְיָה בְנוֹ של יואל, גּוֹג בְּנוֹ של שמעיה, וכן שושלת הדורות הלאה – שִׁמְעִי בְנוֹ,

ד בְּנֵי יוֹאֵל שְׁמַעְיָה בְנוֹ גּוֹג בְּנוֹ שִׁמְעִי בְנוֹ

Mikha his son, Re’aya his son, Baal his son,

מִיכָה בְנוֹ, רְאָיָה בְנוֹ, בַּעַל בְּנוֹ,

ה מִיכָה בְנוֹ רְאָיָה בְנוֹ בַּעַל בְּנוֹ

Be’era his son, whom Tilgat Pilneser, also called Tiglat Pileser,<footnote data-lang="eng" data-id="8059" data-num="112"/> king of Assyria, exiled; he, Be’era, was prince of the Reubenites. The Assyrians exiled the tribes who lived on the eastern side of the Jordan first, and at that time, Be’era was the leader of the tribe of Reuben. There is an opinion that identifies this Be’era with Be’eri, the father of the prophet Hosea, but there is no clear proof of this from the verses themselves.<footnote data-lang="eng" data-id="8060" data-num="113"/>

בְּאֵרָה בְנוֹ, והוא אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר, הנקרא גם תגלת פלאסר<footnote data-lang="heb" data-id="9049" data-num="84"/> מֶלֶךְ אַשֻּׁר, הוּא – בארה נָשִׂיא לָראוּבֵנִי. האשורים הגלו תחילה את שבטי עבר הירדן, ובאותה עת בארה הוא שעמד בראש שבט ראובן.<footnote data-lang="heb" data-id="9050" data-num="85"/>

ו בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי

His brethren, others of that same tribe, according to their families in establishing their lineage<footnote data-lang="eng" data-id="8061" data-num="114"/> for their progeny were as follows: The leader was Ye’iel, and Zekharyahu succeeded him,

וְאֶחָיו, בני אותו השבט לְמִשְׁפְּחֹתָיו בְּהִתְיַחֵשׂ, כשהתייחסו<footnote data-lang="heb" data-id="9051" data-num="86"/> לְתֹלְדוֹתָם: הָרֹאשׁ, המנהיג – יְעִיאֵל ואחריו זְכַרְיָהוּ

ז וְאֶחָיו לְמִשְׁפְּחֹתָיו בְּהִתְיַחֵשׂ לְתֹלְדוֹתָם הָרֹאשׁ יְעִיאֵל וזְכַרְיָהוּ

A city on the northern bank of the Arnon Stream, whose name is preserved in Khirbet Arair, around 5 km southeast of Divon.

Aroer

BACKGROUND

עיר בגדה הצפונית של נחל ארנון. שמה נשתמר בח'רבת עראער, כ-5 ק"מ מדרום-מזרח לדיבון.

עֲרֹעֵר

הרחבות

and Bela, son of Azaz, son of Shema, son of Yoel; he settled in Aroer,<notes|b1/> up to Nevo<notes|b1/> and Baal Meon,<notes|b1/> or he went from Aroer to Nevo and Baal Meon, as Aroer belonged to the portion of Gad;<footnote data-lang="eng" data-id="8062" data-num="115"/>

וּבֶלַע בֶּן־עָזָז בֶּן־שֶׁמַע בֶּן־יוֹאֵל, הוּא יוֹשֵׁב בַּעֲרֹעֵר, מערֹער<footnote data-lang="heb" data-id="9052" data-num="87"/> וְעַד־נְבוֹ וּבַעַל מְעוֹן.

