The word of the Lord was with me, saying:

וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר:

א וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר

The term admat yisrael, the territory or the soil of Israel, is unique to the book of Ezekiel. It would seem that the term eretz yisrael, Land of Israel, primarily refers to the political entity of the Kingdom of Israel (see 27:17; I Samuel 13:19; II Kings 5:2), whereas the term admat yisrael is primarily geographic. Since the kingdoms of Israel and Judah were destroyed, Ezekiel usually adopts the geographic term admat yisrael.

Territory of Israel

DISCUSSION

You, Son of man, so said the Lord God to the territory of Israel:<notes|d1/> An end, the end has come upon the four corners of the land, upon this entire place.

וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל – קֵץ, כיליון. בָּא הַקֵּץ עַל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. על כל המקום הזה.

ב וְאַתָּה בֶן־אָדָם כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ

Now the end is upon you, and I will send My anger against you, I will judge you in accordance with your ways, in accordance with the actions of those who dwell in the land, and I will lay retribution for all your abominations upon you. Jerusalem will soon be destroyed, and the end of Judean sovereignty over the land will come.

עַתָּה מגיע הַקֵּץ עָלַיִךְ, וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ, וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ, כפי התנהגותך, כלומר כראוי למעשיהם של בנייך היושבים עלייך, וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת גמול כָּל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ. בקרוב תיחרב ירושלים ויקיץ הקץ על השלטון היהודי בכל הארץ.

ג עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ

My eye will not pity you and I will have no compassion, for I will lay the punishment for your ways upon you, and your abominations will be in your midst. You will not consider the punishment coincidental, but a direct response to your deeds. And you will know that I am the Lord.

וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמוֹל, כִּי פירעון דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן, וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ. הפורענות לא תיתפס כחיצונית ומקרית, אלא כתוצאה ישירה והתגלמות מעשיכם. וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'.

ד וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמוֹל כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'

So said the Lord God: A singular evil, behold, evil is coming.

כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: רָעָה אַחַת, מיוחדת, רָעָה הִנֵּה בָאָה –

ה כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה

An end [ketz] has come; the end [haketz] has come, it has arisen [hekitz] against you. This is a deliberate use of alliteration. Behold, it is coming. The rule of the people of Judah over the land is coming to an end.

קֵץ בָּא, בָּא הַקֵּץ, הֵקִיץ, התעורר לבוא<footnote data-lang="heb" data-id="4709" data-num="37"/> אֵלָיִךְ. חיי האומה הישראלית על אדמתה עומדים להסתיים.הִנֵּה בָּאָה הרעה.

ו קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה

The word tzefira resembles an Arabic word with a similar meaning. It can also refer to the morning and is similar to the Aramaic word for morning, tzafra. Accordingly, the verse could mean: The morning of the day of evil has arrived. Some, however, render the verse: The light of your morning has set (see Rashi; Ramban, Job 1:1). The word tzefira may also refer to the encircling of the enemy, as it can denote a circular object, such as a crown or a binding or braid around a wicker vessel (see Isaiah 28:5; Mishna Kelim 16:3). Along the same lines, some render the verse: The royal crown of the enemy is approaching you (see Targum Yonatan; Ibn Janaḥ; Abravanel).

The appointed time [tzefira]has come to you

The appointed time has come to you,<notes|d1/> inhabitant of the land; the time has come, the day of tumult is near, and it is not merely a dim, distant mountain echo, but a day of actual bloodshed.

בָּאָה הַצְּפִירָה, השעה היעודה,<footnote data-lang="heb" data-id="4710" data-num="38"/> שחר יום הרעה,<footnote data-lang="heb" data-id="4711" data-num="39"/> או: כיתור האויב<footnote data-lang="heb" data-id="4712" data-num="40"/> אֵלֶיךָ, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת, קָרוֹב הַיּוֹם, מְהוּמָה ממשית של שפך דם וְלֹא־הֵד הָרִים, שאין בו אלא קול עמום ומרוחק.

ז בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה וְלֹא־הֵד הָרִים

Now, soon, I will pour My fury upon you, I will spend My wrath upon you, and I will judge you in accordance with your ways, and I will lay all your abominations upon you. The prophet reiterates that this is not an arbitrary punishment unrelated to the people’s conduct; rather, it is a direct result of their evil actions.

