א רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה

כאן פונה ה' אל בבל, שנשקף לה הרס מקיף:רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר, בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל, העם הבבלי. שְׁבִי לָאָרֶץ כשפחה או כאבלה, אֵין כִּסֵּא, חדלה מלכות, בַּת כַּשְׂדִּים. כִּי לֹא תוֹסִיפִי שיִקְרְאוּ לָךְ עוד רַכָּה וַעֲנֻגָּה, מפונקת.

ב קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת

קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח. עסקי בעבודת שפחות בזויה וקשה. בבל מתוארת כאשה שמחמת עוניה ודיכויה אינה מסוגלת אפילו לשמור על לבוש מהוגן, והופעתה מבוזה – גַּלִּי צַמָּתֵךְ, מקלעת שֵׂער האשה מכוסה בדרך כלל, וגילויה מבטא התבזות בעיני כול. חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל, הרימי את שולי הבגד, גַּלִּי שׁוֹק כדרך הנכנסים בדרכם במים – עִבְרִי נְהָרוֹת.