ח וּבֶלַע בֶּן־עָזָז בֶּן־שֶׁמַע בֶּן־יוֹאֵל הוּא יוֹשֵׁב בַּעֲרֹעֵר וְעַד־נְבוֹ וּבַעַל מְעוֹן

and he, either the tribe or the aforementioned head of the tribe, settled eastward until the approach to the wilderness, and because their path was not blocked they continued to spread from there to a place adjacent to the Euphrates River, the place where the Euphrates River is closest to Israel, for their cattle multiplied in the land of Gilad, and since no political force halted their advance, they penetrated further and further into the Syrian Desert.<footnote data-lang="eng" data-id="8063" data-num="116"/>

וְלַמִּזְרָח יָשַׁב השבט, או: ראש השבט הנזכר עַד־לְבוֹא מִדְבָּרָה. וכיוון שבמדבר לא נחסמו, הם המשיכו להתפשט לְמִן־הַנָּהָר פְּרָת, עד למקום שבו מגיע הפרת קרוב ביותר לארץ ישראל. כִּי מִקְנֵיהֶם רָבוּ בְּאֶרֶץ גִּלְעָד, ומכיוון שלא עמד בפניהם מעצור מדיני כלשהו, הם התפשטו הלאה והלאה במדבר הסורי.<footnote data-lang="heb" data-id="9053" data-num="88"/>

ט וְלַמִּזְרָח יָשַׁב עַד־לְבוֹא מִדְבָּרָה לְמִן־הַנָּהָר פְּרָת כִּי מִקְנֵיהֶם רָבוּ בְּאֶרֶץ גִּלְעָד

The Hagrites are also mentioned in the book of Psalms (83:7) as part of a group of tribes or nations that were hostile to Israel and lived in the wildernesses on the eastern side of the Jordan. The descriptions indicate that they were shepherds, and it is possible that Yaziz the Hagrite (I Chronicles 27:31), who was responsible for King David’s flocks, was from this nation.

The Hagrites

נזכרים גם בתהלים (פג,ז) כחלק מקבוצת שבטים או עמים עוינים לישראל ששכנו במדבריות עבר הירדן המזרחי. לפי המתואר הם אנשי מקנה, וייתכן כי יָזִיז הַהַגְרִי (דברי הימים א' כז,לא) הממונה על צאן דויד המלך הוא בן העם הזה.

הַהַגְרִאִים

In the days of Saul, they, the children of Reuben, waged war with the Hagrites,<notes|b1/> a Bedouin tribe from the descendants of Hagar,<footnote data-lang="eng" data-id="8064" data-num="117"/> who fell into their hand, and they dwelled in their tents across all the east of the Gilad.<footnote data-lang="eng" data-id="8065" data-num="118"/>

וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ בני ראובן מִלְחָמָה עִם־הַהַגְרִאִים, שבט של ערבים מצאצאי הגר.<footnote data-lang="heb" data-id="9054" data-num="89"/> וַיִּפְּלוּ ההגראים בְּיָדָם, וַיֵּשְׁבוּ בְּאָהֳלֵיהֶם עַל־כָּל־פְּנֵי מִזְרָח לַגִּלְעָד.<footnote data-lang="heb" data-id="9055" data-num="90"/>

י וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ מִלְחָמָה עִם־הַהַגְרִאִים וַיִּפְּלוּ בְּיָדָם וַיֵּשְׁבוּ בְּאָהֳלֵיהֶם עַל־כָּל־פְּנֵי מִזְרָח לַגִּלְעָד

This is the fertile region at the northern end of the eastern side of the Jordan. The Bashan sprawls from the Yarmuk River to Mount Hermon and from the Jordan Valley in the west to Jabal al-Druze in the east, and includes the Golan Heights. The region is mainly a plateau, and because little water is lost in its clayish, basalt soil, the Bashan grows lush grass most of the year and was therefore considered an ideal location for grazing animals. Consequently, the cattle and sheep raised there were of especially high quality (see, e.g., Deuteronomy 32:14; Ezekiel 39:18; Amos 4:1; Psalms 22:13, see also commentary ad loc.).

Bashan

הוא האזור הפורה בקצהו הצפוני של עבר הירדן המזרחי. הבשן משתרע מנהר הירמוך ועד הר חרמון, ומעמק הירדן במערב עד להר הדרוזים, והוא כולל את רמת הגולן. האזור ברובו מישורי. כיוון שהמים אינם מחלחלים באדמת הבזלת החרסיתית, גדל בבשן עשב רענן מרבית השנה, והשטח נחשב למקום מרעה איכותי. הבקר והצאן שגדלו בו נחשבו משובחים ושמנים ביותר (ראו למשל דברים לב,יד; יחזקאל לט,יח; עמוס ד,א; תהלים כב,יג. וראו עוד ההרחבה שם).

