The word of the Lord was with me, saying:

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי, לֵאמֹר:

א וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר

What is it with you that you relate this parable concerning the territory of Israel, saying: Fathers will eat unripe grapes, and the children’s teeth will be damaged? In other words, why are children punished for the sins of their fathers?

מַה־לָּכֶם כי אַתֶּם המֹשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל, הפתגם המליצי הַזֶּה עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: "אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה, ילקו". כלומר, הבנים נענשים על חטאי אבותם?!

ב מַה־לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה !

I take an oath, as I live – the utterance of the Lord God – surely there will no longer be a reason for relating this parable for you in Israel. It will disappear from your language and thoughts.

חַי־אָנִי, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, אִם – לשון שבועה: לא יִהְיֶה לָכֶם עוֹד למְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל. המשל הזה ייעלם מלשונכם ומחשבתכם.

ג חַי־אָנִי נְאֻם ה' אֱלוֹהִים אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל

Behold, all lives are Mine. Since they are all in My possession, I can assess them and determine their fate.<footnote data-lang="eng" data-id="4309" data-num="184"/> Alternatively, this means that God does not employ favoritism in His dealings with people.<footnote data-lang="eng" data-id="4310" data-num="185"/> The life of the father and the life of the son alike are Mine, and therefore, the person who sins, he will die. Each individual is personally responsible for his choices, for good or for evil.

הֵן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, הלוא כל הנפשות ברשותי לבחון אותן ולשלוט בגורלן.<footnote data-lang="heb" data-id="4831" data-num="1"/> כולן שלי הן, ואיני מעדיף נפש אחת על האחרת.<footnote data-lang="heb" data-id="4832" data-num="2"/> כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה, ועל כן הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת. לכל אדם אחריות אישית לבחירתו בטוב או ברע.

ד הֵן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת

God explains this principle in detail: If a man is righteous, and he performs justice and righteousness,

כאן מתחיל פירוט העיקרון: וְאִישׁ כִּי־יִהְיֶה צַדִּיק, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, הוא נוהג כדין ובחמלה,

ה וְאִישׁ כִּי־יִהְיֶה צַדִּיק וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה

did not eat idolatrous offerings upon the mountains, where idols were normally established, and did not raise his eyes enviously to the idols of the house of Israel and was not drawn into the worship of the idols that were popular among his people, did not defile his neighbor’s wife by committing adultery with her, and would not approach a menstruating woman, even if it was his own wife. He refrained from committing sins between both man and God, e.g., idol worship, and between man and woman, e.g., forbidden sexual relations.

אֶל, על הֶהָרִים, שבהם היו רגילים להציב אלילים, לֹא אָכָל זבחי עבודה זרה, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל, לא חמד את גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, הוא לא התפתה לעבוד אלילים המקובלים בעמו, וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא, איננו נואף עם אשת איש, וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה, גם אם היא אשתו, לֹא יִקְרָב. הוא נשמר מחטאים שבין אדם למקום, מתרחק מעבודה זרה ומחטאים שבין גברים לנשים.

ו אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב

In monetary matters, he would not mistreat, cheat or harm, any man,<footnote data-lang="eng" data-id="4311" data-num="186"/> and would return his collateral for a debt to the poor borrower every day so that he could use it, as required by Torah law;<footnote data-lang="eng" data-id="4312" data-num="187"/> he would not commit a robbery, he would give his bread to the hungry, and he would cover the naked with a garment;

ובדיני ממונות: אִישׁ לֹא יוֹנֶה, אינו מרמה או פוגע באיש,<footnote data-lang="heb" data-id="4833" data-num="3"/> את חֲבֹלָתוֹ, הבגד שלקח מעני כמשכון בעבור חוֹב שיש לו בעקבות הלוואה, יָשִׁיב, הוא משיבו מדי ערב מפני שהעני זקוק להתכסות בו, כאמור בתורה.<footnote data-lang="heb" data-id="4834" data-num="4"/> גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל, לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן, וְעֵירֹם יְכַסֶּה־בָּגֶד.

ז ואִישׁ לֹא יוֹנֶה חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה־בָּגֶד

Some commentaries explain that neshekh is the interest on a loan, the payment due compounding as time elapses, whereas tarbit is a fixed sum the borrower returns along with the principal he borrowed (see Ramban, Leviticus 25:36). In any event, both are prohibited by Jewish law (see Bava Metzia 60b-61a).