עַתָּה מִקָּרוֹב אֶשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ, וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ, וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ, וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תּוֹעֲבוֹתָיִךְ. יחזקאל חוזר ומדגיש שאין זה עונש שרירותי ומנותק מחיי העם, אלא שיקוף של מעשיו הרעים.

ח עַתָּה מִקָּרוֹב אֶשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תּוֹעֲבוֹתָיִךְ

My eye will not pity, and I will have no compassion; I will lay upon you in accordance with your ways, and your abominations will be in your midst, as I will afflict you according to the measure of your corruption, and you will know and understand that I, the Lord, am smiting.

וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמוֹל, כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן, וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ, אייסר אתכם לפי מידת שחיתותכם, וִידַעְתֶּם, אתם תבינו כִּי אֲנִי ה' מַכֶּה.

ט וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמוֹל כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' מַכֶּה

Behold the day, behold, it is coming; the appointed time, or the morning, or the encirclement (see commentary on verse 7), has come forth, the rod coming to strike you has blossomed, evil has bloomed. The enemy is already prepared to appear.

הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה, שעת הכושר, הבוקר או הכיתור, צָץ, הוציא ציץ, פרח הַמַּטֶּה הבא להכות אתכם, פָּרַח הַזָּדוֹן, הרוע. האויב כבר עומד להופיע.

י הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן

Villainy, your lack of justice and ethics,<footnote data-lang="eng" data-id="4200" data-num="75"/> has risen into a rod of wickedness to strike the wicked; there shall not be anything left among them, and not among their multitude [hamonam], and not among their offspring [mehemehem]. The word mehemehem appears to be a combination of the words mehem and hem, literally “those from them,” or it may also allude to hamiyat hahamon, the murmur of the multitude. Accordingly, the verse means that all will perish, and there is no one mourning among them.<footnote data-lang="eng" data-id="4201" data-num="76"/> Alternatively, they will have no respite.<footnote data-lang="eng" data-id="4202" data-num="77"/>

הֶחָמָס עיוות הצדק והמוסר שבידכם<footnote data-lang="heb" data-id="4713" data-num="41"/> קָם לְמַטֵּה־רֶשַׁע להכות את החוטאים, לֹא יישאר מֵהֶם דבר, וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֵהֱמֵהֶם, כנראה צירוף של 'מהם' ו'הם' הרומז על צאצאיהם או על המייתו של ההמון. כלומר, כולם ייכחדו ויידומו, וְלֹא־נֹהַּ בָּהֶם, אין מי שינהה ויתאבל אחריהם.<footnote data-lang="heb" data-id="4714" data-num="42"/> או: אין בהם מנוחה ורגיעה.<footnote data-lang="heb" data-id="4715" data-num="43"/>

יא הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה־רֶשַׁע לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֵהֱמֵהֶם וְלֹא־נֹהַּ בָּהֶם

The time has come; the day has arrived when all will end. Let the buyer not rejoice in his purchase, and let the reluctant seller not mourn over the property he was forced to sell. On the approaching day of judgment, all be will lost and commercial transactions will be of no consequence, as great wrath is coming upon all its, the city’s, multitude.

בָּא הָעֵת, הִגִּיעַ הַיּוֹם שבו הכול נגמר. הַקּוֹנֶה אַל־יִשְׂמָח במה שרכש, וְהַמּוֹכֵר, שנאלץ למכור, אַל־יִתְאַבָּל על רכושו שנמכר. ביום הדין הקרב הכול ילך לאבדון, וכבר לא תהיה כל משמעות למקח וממכר, כִּי חָרוֹן, רוגז גדול בא אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ של העיר.

יב בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיּוֹם הַקּוֹנֶה אַל־יִשְׂמָח וְהַמּוֹכֵר אַל־יִתְאַבָּל כִּי חָרוֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ

For the seller will not return to that which was sold; even those who remain alive will not return to their land, as the vision of exile to all its multitude will not be reversed. Each man, his life is in his iniquity, they will not be strengthened. The soul of the sinner will be unable to withstand the suffering; he will not survive in exile.

כִּי הַמּוֹכֵר – אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב, וְלא עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם, גם אלו שיישארו בחיים לא ישובו לארצם, כִּי־חָזוֹן הגלות אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב, יתהפך, וְאִישׁ בַּעֲוֹנוֹ חַיָּתוֹ לֹא־יִתְחַזָּקוּ. נפש החוטא לא תחזיק מעמד. הוא לא ישרוד בגלות.