הַבָּשָׁן

The sons of Gad dwelled opposite them, across from the tribe of Reuben, or near them, in the land of Bashan,<notes|b1/> on the eastern side of the Jordan, up to Salkha, north of the border of Reuben’s territory:

וּבְנֵי־גָד לְנֶגְדָּם, לעומתם, או: סמוך לבני ראובן, יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הַבָּשָׁן שבעבר הירדן עַד־סַלְכָה, מצפון לגבול ראובן.

יא וּבְנֵי־גָד לְנֶגְדָּם יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הַבָּשָׁן עַד־סַלְכָה

Yoel was the chief in one generation, Shafam was the deputy to him, Yanai, Shafat; these people lived in the Bashan,

יוֹאֵל היה הָרֹאשׁ בדור מסוים, וְשָׁפָם – הַמִּשְׁנֶה, וְיַעְנַי וְשָׁפָט, אלה ישבו בַּבָּשָׁן.

יב יוֹאֵל הָרֹאשׁ וְשָׁפָם הַמִּשְׁנֶה וְיַעְנַי וְשָׁפָט בַּבָּשָׁן

and their brethren, the chiefs,<footnote data-lang="eng" data-id="8066" data-num="119"/> by their patrilineal houses were: Mikhael, Meshulam, Sheva, Yorai, Yakan, Zia, and Ever, a total of seven.

וַאֲחֵיהֶם הראשים<footnote data-lang="heb" data-id="9056" data-num="91"/> לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם: מִיכָאֵל וּמְשֻׁלָּם וְשֶׁבַע וְיוֹרַי וְיַעְכָּן וְזִיעַ וָעֵבֶר – שִׁבְעָה בסך הכול.

יג וַאֲחֵיהֶם לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם מִיכָאֵל וּמְשֻׁלָּם וְשֶׁבַע וְיוֹרַי וְיַעְכָּן וְזִיעַ וָעֵבֶר שִׁבְעָה

These seven men<footnote data-lang="eng" data-id="8067" data-num="120"/> are the sons, descendants, of Avihayil, son of Huri, son of Yaro’ah, son of Gilad, son of Mikhael, son of Yeshishai, son of Yahdo, son of Buz;

אֵלֶּה השבעה<footnote data-lang="heb" data-id="9057" data-num="92"/> היו בְּנֵי, צאצאים של אֲבִיחַיִל בֶּן־חוּרִי בֶּן־יָרוֹחַ בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־יְשִׁישַׁי בֶּן־יַחְדּוֹ בֶּן־בּוּז

יד אֵלֶּה בְּנֵי אֲבִיחַיִל בֶּן־חוּרִי בֶּן־יָרוֹחַ בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־יְשִׁישַׁי בֶּן־יַחְדּוֹ בֶּן־בּוּז

Ahi, son of Avdiel, son of Guni, was the chief of their patrilineal houses.

אֲחִי בֶּן־עַבְדִּיאֵל בֶּן־גּוּנִי שהיה רֹאשׁ לְבֵית אֲבוֹתָם.

טו אֲחִי בֶּן־עַבְדִּיאֵל בֶּן־גּוּנִי רֹאשׁ לְבֵית אֲבוֹתָם

There are divergent opinions with regard to this place. Some claim that the word sharon is not a place name, but a geographical description of an area that is suitable only for pasture; sharnu means “forest” in Akkadian. However, the majority of scholars maintain that Sharon is the name of a specific region. Some associate it with Siryon, one of the names for Mount Hermon (see Deuteronomy 3:9), in the north of Bashan. They explain that, until recently, shepherds would bring their sheep to graze on the slopes of the Hermon when the pastures in Gilad and the south of Bashan gradually decreased at the end of spring (Pessah Bar-Adon, “Light on a Biblical Passage from Modern Observation,” Bulletin of the Jewish Palestine Exploration Society, Spring 1934 [Hebrew], 24). Others claim that this is the familiar Sharon area in western Israel, on the coastal region of Samaria, as the shepherds of the tribe of Gad would wander there with their flocks (see also 27:29). The expression “they dwelled” could also refer to the area of shepherds’ wanderings.