Interest [neshekh] and increase [tarbit]

DISCUSSION

Some commentaries explain that neshekh is the interest on a loan, the payment due compounding as time elapses, whereas tarbit is a fixed sum the borrower returns along with the principal he borrowed (see Ramban, Leviticus 25:36). In any event, both are prohibited by Jewish law (see Bava Metzia 60b–61a).

he would not give a loan with interest and would not take increase,<notes|d1/> any profit for giving a loan; he would withdraw his hand from injustice, and would execute true justice between a man and another;

בַּנֶּשֶׁךְ לֹא־יִתֵּן, וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח, איננו מלווה בריבית כלל,<footnote data-lang="heb" data-id="4835" data-num="5"/> מֵעָוֶל, מרעה יָשִׁיב יָדוֹ, נמנע, מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִישׁ.

ח בַּנֶּשֶׁךְ לֹא־יִתֵּן וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹ מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִישׁ

he would follow My statutes and observe My ordinances to perform faithfully. This is a general description of one who fulfills God’s commandments and refrains from sin. He is a righteous man; he will live – the utterance of the Lord God.

בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ, וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת. זהו שרטוט כללי של אדם המקיים את ציוויי ה' ונמנע מן העברות. צַדִּיק הוּא – חָיֹה יִחְיֶה, הוא זוכה לחיים. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.

ט בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם ה' אֱלוֹהִים

Other interpretations of aḥ include: He does it happily, with no remorse; he acts wickedly toward his brother, as aḥ can mean brother; or he performs any one [eḥad] of these actions.

Alas [aḥ]

But if he begot a scoundrel of a son [ben-paritz], one who breaches [poretz] the boundaries of justice and morality, a shedder of blood, and he performed, alas [ah·],<notes|d1/> apparently a cry of anguish (see 6:11, 21:20), one of these deeds, from which his father refrained,

ואם קרה וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ, פורץ את גבולות הדין והמוסר, שֹׁפֵךְ דָּם, וְעָשָׂה, אָח – כנראה, קריאת כאב,<footnote data-lang="heb" data-id="4836" data-num="6"/> מֵאַחַד מֵאֵלֶּה – מהמעשים שאביו נמנע מהם.

י וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה

and he did not perform all of those meritorious practices of his father, for he also ate upon the mountains, and he defiled his neighbor’s wife,

וְהוּא אֶת־כָּל־אֵלֶּה – מנהגי אביו לֹא עָשָׂה, כִּי גַם אֶל־הֶהָרִים אָכַל, וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא.

יא וְהוּא אֶת־כָּל־אֵלֶּה לֹא עָשָׂה כִּי גַם אֶל־הֶהָרִים אָכַל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא

mistreated the poor and the indigent, committed robberies, would not return collateral, raised his eyes to the false gods, performed abomination,

עָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנָה, גְּזֵלוֹת גָּזָל, חֲבֹל, משכון לֹא יָשִׁיב, וְאֶל־הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו, תּוֹעֵבָה עָשָׂה,

יב עָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנָה גְּזֵלוֹת גָּזָל חֲבֹל לֹא יָשִׁיב וְאֶל־הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו תּוֹעֵבָה עָשָׂה

gave his money with interest and took increase: Will he live? Can it be supposed that such a wicked person merits life? He will not live. He performed all these abominations; he will be put to death, his blood will be upon him. This evil son deserves to die, and he will be punished with utmost severity, despite his father’s righteousness.

בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן את כספו, וְתַרְבִּית לָקַח – וָחָי?! היעלה על הדעת שרשע כזה יחיה?! לֹא יִחְיֶה. אֵת כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה – מוֹת יוּמָת. דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה. בן מוות הוא. רשעתו של בן זה תביא להענשתו במלוא החומרה גם אם אביו צדיק.

יג בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי! לֹא יִחְיֶה אֵת כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה

This case, in which each generation chooses the path diametrically opposite to the path of their parents, is obviously extreme. However, it serves to emphasize the principle of free will and the conceptual revolution that Ezekiel sought to have his listeners understand, i.e., the possibility of changing their ways, as he says to them: Make a new heart and a new spirit for yourselves (verse 31).

If he begot a son

מבנה זה, שבו הדורות בוחרים בתגובה חדה לקודמיהם, הוא כמובן דוגמא קיצונית. אכן, הוא ממחיש את עקרון הבחירה החופשית ואת המהפך התודעתי שיחזקאל רוצה להנחיל בדבר האפשרות לשנות את נורמות ההתנהגות – עֲשֹוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה (פס' לא).