יג כִּי הַמּוֹכֵר אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי־חָזוֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲוֹנוֹ חַיָּתוֹ לֹא־יִתְחַזָּקוּ

The prophet describes the impending retribution: At the enemy’s approach, they have sounded the horn to call the people to arms and have prepared everything for battle, but despite this, there is no one going to war due to fear and despair, for My wrath is turned upon all its, the city’s, multitude. That is to say, it is pointless to prepare for war or to go forth in battle. My great wrath will bring crushing defeat upon the warriors.

תיאור הפורענות המתקרבת:לקראת בוא האויב תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ, בכלי המזעיק את העם למלחמה, כמו שופר או חצוצרה. וְהָכִין, והֵכינו הַכֹּל לקראת המלחמה וְעם זאת אֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה מפני האימה והיאוש, כִּי חֲרוֹנִי, זעמי מופנה אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ של העיר. כלומר, אין תועלת בהתכוננות למלחמה ובהליכה אליה. זעמי הגדול יגרום ללוחמים תבוסה קשה.

יד תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ וְהָכִין הַכֹּל וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה כִּי חֲרוֹנִי אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ

The sword is outside the city, and pestilence and famine are within it; he who is found in the field will die by sword, and he who is in the city, famine and pestilence will consume him.

הַחֶרֶב בַּחוּץ, מחוץ לעיר, וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת, בתוכה. אֲשֶׁר, מי שיימצא בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב יָמוּת, וַאֲשֶׁר בָּעִיר – רָעָב וָדֶבֶר יֹאכְלֶנּוּ.

טו הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכְלֶנּוּ

Their survivors, those who manage to evade the sword and the other calamities, will escape, and they will be on the mountains like doves of the valleys, who are banished from their nests to remote spots in the mountains, all of them cooing, sounding the sound of panic; so shall each man moan in his iniquity.

וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם, שיימלטו מהחרב ומשאר המכות, וְהָיוּ אֶל, על הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת המוברחות מקניהן אל מקומות נידחים בהרים, שכֻּלָּם הֹמוֹת, משמיעות רעש מבוהל, כך כל אִישׁ יהמה בַּעֲוֹנוֹ.

טז וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמוֹת אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ

All hands will slacken, and all knees will drip with water in fear. One who is struck by a sudden fear occasionally loses control of his bladder.<footnote data-lang="eng" data-id="4203" data-num="78"/>

כָּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה, ייחלשו, וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם, יאחז בהן פיק ברכיים. הנתקפים בפחד פתאומי, לעתים מי רגליהם ניגרים על ברכיהם.<footnote data-lang="heb" data-id="4716" data-num="44"/>

יז כָּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם

The practice of cutting one’s hair or shaving one’s head as an expression of mourning was common in certain societies, but prohibited by Torah law (see Deuteronomy 14:1). It is possible that this prohibition applies only if one does so in response to the death of an individual, but not to a national tragedy like the one described by the prophet (see Jeremiah 41:5; Tosafot, Sanhedrin 68a; Minḥat Ḥinnukh 467).

And on all their heads, baldness

They will gird themselves in sackcloth in mourning, and terror will cover them; on every face there will be shame, and on all their heads, baldness.<notes|d1/> They will pull out their hair in pain and grief.

וְחָגְרוּ שַׂקִּים לאבל, וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת, אימה, וְאֶל כָּל־פָּנִים תכסה בּוּשָׁה, וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה. הם ימרטו שערות ראשם מצער ויגון.<footnote data-lang="heb" data-id="4717" data-num="45"/>

יח וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל־פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה

They will cast their silver into the streets, and their gold will become an abhorrence; as their silver and their gold will not be able to deliver them on the day of the fury of the Lord. They will not satisfy their souls and they will not fill their innards. The people will spurn their possessions, as they will afford the people no satisfaction, and they will be useless against the enemy. Moreover, they will discard their property, for it was the obstacle of their iniquity. Their wealth led them on this path from which there is no escape.

כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ, וּזְהָבָם לְנִדָּה, לדבר מאוס ומורחק יִהְיֶה, שהרי כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת, זעם ה', את נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ, וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ. רכושם יהיה דחוי שהרי הוא לא ישביעם, ואף לא יועיל כנגד האויב. יתרה מזו – כִּי־מִכְשׁוֹל עֲוֹנָם הָיָה, והוא שהביאם לדרכם, שאין לה מוצא.