The fields of Sharon

הדעות חלוקות בזיהוי השרון הזה. יש שטענו כי אין זה שם פרטי אלא תיאור גאוגרפי של חבל ארץ המתאים למרעה בלבד. באכדית 'שָרנֻ' הוא יער. אולם לדעת מרבית החוקרים השרון הוא שם פרטי של חבל ארץ. יש מי שמייחסו לשריון, אחד משמותיו של הר החרמון המצוי בצפון הבשן. עד לאחרונה היו רועים צאן במורדותיו, כאשר הלך והתמעט המרעה בסוף האביב בגלעד ודרום הבשן (נ' בר אדון תרצ"ד). יש מי שטען כי הוא השרון המוכר לנו בארץ ישראל המערבית בשפלת החוף של השומרון, לשם נדדו רועי הצאן של בני גד (ראו גם דברי הימים א' כז,כט. הביטוי 'ישבו' יכול להתייחס גם לתחומי נדידה).

מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן

They dwelled in the broad expanse of Gilad in the Bashan, in its environs, and in all the fields of Sharon,<notes|b1/> up to and including their borders.

וַיֵּשְׁבוּ בּחלק נרחב של הגִּלְעָד, בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ וּבְכָל־ מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן, שָׁרוֹןעַל, עד תּוֹצְאוֹתָם, גבולותיהם וכולל אותם.

טז וַיֵּשְׁבוּ בּגִּלְעָד בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ וּבְכָל־ מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן עַל תּוֹצְאוֹתָם

All of them were established in their lineage in the days of Yotam king of Judah and in the days of Yorovam II, king of Israel. This was a period of relative quiet, as Yorovam II expanded Israel’s borders almost until the northern edge of Syria.<footnote data-lang="eng" data-id="8068" data-num="121"/> The tranquil period of his reign provided the peace of mind that allowed for the organization of these genealogical lists.

כֻּלָּם הִתְיַחְשׂוּ, נקבע ייחוסם בִּימֵי יוֹתָם מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם השני מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל. הייתה זו תקופה של שקט יחסי, כי ירבעם השני הרחיב את גבול ישראל כמעט עד לקצה הצפוני של סוריה,<footnote data-lang="heb" data-id="9058" data-num="93"/> ובתקופת מלכותו השלֵווה התפנו לסדר את רשימות היוחסין.

יז כֻּלָּם הִתְיַחְשׂוּ בִּימֵי יוֹתָם מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל

The sons of Reuben, and the Gadites, and half the tribe of Manasseh, of the military men, men able to bear shield and sword, archers, and those who were skillful in war, were counted: Forty-four thousand seven hundred and sixty men who would go forth to war. This census was presumably performed in the days of Yotam and Yorovam.<footnote data-lang="eng" data-id="8069" data-num="122"/>

בְּנֵי־רְאוּבֵן וְגָדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט־מְנַשֶּׁה מִן־בְּנֵי־חַיִל, אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת וּלְמוּדֵי מִלְחָמָה, מאומנים, התפקדו ונמנו אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע־מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים יֹצְאֵי צָבָא. יש לשער שהמִּפקד הזה נערך בזמן יותם וירבעם.<footnote data-lang="heb" data-id="9059" data-num="94"/>

יח בְּנֵי־רְאוּבֵן וְגָדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט־מְנַשֶּׁה מִן־בְּנֵי־חַיִל אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת וּלְמוּדֵי מִלְחָמָה אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע־מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים יֹצְאֵי צָבָא

A nation named after one of the sons of Ishmael, who lived as nomads in the Arabian wilderness. A similarly named people who lived in the Beqaa Valley and on the slopes of the Hermon is mentioned in the writings of Josephus and other writers from the Second Temple period. Modern scholars speculate that they were nomads who wandered north to these regions in the eighth century BCE. According to Josephus, the Yeturites converted to Judaism at the end of the second century BCE, during the reign of Judah Aristobulus I.