שלושה דורות

הרחבות

The prophet continues the story of the family: Behold, if he, the evil son, also begot a son,<notes|d1/> and he, the child, saw all the sins of his father that he performed; he saw, but he did not act in accordance with them. Although the son of the evil son grew up in a corrupt home, and presumably received an immoral education, he recognized his father’s wicked ways and chose to refrain from following in his path:

והנביא ממשיך בקורות המשפחה:וְהִנֵּה אותו רשע גם הוא הוֹלִיד בֵּן, וַיַּרְא אֶת־כָּל־חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן. אמנם בנו של הרשע גדל בבית מושחת, ויש להניח שהחינוך שקיבל ודאי בלתי מוסרי, ועם זאת הוא מבחין בכל חטאי אביו ובוחר להימנע מהם.

יד וְהִנֵּה הוֹלִיד בֵּן וַיַּרְא אֶת־כָּל־חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן

Upon the mountains he did not eat, and he did not raise his eyes to the false gods of the house of Israel, did not defile his neighbor’s wife,

עַל־הֶהָרִים לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא,

טו עַל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא

did not mistreat any man, did not unlawfully take collateral and did not commit robbery, gave his bread to the hungry and covered the naked with a garment;

וְאִישׁ לֹא הוֹנָה, חֲבֹל לֹא חָבָל שלא כדין, וּגְזֵלָה לֹא גָזָל, לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן וְעֵרוֹם כִּסָּה־בָגֶד.

טז וְאִישׁ לֹא הוֹנָה חֲבֹל לֹא חָבָל וּגְזֵלָה לֹא גָזָל לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן וְעֵרוֹם כִּסָּה־בָגֶד

withdrew his hand from against the poor, who are typically the most vulnerable;<footnote data-lang="eng" data-id="4313" data-num="188"/> did not take interest or increase, performed My ordinances, followed My statutes. He will not die for the iniquity of his father; he will live.

מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ, הוא נזהר מלעשות רע למסכנים, שהם הפגיעים ביותר בדרך כלל,<footnote data-lang="heb" data-id="4837" data-num="7"/> נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח, מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ – הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן אָבִיו, אלא חָיֹה יִחְיֶה.

יז מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח מִשְׁפָּטַי עָשָׂה בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן אָבִיו חָיֹה יִחְיֶה

His father, because he engaged in exploitation, committed robbery of his brother, and that which is not good he did among his people, behold, he died for his iniquity. Although a wicked father will die for his sins, they will not affect his righteous son.

אָבִיו, כִּי־עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח, וַאֲשֶׁר לֹא־טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו – וְהִנֵּה־מֵת בַּעֲוֹנוֹ. אביו הרשע ימות בשל חטאיו, אך אין קשר בין חטאי האב ובין בנו הצדיק.

יח אָבִיו כִּי־עָשַׁק עֹשֶׁק גָּזַל גֵּזֶל אָח וַאֲשֶׁר לֹא־טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו וְהִנֵּה־מֵת בַּעֲוֹנוֹ

Yet you say, questioning this principle: Why didn’t the son bear the iniquity of the father? But the answer is that the son performed justice and righteousness; he observed all My statutes and performed them in the proper manner. Therefore, he will live.

וַאֲמַרְתֶּם, אתם שואלים: מַדֻּעַ לֹא־נָשָׂא, יסבול הַבֵּן בַּעֲוֹן הָאָב הרשע? וְהתשובה: הרי הַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, אֵת כָּל־חֻקּוֹתַי שָׁמַר, וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם כראוי וכיאות – חָיֹה יִחְיֶה.

יט וַאֲמַרְתֶּם מַדֻּעַ לֹא־נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֹן הָאָב וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה אֵת כָּל־חֻקּוֹתַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם חָיֹה יִחְיֶה

The prophet clarifies the basic principle: The person who sins, he will die; a son will not bear the iniquity of the father, and a father will not bear the iniquity of the son. The righteousness of the righteous will be upon himself, and the wickedness of the wicked will be upon himself. Righteousness and wickedness are not hereditary. Each person is responsible for his actions, and not for those of his parents or children.

כפי הכלל: הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת – הִיא תָמוּת. בֵּן לֹא־יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן. צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה, וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה. צדיקות או רשעות אינן עוברות בירושה. כל אדם אחראי למעשיו הוא, לא למעשי הוריו ולא למעשי ילדיו.

