The word of the Lord was with me, saying:

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:

א וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר

Son of man, you dwell in the midst of the house of defiance, the exiles among whom you dwell defy God, who have eyes to see but they have not seen, who have ears to hear but they have not heard. The people in Babylonia refuse to accept rebuke,<footnote data-lang="eng" data-id="4241" data-num="116"/> as they are a house of defiance. They refuse to believe that a lengthy exile has been decreed upon them and that Jerusalem will be destroyed.<footnote data-lang="eng" data-id="4242" data-num="117"/> Because this is their character and conduct, you must cause them to see and hear the truth.

בֶּן־אָדָם, בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרִי, המרדנים אַתָּה יֹשֵׁב, בני הגולה שאתה יושב בתוכם הם ציבור של מורדים בה', אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ. העם שבבבל ממאן לקבל את התוכחות,<footnote data-lang="heb" data-id="4762" data-num="2"/> וייתכן שהוא מסרב להאמין שנגזרה גלות ממושכת על העם וכי ירושלים תיחרב,<footnote data-lang="heb" data-id="4763" data-num="3"/> כִּי בֵּית מְרִי הֵם. כיוון שזה אופיים וזה נוהגם, תצטרך אתה לגרום להם לראות ולשמוע:

ב בֶּן־אָדָם בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרִי אַתָּה יֹשֵׁב אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵם

Ezekiel must cause the people to see and listen. You, Son of man, prepare for you tools of exile, simple clothing and equipment that are appropriate for the long journey into exile, and go into exile by day before their eyes.<footnote data-lang="eng" data-id="4243" data-num="118"/> Exile yourself from your place to another place before their eyes. They shall see you wander from your house. In this manner you will demonstrate to them that the punishment of exile has been decreed upon the people, and that it will be even more severe than what is presently perceived. Perhaps, through your perplexing behavior,<footnote data-lang="eng" data-id="4244" data-num="119"/> they will perceive and contemplate the matter, as they are a house of defiance, and words alone will not suffice to move them.

וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה, בגדים פשוטים ואביזרים שמתאימים להיטלטלות בדרך הארוכה לגלות, וּגְלֵה יוֹמָם, לאור היום<footnote data-lang="heb" data-id="4764" data-num="4"/> לְעֵינֵיהֶם. וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם. הם יראו אותך נודד מביתך. בכך תמחיש להם את הרעיון, שעונש הגלות נגזר על העם ועתיד להיות אף חמור מכפי שהוא נתפס בהווה. אוּלַי על ידי מעשיך המתמיהים<footnote data-lang="heb" data-id="4765" data-num="5"/> יִרְאוּ, יתבוננו, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, ודיבורים לבדם כנראה אינם מספיקים להם.

ג וְאַתָּה בֶן־אָדָם עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה וּגְלֵה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם אוּלַי יִרְאוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה

You shall take out your tools as one would prepare supplies before a journey,<footnote data-lang="eng" data-id="4245" data-num="120"/> like tools of exile by day, so that your preparations will be before their eyes, and you shall go out with these tools in the evening before their eyes like the departure of exile, in the manner of one going into exile.

וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כּפי שאדם מכין לו ליציאה לדרך,<footnote data-lang="heb" data-id="4766" data-num="6"/> כְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם, ביום הם יראו אותך אוסף ומכין כלי נדודים, וְאַתָּה תֵּצֵא מצויד בכלים אלו בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם, כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה, כפי שבדרך כלל יוצא אדם לגלות.

ד וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם וְאַתָּה תֵּצֵא בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה

Before their eyes, burrow for yourself through the wall until there is a large hole, and take out your tools through it, the hole.

לְעֵינֵיהֶם חֲתָר, חפור לְךָ בַקִּיר עד שייפער בו חור גדול, וְהוֹצֵאתָ בּוֹ את כלי הגולה עמך.

ה לְעֵינֵיהֶם חֲתָר לְךָ בַקִּיר וְהוֹצֵאתָ בּוֹ

Before their eyes, on the shoulder you shall carry, and in the darkness of the evening you shall take out your tools with you; you shall cover your face, as one who is ashamed or afraid to be seen, and you shall not see the ground due to your limited vision, for I have designated you as an example to the house of Israel. Your actions will demonstrate for them their unknown future.