Yetur

עם ערבי, על שם אחד מבני ישמעאל שישבו במדבר ערב. שם עם דומה ששכן בבקעת הלבנון ומורדות החרמון נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו ואחרים בימי הבית השני. במחקר סבורים שהוא עם ערבי שנדד צפונה לאזורים אלו במאה ה-8 לפנה"ס. לפי יוסף בן מתתיהו היטורים התגיירו בשלהי המאה ה-2 לפנה"ס, בימי יהודה אריסטובלוס הראשון.

יְטוּר

They waged war with the Hagrites, Yetur,<notes|b1/> Nafish, and Nodav.

וַיַּעֲשׂוּ מִלְחָמָה עִם־הַהַגְרִיאִים וִיטוּר וְנָפִישׁ וְנוֹדָב.

יט וַיַּעֲשׂוּ מִלְחָמָה עִם־הַהַגְרִיאִים וִיטוּר וְנָפִישׁ וְנוֹדָב

They were aided by God against them, their enemies, and the Hagrites and all the smaller tribes or nations who were with them were delivered into their hand, for they cried out to God in the battle, and He acceded to their entreaty because they trusted in Him.

וַיֵּעָזְרוּ, נעזרו בכוח ה' עֲלֵיהֶם – על אויביהם, וַיִּנָּתְנוּ בְיָדָם הַהַגְרִיאִים וְכֹל השבטים או העמים הקטנים שֶׁעִמָּהֶם, כִּי לֵאלֹהִים זָעֲקוּ בַּמִּלְחָמָה, וְנַעְתּוֹר, נעתר לָהֶם, כִּי־בָטְחוּ בוֹ.

כ וַיֵּעָזְרוּ עֲלֵיהֶם וַיִּנָּתְנוּ בְיָדָם הַהַגְרִיאִים וְכֹל שֶׁעִמָּהֶם כִּי לֵאלֹהִים זָעֲקוּ בַּמִּלְחָמָה וְנַעְתּוֹר לָהֶם כִּי־בָטְחוּ בוֹ

They captured their livestock, from these nations: Camels – fifty thousand; sheep – two hundred and fifty thousand; donkeys – two thousand. And human beings – one hundred thousand.

וַיִּשְׁבּוּ את מִקְנֵיהֶם של הערבים הללו, גְּמַלֵּיהֶם חֲמִשִּׁים אֶלֶף וְצֹאן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וַחֲמוֹרִים אַלְפָּיִם וְנֶפֶשׁ אָדָם מֵאָה אָלֶף.

כא וַיִּשְׁבּוּ מִקְנֵיהֶם גְּמַלֵּיהֶם חֲמִשִּׁים אֶלֶף וְצֹאן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וַחֲמוֹרִים אַלְפָּיִם וְנֶפֶשׁ אָדָם מֵאָה אָלֶף

For many fell slain; they achieved great victory despite being relatively few in number, because the war was from God. They dwelled in their stead, in place of those tribes, until the exile to Assyria.<footnote data-lang="eng" data-id="8070" data-num="123"/>

כִּי־חֲלָלִים רַבִּים נָפָלוּ. הם השיגו ניצחון גדול אף שלא היו רבים כל כך, כִּי מֵהָאֱלֹהִים הַמִּלְחָמָה. וַיֵּשְׁבוּ תַחְתֵּיהֶם, במקומם של אותם שבטים עַד־הַגֹּלָה, עד שגלו לאשור.<footnote data-lang="heb" data-id="9060" data-num="95"/>

כב כִּי־חֲלָלִים רַבִּים נָפָלוּ כִּי מֵהָאֱלֹהִים הַמִּלְחָמָה וַיֵּשְׁבוּ תַחְתֵּיהֶם עַד־הַגֹּלָה