כ הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא־יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה

But even though the wicked person is responsible for his past behavior, if he repents all his sins that he committed, observes all My statutes, and performs justice and righteousness, he will live; he will not die.

אכן, על אף שרשעת הרשע עליו – וְהָרָשָׁע, כִּי יָשׁוּב מִכָּל־חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְשָׁמַר אֶת־כָּל־חֻקּוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה – חָיֹה יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.

כא וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל־חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת־כָּל־חֻקּוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת

All his transgressions that he committed will not be remembered against him; for his righteousness that he performed he will live. Since he repented, his previous wickedness will be forgiven, and he will merit life.

כָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ, בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יִחְיֶה. הרשע ששב אל ה', רשעתו הקודמת תימחל, והוא יזכה בחיים

כב כָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יִחְיֶה

God explains why this is so: Do I desire a wicked person’s death? I have no wish to kill the wicked – the utterance of the Lord God. Isn’t it through his repenting his ways, which I prefer, that he will live? Since the preferred outcome is repentance, I lovingly accept the repentance of the wicked.

שהרי – הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ במוֹת רָשָׁע?! אין לי חפץ בהריגת רשעים, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, הֲלוֹא בזאת אחפוץ – בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה. לכן אני מקבל את תשובת הרשע באהבה.

כג הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע! נְאֻם ה' אֱלוֹהִים הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה

However, this principle applies equally to the opposite case as well: But when the righteous turns from his righteousness, forsaking his former ways,<footnote data-lang="eng" data-id="4314" data-num="189"/> and commits iniquity, will he act in accordance with all the abominations that the wicked performed, and live? All his righteous deeds that he performed will not be remembered; for his trespass that he committed and for his sin that he sinned, for them he will die.

וגם להפך:וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ, צדיק שמחליט לחזור בו מדרכו<footnote data-lang="heb" data-id="4838" data-num="8"/> וְעָשָׂה עָוֶל, כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה –ְעָשָׂה עָוֶל, כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי?! כָּל־צִדְקֹתָו אֲשֶׁר־עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה, בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר־מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר־חָטָא – בָּם יָמוּת.

כד וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי! כָּל־צִדְקֹתָו אֲשֶׁר־עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר־מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר־חָטָא בָּם יָמוּת

Yet you say: The way of the Lord is improper, contending that this is unfair: Why should a renowned righteous person whose reputation was complicated by scandals in his later years be condemned? Shouldn’t his past virtues be considered, and his punishment reduced? Hear now, house of Israel: Is My way improper? Aren’t your ways improper? Your standard is flawed; one’s family background and past conduct should not determine the present.

וַאֲמַרְתֶּם: לֹא יִתָּכֵן, אינה מידה מכוונת דֶּרֶךְ אֲדֹנָי. איך ייתכן שהצדיק המפורסם שהסתבך בסוף ימיו בשערוריות שונות ימות?! וכי לא נכון להביא בחשבון את פעולותיו של האיש בעבר ולהקל בעונשו?! שִׁמְעוּ־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן?! הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ! אמות המידה שלכם הן השגויות. לא עברוֹ המשפחתי ולא עברו האישי של האדם יקבעו את ההווה.

כה וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן! הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ!

When the righteous turns back from his righteousness and commits iniquity, he will die on their, his iniquities’, account; for his iniquity that he committed he will die.

בְּשׁוּב־צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ, וְעָשָׂה עָוֶל – וּמֵת עֲלֵיהֶם – בגלל מעשי העוול שלו. בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יָמוּת. וכן בכיוון השני, העבר אינו מסיר את אפשרות התיקון:

כו בְּשׁוּב־צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וּמֵת עֲלֵיהֶם בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יָמוּת

However, past actions do not preclude the possibility of remedy: When the wicked repents his wickedness that he committed and performs justice and righteousness, he will preserve his life through repentance.

וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה – הוּא בתשובתו אֶת־נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה.

כז וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת־נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה

The reason is that he scrutinized his actions, and repented all his transgressions that he had committed. He will live; he will not die.

וַיִּרְאֶה, התבונן על דרכיו, וַיָּשָׁב מִכָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה – חָיוֹ יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.