לְעֵינֵיהֶם עַל־כָּתֵף תִּשָּׂא, בָּעֲלָטָה, בחשכת הערב תוֹצִיא את מיטלטליך עמך. את פָּנֶיךָ תְכַסֶּה, כמי שמפחד שיראו אותו או מתבייש, וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ, כשתצא יהיו פניך מכוסים כך שטווח ראייתך יצומצם, כִּי־מוֹפֵת, דוגמא נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. התנהגותך תמחיש להם את עתידם העלום.

ו לְעֵינֵיהֶם עַל־כָּתֵף תִּשָּׂא בָּעֲלָטָה תוֹצִיא פָּנֶיךָ תְכַסֶּה וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ כִּי־מוֹפֵת נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל

Ezekiel asked no questions; he carried out his orders even when they were uncomfortable for him: So I did, as I was commanded: I took out my tools like tools of exile by day, and in the evening I burrowed through the wall by hand, silently and without tools or the assistance of others, like a man fleeing for his life. In the darkness I took out, on the shoulder I carried, before their eyes.

הנביא איננו שואל שאלות אלא ממלא פקודות גם כשאינן נוחות לו.וָאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם, וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד, כאדם הנס על נפשו בלי להקים רעש וללא אמצעים ועזרת אנשים. בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי, עַל־כָּתֵף נָשָׂאתִי לְעֵינֵיהֶם.

ז וָאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי עַל־כָּתֵף נָשָׂאתִי לְעֵינֵיהֶם

The word of the Lord was with me in the following morning, saying:

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי בַּבֹּקֶר שלמחרת לֵאמֹר׃

ח וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי בַּבֹּקֶר לֵאמֹר׃

Son of man, hasn’t the house of Israel, the house of defiance, said to you: What are you doing? Despite their defiant nature, they are curious to understand Ezekiel’s behavior. Alternatively, this was a rhetorical question.<footnote data-lang="eng" data-id="4246" data-num="121"/>

בֶּן־אָדָם, הֲלֹא אָמְרוּ אֵלֶיךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּית הַמֶּרִי, מָה אַתָּה עֹשֶׂה? למרות אופיים המרדני הם סקרנים להבין את מעשיך. ייתכן גם שזו שאלה היפותטית.<footnote data-lang="heb" data-id="4767" data-num="7"/>

ט בֶּן־אָדָם הֲלֹא אָמְרוּ אֵלֶיךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בֵּית הַמֶּרִי מָה אַתָּה עֹשֶׂה

Although the word betokham is plural, the verse refers to all the people in one specific city, Jerusalem. The book of Ezekiel contains numerous instances in which the plural is employed instead of the singular (11:5, 43:17, 45:7, 45:9, 45:21, 46:6). Perhaps the use of the plural form in this verse alludes to the opinion that there were two cities in Jerusalem (see commentary on Judges 1:8).

Who are in their midst [betokham]

DISCUSSION

Say to them: So said the Lord God: This prophecy [massa] of Jerusalem concerns the prince, the king, presumably Tzidkiyahu king of Judah, and concerning the entire house of Israel who are in their midst.<notes|d1/> The word massa literally means a burden borne on the shoulders, and by extension means prophecy, which is a burden borne on the prophet’s shoulders. Ezekiel was commanded to inform the onlookers that what they were witnessing was in fact a prophecy.

אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הַנָּשִׂיא, המלך, והכוונה כאן כנראה לצדקיהו מלך יהודה – עליו הַמַּשָּׂא, המטען הפיסי שעל הכתף, וגם: החזון הנבואי הַזֶּה בִּירוּשָׁלִַם, ולכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם, בתוכה.<footnote data-lang="heb" data-id="4768" data-num="8"/> כאן נאמר לצופים במעשה, שמה שנגלה לעיניהם הוא נבואה.

י אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים הַנָּשִׂיא הַמַּשָּׂא הַזֶּה בִּירוּשָׁלִַם וכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם

Say: I am your example, and a sign that the prophecy will come to pass: As I have done, so will be done to them, the inhabitants of Jerusalem: Into exile, into captivity, they will go.

אֱמֹר: אֲנִי מוֹפֶתְכֶם, הדוגמה לכם, וכן: האות לאמתות הנבואה לכשתתממש. כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, כֵּן יֵעָשֶׂה לָהֶם – ליושבי ירושלים. בַּגּוֹלָה, בַשְּׁבִי יֵלֵכוּ.