These are different names for the mountain range that faces Lebanon. The range has two additional names that are mentioned in the book of Deuteronomy: Siryon and Sion (Deuteronomy 3:9, 4:48). These names also appear in Ugaritic, Hurrian, Akkadian, and Egyptian documents. The Sages explain that the many names attest to the importance of this mountain to the various nations that lived in the surrounding area (Sifrei Zuta 27:12). It is unclear whether these names were applied to the entire range or only to parts of it; some contend that Siryon and Senir refer to the range’s northern section, while Hermon is the name of the southern, higher part, where sites of religious worship have been discovered.

Baal Hermon, and Senir, and Mount Hermon

שמות נרדפים של רכס ההרים מול הלבנון. לרכס שני שמות נוספים הנזכרים בספר דברים: שִׂרְיֹן ושִׂיאֹן (ג,ט; ד,מח). שמות אלו מופיעים גם בתעודות חיצוניות (אוגריתיות, חוריות, אכדיות ומצריות). לפי חז"ל ריבוי השמות מעיד על החשיבות שייחסו להר עמים שונים (ספרי זוטא כז,יב) שישבו בקרבתו. לא ברור האם שמות אלו מתייחסים לרכס כולו או לחלקו; יש טוענים ש'שריון' ו'שניר' מתייחסים לחלקו הצפוני, ואילו השם 'חרמון' מתייחס לחלקו הדרומי, הגבוה יותר ושנמצאו בו אתרי פולחן.

בַּעַל חֶרְמוֹן, שְׂנִיר, הַר חֶרְמוֹן

The children of half the tribe of Manasseh dwelled in the land, from Bashan in the north, westward to Baal Hermon, and Senir, and Mount Hermon;<notes|b1/> they, the tribe of Manasseh, increased in number. Although it is stated in the Torah that Senir is another name for Hermon, it is possible that various sections of this great mountain were called by different names.<footnote data-lang="eng" data-id="8071" data-num="124"/>

וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מהבָּשָׁן שבצפון הארץ לכיוון מערב עַד־בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר־חֶרְמוֹן. אף על פי שבתורה נאמר ששניר הוא שם נרדף לחרמון, ייתכן שחלקים שונים של ההר הגדול הזה נקראו בשמות שונים.<footnote data-lang="heb" data-id="9061" data-num="96"/> הֵמָּה – בני שבט מנשה רָבוּ, התרבו.

כג וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מבָּשָׁן עַד־בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר־חֶרְמוֹן הֵמָּה רָבוּ

These are the heads of their patrilineal houses: Efer, and Yishi. Literally the verse reads “and Efer and Yishi,” but the first “and” is probably a mere stylistic flourish.<footnote data-lang="eng" data-id="8072" data-num="125"/> And Eliel, and Azriel, and Yirmeya, and Hodavya, and Yahdiel, mighty warriors, men of renown whose names were well known,<footnote data-lang="eng" data-id="8073" data-num="126"/> and who were heads of their patrilineal houses.

וְאֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית־אֲבוֹתָם: וְעֵפֶר. זו כנראה ו' לתפארת הלשון בלבד.<footnote data-lang="heb" data-id="9062" data-num="97"/> וְיִשְׁעִי וֶאֱלִיאֵל וְעַזְרִיאֵל וְיִרְמְיָה וְהוֹדַוְיָה וְיַחְדִּיאֵל, אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת, מפורסמים, ידועים בשמותיהם<footnote data-lang="heb" data-id="9063" data-num="98"/> שהיו רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם.

כד וְאֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית־אֲבוֹתָם וְעֵפֶר וְיִשְׁעִי וֶאֱלִיאֵל וְעַזְרִיאֵל וְיִרְמְיָה וְהוֹדַוְיָה וְיַחְדִּיאֵל אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם

They, these tribes, trespassed against the God of their fathers and strayed after the gods of the peoples of the land whom God had destroyed before them.