יט כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת ה' נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי־מִכְשׁוֹל עֲוֹנָם הָיָה

The destruction will not merely strike the land and its inhabitants; it will also reach the Temple and tear down Israel’s national treasure: The magnificence of its ornament, Israel’s splendor, the Temple, He had established it for a source of pride for Israel, but in it they made the images of their abominations, their repugnant objects. They sullied its beauty with the idolatrous images they installed therein. Therefore, I rendered it an abhorrence for them.

החורבן לא יעצור באדמה, ביבולים ובגופות. הוא יגיע גם אל המקדש ואל רוח העם –וּצְבִי עֶדְיוֹ, קישוטו הנאה של ישראל, בית המקדש, שלְגָאוֹן שָׂמָהוּ, הוא מקור גאוותם של ישראל, וְאילו הם את צַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם ושִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ. הם טימאו את יופיו בצלמי האלילים שהציבו בו. עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה, לדבר מורחק ודחוי.

כ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה

I will deliver it, the Temple, into the hand of the strangers as loot and to the wicked of the earth as spoils, and they will profane it.

וּנְתַתִּיו – את בית המקדש בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז, וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל, וְחִלְּלוּהֻ. שָׁלָל, וְחִלְּלוּהֻ.

כא וּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל וְחִלְּלוּהֻ

I will turn My face away from them, and they will profane My place of concealment, the Temple; and the villainous, cruel men, will enter it, and they will profane it.

וַהֲסִבֹּתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי, מטמוני, מקדשי, וּבָאוּ־בָהּ<footnote data-lang="heb" data-id="4718" data-num="46"/> פָּרִיצִים, פורקי עול, אכזרים וְחִלְּלוּהָ.

כב וַהֲסִבֹּתִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ

Make the chain for those who have been convicted, for the land is full of cases of bloodguilt, capital crimes,<footnote data-lang="eng" data-id="4204" data-num="79"/> and the city is full of villainy.

עֲשֵׂה הָרַתּוֹק, הכינו את השרשרות לחייבים בדינם, כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים, משפט עונש מוות,<footnote data-lang="heb" data-id="4719" data-num="47"/> וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס.

כג עֲשֵׂה הָרַתּוֹק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס

I will bring the evildoers of the nations, and they will take possession of their houses; I will eliminate the pride of the brazen of Israel, and their holy places will be profaned.

וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם, את הרעים שבגויים, וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם, וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים, את כבודם או התרברבותם של העזים שבבני ישראל, וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם, מקדשיהם יחוללו.

כד וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם

Excision is coming; they will seek peace, but there is none.

קְפָדָה־בָא, כריתה באה, וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם – וָאָיִן.

כה קְפָדָה־בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם וָאָיִן

Calamity will come upon calamity, and report of tragedy will be upon report of tragedy; they will seek a vision from the prophet, and Torah will be lost even from the priest. The priests were traditionally the masters of Torah scholarship and instruction.<footnote data-lang="eng" data-id="4205" data-num="80"/> And the ability to give counsel will be lost from the elders.

הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבוֹא, אסון ירדוף אסון, וּשְׁמֻעָה רעה אֶל־שְׁמוּעָה אחרת תִּהְיֶה, וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא, וְתוֹרָה תֹּאבַד אפילו מִכֹּהֵן. הכהנים היו בדרך כלל אנשי התורה וההוראה.<footnote data-lang="heb" data-id="4720" data-num="48"/> וְעֵצָה, היכולת לייעץ תאבד מהזְּקֵנִים.

כו הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מזְּקֵנִים

The king will mourn, the prince will wear astonishment and helplessness, and the hands of the people of the land will be panicked, as I will do to them in accordance with their repulsive ways, and I will judge them according to the judgment that they deserve, and they will know that I am the Lord.

הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל, וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה, תדהמה וחוסר אונים, וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה כי מִדַּרְכָּם, בהתאם למנהגיהם המסואבים אֶעֱשֶׂה אֹתָם, אנהג אִתם, וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'.

כז הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹתָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'

The word of the Lord was with me, saying:  