יא אֱמֹר אֲנִי מוֹפֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן יֵעָשֶׂה לָהֶם בַּגּוֹלָה בַשְּׁבִי יֵלֵכוּ

The prince who is in their midst will carry on the shoulder in the darkness and will go out. In general, a king would not flee with a burden upon his shoulder. In this case, however, the king will be compelled to flee the city discreetly among all those fleeing. They will burrow through the wall for him to take out his belongings through it. He will cover his face so that he will not see the land with the eye. Although the king will cover his face primarily to avoid being seen, he will also do so to avoid eye contact due to the shame.<footnote data-lang="eng" data-id="4247" data-num="122"/>

וְהַנָּשִׂיא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָם, אֶל, על כָּתֵף יִשָּׂא בָּעֲלָטָה וְיֵצֵא. בדרך כלל, מלך לא יברח ומשא על כתפו, אבל במקרה זה יצטרך המלך להימלט בחשאי מתוך העיר עם שאר הבורחים ולא לבלוט במהומה. בַּקִּיר יַחְתְּרוּ לו לְהוֹצִיא בוֹ, את פָּנָיו יְכַסֶּה, יַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאֶה לָעַיִן הוּא אֶת־הָאָרֶץ. אמנם המלך יכסה את פניו בעיקר כדי שלא ייראה, אבל גם נוח לו בכך שעינו לא תפגוש באיש מחמת הבושה.<footnote data-lang="heb" data-id="4769" data-num="9"/> ובעניין המלך ה' מוסיף:

יב וְהַנָּשִׂיא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָם אֶל כָּתֵף יִשָּׂא בָּעֲלָטָה וְיֵצֵא בַּקִּיר יַחְתְּרוּ לְהוֹצִיא בוֹ פָּנָיו יְכַסֶּה יַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאֶה לָעַיִן הוּא אֶת־הָאָרֶץ

Indeed, this is what transpired. The king of Babylon, who was in the city of Rivla in Syria at that time, blinded King Tzidkiyahu after forcing him to watch the slaughter of his sons, and then had him taken to Babylon, where he ultimately died (II Kings 25:6–7; Jeremiah 52:9–11). %%%/j/for others/for Estie/Koren English Neviim_Shefa/12-Ezekiel/WORD/12_Ezekiel_ch12.21-16(1wp)(tEO.eAS)(fAS_ready)_4(ceCBD13.03.18APG7)_VTU4_Discussion.docx

But he will not see it, and he will die there

Indeed, this is what transpired. The king of Babylon, who was in the city of Rivla in Syria at that time, blinded King Tzidkiyahu after forcing him to watch the slaughter of his sons, and then had him taken to Babylon, where he ultimately died (II Kings 25:6–7; Jeremiah 52:9–11).

ואכן כך אירע. מלך בבל שהיה אז בעיר רבלה שבסוריה, עיוור את עיני צדקיהו לאחר ששחט את בניו לעיניו, והוליכוֹ לבבל כשהוא עיוור. שם מת צדקיהו. (מלכים ב' כה,ו-ז; ירמיה נב,ט-יא).

ואותה לא יראה, ושם ימות

הרחבות

Furthermore, I will spread My net over him, the king, and he will be caught in My snare. Although he may slip away under the cover of night and evade his enemies who pursue him, he will nevertheless be caught in My trap, from which he will be unable to escape. I will bring him to Babylon, the land of the Chaldeans, but he will not see it, and he will die there.<notes|d />

וּפָרַשְׂתִּי אֶת־רִשְׁתִּי עָלָיו, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי. הוא יכול להימלט באפלת הלילה ולהתחמק מכל רודפיו הצרים עליו, ומכל מקום במלכודת שלי הוא ייתפס ולא יצא לחופשי. וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה, אל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְאוֹתָהּ לֹא־יִרְאֶה, וְשָׁם יָמוּת.

יג וּפָרַשְׂתִּי אֶת־רִשְׁתִּי עָלָיו וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְאוֹתָהּ לֹא־יִרְאֶה וְשָׁם יָמוּת

All who surround him, who aid him, and all his troops, or all the arms of his rule, I will scatter in every direction, all of Tzidkiyahu’s troops and aides will flee, and I will draw a sword after them.

וְאת כֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו, עֶזְרֹה, עוזריו של צדקיהו וְכָל־אֲגַפָּיו, זרועות שלטונו, אֱזָרֶה לְכָל־רוּחַ, הם יברחו, וְחֶרֶב אָרִיק, אשלוף אַחֲרֵיהֶם.