וַיִּמְעֲלוּ, פשעו שבטים אלו בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־הִשְׁמִיד אֱלֹהִים מִפְּנֵיהֶם.

כה וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־הִשְׁמִיד אֱלֹהִים מִפְּנֵיהֶם

According to Babylonian documents which list the kings of Babylon, and the Phoenician Inscription of the Incirli Trilingual (south-central Turkey), Pul was the original Assyrian name of Tiglat Pileser III. He adopted the Akkadian name Tiglat Pileser, Tukulti-Apil-Esara in Akkadian, after having seized the throne in 745 BCE and after having wiped out the royal family. In an apparent attempt to legitimize his reign, he adopted an Akkadian name in accordance with the custom of the Assyrian kings, and traced his lineage to Tiglat Pileser I. Some, however, claim that Pul was actually Ashur-nirari V, who came before Tiglat Pileser III, and of whom little is known.

Pul king of Assyria

על פי תעודות בבליות המזכירות רשימת מלכי בבל וכתובת תלת לשונית מאינקרלי (דרום מרכז טורקיה), פול הוא שמו האשורי המקורי של תגלת פלסר השלישי. השם האכדי תגלת פלסר (tukulti-apil-esara) אומץ על ידו, לאחר שבשנת 745 לפנה"ס תפס את המלוכה באמצעות מרד, חיסל את משפחת המלוכה, וברצותו, ככל הנראה, לתת תוקף למלכותו אימץ שם אכדי כמנהג מלכי אשור וייחס עצמו לתגלת פלסר הראשון. עם זה, היה מי שטען, שפול הוא שמו של אשור-ניררי החמישי שקדם לו, ושהידיעות עליו מועטות.

פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר

The God of Israel roused the spirit of Pul king of Assyria<notes|b1/> and the spirit of Tilgat Pilneser, also called Tiglat Pileser, king of Assyria, and they exiled the Reubenite, the Gadite, and half the tribe of Manasseh and brought them to Halah,<notes|b1/> Havor, Hara, and to the river of Gozan,<notes|b1/> until this day. These places were in the northwestern portion of the kingdom of Assyria, in the northern part of the land of the Medes; present-day northern Syria and Iraq.

וַיָּעַר, עורר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ־אַשּׁוּר, וְאֶת־רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי, את הראובני וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אלה מקומות בצפון-מערב ממלכת אשור, שבחלקה הצפוני של מדי, צפון סוריה ועיראק של היום.

כו וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ־אַשּׁוּר וְאֶת־רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה

The sons of Levi: Gershon, Kehat, and Merari.

בְּנֵי לֵוִי: גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי.

כז בְּנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי

The sons of Kehat: Amram, Yitzhar, Hevron, and Uziel.

וּבְנֵי קְהָת: עַמְרָם, יִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.

כח וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם יִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל

The children of Amram were: Aaron, Moses, and Miriam. The sons of Aaron: Nadav and Avihu, Elazar and Itamar. As is well known, Nadav and Avihu died in their father’s lifetime without sons, perhaps without any children whatsoever, and Elazar and Itamar were left as the two families of the High Priesthood.

וּבְנֵי עַמְרָם: אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם. וּבְנֵי אַהֲרֹן: נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. כידוע, נדב ואביהוא מתו בחיי אביהם ללא בנים ואולי ללא ילדים כלל, ואלעזר ואיתמר נשארו שתי משפחות הכהונה הגדולות.

כט וּבְנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר

Elazar begot Pinhas, Pinhas begot Avishua,

אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת־פִּינְחָס. פִּינְחָס הֹלִיד אֶת־אֲבִישׁוּעַ,

ל אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת־פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת־אֲבִישׁוּעַ

Avishua begot Buki, Buki begot Uzi,

וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת־בֻּקִּי, וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת־עֻזִּי,

לא וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת־בֻּקִּי וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת־עֻזִּי

Uzi begot Zerahya, Zerahya begot Merayot,

וְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת־זְרַחְיָה, וּזְרַחְיָה הוֹלִיד אֶת־מְרָיוֹת.