כח וַיִּרְאֶה וַיָּשָׁב מִכָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת

The prophet’s declaration is very significant, and not only for his generation. There is still a prevalent societal tendency to label people based on their family, ethnicity, or past behavior. If a sinner is from a prestigious, righteous family, or if one was righteous for many years, society tends to take a forgiving attitude toward him. Today, the media is not particularly anxious to publicize the evil deeds of a person of that sort. In contrast, when a wicked person sincerely changes his ways, society remains fixated on his bad reputation. Even the children of infamous criminals are tarnished by their father’s actions. However, this attitude is distorted, inconsistent, and immoral. Divine justice demands personal responsibility from every individual. God does not harbor antipathy against someone for their past deeds, and will not vindicate a formerly righteous person who strayed from the upright path. %%%/j/for others/for Estie/Koren English Neviim_Shefa/12-Ezekiel/WORD/12_Ezekiel_ch19-21(1wp)(tAS.eAH)(fAS_ready)(ceER4APG7)-WithHaftaraCE_VTU5_Discussion.docx

Aren’t your ways improper?

The prophet’s declaration is very significant, and not only for his generation. There is still a prevalent societal tendency to label people based on their family, ethnicity, or past behavior. If a sinner is from a prestigious, righteous family, or if one was righteous for many years, society tends to take a forgiving attitude toward him. Today, the media is not particularly anxious to publicize the evil deeds of a person of that sort. In contrast, when a wicked person sincerely changes his ways, society remains fixated on his bad reputation. Even the children of infamous criminals are tarnished by their father’s actions. However, this attitude is distorted, inconsistent, and immoral. Divine justice demands personal responsibility from every individual. God does not harbor antipathy against someone for his past deeds, and will not vindicate a formerly righteous person who strayed from the upright path.

Aren’t your ways improper

הצהרתו של הנביא משמעותית מאוד, ולא רק בדורותיו, מפני הנטייה החברתית להיאחז ברקע המשפחתי של אדם ולקטלגו לפי שיוכו המשפחתי והקהילתי ועל פי עברוֹ. סביר שאנשים אומרים: "לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ ה'", על חוטא שהוא בן משפחה מכובדת ומפורסמת של צדיקים, ואף הוא עצמו היה נוהג כראוי שנים רבות. במקרה כזה החברה נוטה למחול לו. בימינו העיתונים לא היו ששים לכתוב על מעשיו הרעים. מאידך גיסא, כשהרשע משנה את דרכו, החברה מקבעת את הזיכרון לרעתו. אף את מי שאביו פושע מפורסם, נוטים להכתים בשל העוולות שעשה אביו. לאמתו של דבר אמירת "לֹא יִתָּכֵן" זו מעוותת, ואינה עקבית ומוסרית. משפט ה' תובע אחריות אישית מכל אדם. הקדוש ברוך הוא אינו שומר טינה לאדם בגלל עברו, ואינו מצדיק את מי שהיה צדיק וסר מדרך הישר.

הלא דרכיכם לא יתָּכנו

The prophet reiterates: But the house of Israel have said: The way of the Lord is improper. Are My ways improper, house of Israel? Aren’t your ways improper?<notes|d />

וְשוב, אָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל: לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי! – הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל?! הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵן!

כט וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי! הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל! הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵן!

Therefore, I will judge you, each person in accordance with his ways, house of Israel – the utterance of the Lord God. Repent and facilitate the repentance of others for all your transgressions, and it will not be an obstacle of iniquity for you.

לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ, העבירו את עצמכם מִכָּל־פִּשְׁעֵיכֶם, וְלֹא־יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן.

ל לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֱלוֹהִים שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל־פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא־יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן

Cast from upon you all your transgressions with which you transgressed, and make a new heart and a new spirit for yourselves. Why should you die, house of Israel? If your path is corrupt, nothing is forcing you to continue along that path. There is no reason to persist in performing the immoral deeds you have performed. Renew your hearts and your spirits, and you will be rewarded with life.

הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם, וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה, וְלָמָּה תָמֻתוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל. אם דרככם נפשעת, דבר אינו מחייב להמשיך בה. אין סיבה שתחזיקו בעבר מזוהם. הפכו לבעלי לב ורוח חדשים, ותזכו בחיים.

לא הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל

For I do not desire the death of the one who dies – the utterance of the Lord God. I do not seek vengeance on a sinner by killing him. Therefore, facilitate the repentance of others and live.

כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, אינני מעוניין לחסל חשבונות עם העבריין ולהמיתו. וְהָשִׁיבוּ, את עצמכם וגם את אחרים, ובכך חיוּ.

לב כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם ה' אֱלוֹהִים וְהָשִׁיבוּ וחיוּ

The word of the Lord was with me, saying: 