יד וְכֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו עֶזְרֹה וְכָל־אֲגַפָּיו אֱזָרֶה לְכָל־רוּחַ וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם

They will know that I am the Lord, when I disperse them among the nations and scatter them through the lands.

וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה', בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי, כשאפזר אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.

טו וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה' בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת

I will leave of them men few in number, as the rest shall die from the sword, from famine, and from pestilence; those who survive will remain so that they will relate all their abominations and their resultant punishments among the nations where they came, and they will all<footnote data-lang="eng" data-id="4248" data-num="123"/> know that I am the Lord.

וְהוֹתַרְתִּי מֵהֶם אַנְשֵׁי מִסְפָּר, אנשים ספורים, כי כל האחרים ימותו מֵחֶרֶב, מֵרָעָב וּמִדָּבֶר, ואותם הפליטים ייוותרו לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, את כל מה שעשו ומה שנעשה בהם, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם. וְיָדְעוּ הכול<footnote data-lang="heb" data-id="4770" data-num="10"/> כִּי־אֲנִי ה'.

טז וְהוֹתַרְתִּי מֵהֶם אַנְשֵׁי מִסְפָּר מֵחֶרֶב מֵרָעָב וּמִדָּבֶר לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'

Another prophecy accompanied by a demonstrative act: The word of the Lord was with me, saying:

נבואה נוספת המלֻווה במעשה הנביא: וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

יז וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

Son of man, eat your bread with quaking, and drink your water with trembling and with anxiety. Again, Ezekiel is instructed to dramatize his prophecy: He is to eat and drink under duress.

בֶּן־אָדָם, לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ,דָם, לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ בזעזוע תֹּאכֵל, וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה. גם כאן על יחזקאל להמחיש את נבואתו בהצגה ממשית: עליו לאכול ולשתות תוך כדי הקמת מהומה ומתוך מתח וחרדה.

יח בֶּן־אָדָם לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ תֹּאכֵל וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה

Say to the people of the land: So said the Lord God concerning the inhabitants of Jerusalem upon the soil of Israel: Their bread they will eat with anxiety, and their water they will drink in desolation, so that its land will be desolate from its fullness because of the corruption of all those who inhabit it.

וְאָמַרְתָּ אֶל־עַם הָאָרֶץ: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶל, שעל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ, וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן, בתדהמה יִשְׁתּוּ, לְמַעַן, מתוך שתֵּשַׁם, תתרוקן אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ, מפני חֲמַס כָּל־הַיּשְׁבִים בָּהּ.

יט וְאָמַרְתָּ אֶל־עַם הָאָרֶץ כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ לְמַעַן תֵּשַׁם אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ מחֲמַס כָּל־הַיּשְׁבִים בָּהּ

The inhabited cities will be destroyed, and the land will be desolate. And because these punishments will befall you according to My decree, when they come to pass, you will know that I am the Lord.

וְהֶעָרִים הַנּוֹשָׁבוֹת, המיושבות תֶּחֱרַבְנָה, וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה תִהְיֶה. וכיוון שהעונשים הללו יתקיימו על פי גזרתי, כאשר הם יתרחשו – וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'.

כ וְהֶעָרִים הַנּוֹשָׁבוֹת תֶּחֱרַבְנָה וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה תִהְיֶה וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

כא וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

Son of man, what is this proverb of yours upon the soil of Israel, saying: The days will lengthen and time will pass, and the prophecies will have yet been fulfilled and every vision will be void? When the people observed that the tragedies predicted by the earlier prophets had not yet materialized and Jerusalem remained intact, they did not claim that the prophecies were false. Instead they interpreted the prophecies, including those that apparently addressed the immediate future, as referring to the distant future, preventing those prophecies from affecting their lives.<footnote data-lang="eng" data-id="4249" data-num="124"/>

בֶּן־אָדָם, מָה־הַמָּשָׁל, הפתגם המליצי הַזֶּה לָכֶם הרווח עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "יַאַרְכוּ הַיָּמִים – וְאָבַד כָּל־חָזוֹן", הזמן יחלוף ובינתיים הנבואות יחדלו מלהתקיים עד שייבטלו. כשאנשים ראו שהפורענויות שחזו הנביאים הקודמים לא התקיימו, שכן ירושלים עדיין ניצבה על עומדה, הם לא טענו שהנבואה היא שקר, אלא ראו בנבואה, גם זו המתייחסת לימים הקרובים, חזון המתייחס לעתיד הרחוק. בדחייה זו מנעו מן הנבואה לגעת בהם.<footnote data-lang="heb" data-id="4771" data-num="1"/>

כב בֶּן־אָדָם מָה־הַמָּשָׁל הַזֶּה לָכֶם עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַאַרְכוּ הַיָּמִים וְאָבַד כָּל־חָזוֹן

Therefore, say to them: So said the Lord God: I will eliminate this proverb, and they shall no longer cite it in Israel. Rather, speak to them and tell them a converse proverb: The days are approaching, and with them the matter of every vision. The visions will indeed be fulfilled shortly.

לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִשְׁבַּתִּי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה, וְלֹא־יִמְשְׁלוּ אֹתוֹ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אִם־דַּבֵּר אֲלֵיהֶם פתגם הפוך: "קָרְבוּ, יקרבו הַיָּמִים ועמהם דְבַר כָּל־חָזוֹן". דברי החזונות יתקיימו בקרוב.

כג לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים הִשְׁבַּתִּי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וְלֹא־יִמְשְׁלוּ אֹתוֹ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אִם־דַּבֵּר אֲלֵיהֶם קָרְבוּ הַיָּמִים ודְבַר כָּל־חָזוֹן

For then, when the visions are fulfilled, there will no longer be any vain vision or smooth divination, the flattery and reassurance of diviners, within the house of Israel. The prophetic visions will not be void as declared in the original proverb; rather, the vain, optimistic visions of the future will be proven false.

כִּי אז, כשיתממשו הדברים, לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל־חֲזוֹן שָׁוְא וּמִקְסַם חָלָק, דברי חלקות וחנופה של קוסמים בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל. לא יאבד כל חזון כדברי הפתגם; חזונות השווא המציגים תמונה אופטימית, הם שיאבדו.

כד כִּי לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל־חֲזוֹן שָׁוְא וּמִקְסַם חָלָק בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל

For I am the Lord; I will speak only that matter of which I will speak, and it will be performed. My entire statement will come to pass; it will be delayed no longer. For in your days, house of defiance, I will speak of a matter and perform it – the utterance of the Lord God.

כִּי אֲנִי ה' אֲדַבֵּר רק אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, כל דברי מתממשים. לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד התגשמות דברי, כִּי בִימֵיכֶם, בֵּית הַמֶּרִי, אֲדַבֵּר דָּבָר וַעֲשִׂיתִיו. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.

כה כִּי אֲנִי ה' אֲדַבֵּר אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד כִּי בִימֵיכֶם בֵּית הַמֶּרִי אֲדַבֵּר דָּבָר וַעֲשִׂיתִיו נְאֻם ה' אֱלוֹהִים

כו וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

Son of man, behold, the house of Israel are saying: The vision that he, Ezekiel, envisions is for many days in the future, and for distant times he prophesies. Therefore, we may continue living pleasant, tranquil lives.

בֶּן־אָדָם, הִנֵּה בֵית־יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים: הֶחָזוֹן אֲשֶׁר־הוּא – יחזקאל חֹזֶה, לְעוד יָמִים רַבִּים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא. על כן אנו יכולים להמשיך את חיינו הטובים בנחת ושלווה.

כז בֶּן־אָדָם הִנֵּה בֵית־יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים הֶחָזוֹן אֲשֶׁר־הוּא חֹזֶה לְיָמִים רַבִּים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא

Therefore, say to them: So said the Lord God: No longer will the fulfillment of any of My words be delayed, as I will speak of a matter and it will be performed – the utterance of the Lord God. The prophecies that you heard from Me are about to materialize. Their truth will be rapidly revealed, and consequently the status of the prophet among the people will also change. He will be transformed from one whose credibility is suspect to one recognized as a true prophet.

לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: לֹא־תִמָּשֵׁךְ עוֹד התקיימות כָּל־דְּבָרָי, את אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. הנבואות שאתם שומעים מפי עומדות להתגשם. אמתות הנבואה תתגלה במהרה, ואז ישתנה גם מעמדו של הנביא, והוא יהפוך מאדם המנבא את העתיד, שחושדים בו שאינו דובר אמת, למי שכל נבואתו התממשה והוא הוכר כנביא אמת.

כח לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים לֹא־תִמָּשֵׁךְ עוֹד כָּל־דְּבָרָי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה נְאֻם ה' אֱלוֹהִים

The word of the Lord was with me, saying:  