לב וְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת־זְרַחְיָה וּזְרַחְיָה הוֹלִיד אֶת־מְרָיוֹת

Merayot begot Amarya, Amarya begot Ahituv,

מְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת־אֲמַרְיָה, וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב,

לג מְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת־אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב

According to the account in I Kings (2:27), David promoted Tzadok over Evyatar, a descendant of the house of Eli. The house of Eli was eventually rejected entirely from the lofty position of the High Priesthood by King Solomon (see Rashi; Yoma 73b).

Tzadok

DISCUSSION

לפי המסופר במלכים (א' ב,כז) דויד קירב את צדוק על חשבון אביתר, הצאצא מבני עלי, שנדחה לבסוף לגמרי מהתפקיד הרם של הכהונה הגדולה על ידי שלמה (ראו יומא עג ע"ב ורש"י).

צדוק

Ahituv begot Tzadok,<notes|d1/> Tzadok begot Ahimaatz,

וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק, וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־אֲחִימָעַץ,

לד וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־אֲחִימָעַץ

Ahimaatz begot Azarya, Azarya begot Yohanan,

וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה, וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת־יוֹחָנָן,

לה וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת־יוֹחָנָן

and Yohanan begot Azarya the second; it is he who served as priest in the House that Solomon built in Jerusalem. This Azarya and his sons after him were High Priests or well-known priests in the First Temple.<footnote data-lang="eng" data-id="8074" data-num="127"/>

וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה השני, הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם. עזריה זה ובניו אחריו היו הכהנים הגדולים או המפורסמים בבית הראשון:<footnote data-lang="heb" data-id="9064" data-num="99"/>

לו וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם

Azarya begot Amarya, Amarya begot Ahituv,

וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה אֶת־אֲמַרְיָה, וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב,

לז וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה אֶת־אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב

Ahituv begot Tzadok, Tzadok begot Shalum,

וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק, וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־שַׁלּוּם,

לח וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־שַׁלּוּם

Shalum begot Hilkiya, Hilkiya begot Azarya,

וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת־חִלְקִיָּה, וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה,

לט וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת־חִלְקִיָּה וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה

Azarya begot Seraya, and Seraya begot Yehotzadak;

וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת־שְׂרָיָה, וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת־יְהוֹצָדָק.

מ וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת־שְׂרָיָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת־יְהוֹצָדָק

Yehotzadak was the priest who went with the Lord’s exiling of Judah and Jerusalem by the hand of Nebuchadnezzar. These verses indicate that the High Priests who served in the First Temple were all members of a single dynasty. It is, however, possible that certain High Priests in the First Temple came from families that are not mentioned in this list. For example, mention is made elsewhere of the High Priest Yehoyada, and he is not listed here.<footnote data-lang="eng" data-id="8075" data-num="128"/>

וִיהוֹצָדָק היה הכהן שק הָלַךְ בְּהַגְלוֹת ה' אֶת־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְּיַד נְבֻכַדְנֶאצַּר. נראה שהכהנים הגדולים בבית המקדש הראשון היו בני שושלת אחת. עם זאת, ייתכן ששימשו בבית ראשון גם כהנים גדולים ממשפחות שלא נזכרו ברשימה זו. למשל מקום אחר מופיע יהוידע הכהן הגדול, שאינו נזכר כאן.<footnote data-lang="heb" data-id="9065" data-num="100"/>

מא וִיהוֹצָדָק הָלַךְ בְּהַגְלוֹת ה' אֶת־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְּיַד נְבֻכַדְנֶאצַּר

The sons of Reuben, the firstborn of Israel; for he was the firstborn in order of age, strictly speaking, but when he desecrated his father’s couch, as related in Genesis (35:22), his birthright was given to the sons of Joseph son of Israel. This transfer of the birthright was expressed by the doubl