חזור
יהושע
פרק טווַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן
לאחר שניתנה חברון, הנחלה הראשונה בארץ, לראש בני יהודה, נחל השבט כולו את חלקו. וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: אֶל, ליד גְּבוּל אֱדוֹם, במִדְבַּר צִן נֶגְבָּה, שבנגב, מִקְצֵה תֵימָן, מהקצה הדרומי של הארץ.
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, קו הגבול הדרומי של בני יהודה – ִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶבמִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן הַלָּשֹׁן, רצועת ים בצורת לשון הַפֹּנֶה נֶגְבָּה.
וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה
וְיָצָא הגבול אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה, לצין וְעָלָה, במעלה הרים וגבעות, או: פנה לצפון
וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב
וְעָבַר הגבול עַצְמוֹנָה וְיָצָא לנַחַל מִצְרַיִם. לפי המרחקים וגודל שטחי הנחלות מסתבר שזהו וואדי אל-עריש ולא זרוע של הנילוס.
וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן
וּגְבוּל קֵדְמָה, מזרח – יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן הדרומי. וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, הגבול הצפוני של יהודה מתחיל במזרח מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן, מנקודת המפגש של ים המלח עם הירדן.
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן, שם מקום, אולי על שם צורתו ובליטתו כאצבע, ועל שם בעלי המקום או כובשו.
וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל עֵין רֹגֵל
וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה, מצפון לדביר פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח, מול לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל הידוע באזור, וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו, המשך מסלולו אֶל עֵין רֹגֵל, מעיין סמוך לירושלים מדרום.
וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה
וְעָלָה הַגְּבוּל הלאה לגֵּי בֶן הִנֹּם, המוכר גם בימינו, אֶל כֶּתֶף, קצה הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב, הִיא יְרוּשָׁלִָם. עד ימי דוד המלך הייתה ירושלים יבוסית.
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים
וְתָאַר, עבר בקו מקושת ומעוקל הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר מערבה לפי תוואי ההרים
וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה
וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה, למערב אֶל הַר שֵׂעִיר, וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה, הִיא כְסָלוֹן, וְיָרַד הגבול לבֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר ליד תִּמְנָה.
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה, וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל שבהרי יהודה, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה, עד הים. גבולה הצפוני של נחלת יהודה עובר בקו מפותל סמוך לירושלים, ומגיע עד הים התיכון בקו צפוני לירושלים.
וּגְבוּל יָם הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם
וּגְבוּל יָם, מערב – הַיָּמָּה הַגָּדוֹל, הים התיכון וּגְבוּל, וגבולו, ורצועת החוף שלידו,
וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה אֶל פִּי ה' לִיהוֹשֻׁעַ אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן
לאחר תיאור הגבולות המקיפים את נחלת יהודה בא פירוט עריה, הנפתח במה שמסופר לעיל: וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה אֶל, על פִּי ה' לִיהוֹשֻׁעַ אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק, הגדול שבענקים.
וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק
וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק – אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי שהיו יְלִידֵי הָעֲנָק.
וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר
וַיַּעַל מִשָּׁם כלב אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר, עיר סמוכה לחברון, אולי מצפון-מערב לה,
וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה
וַיֹּאמֶר כָּלֵב: מי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ – וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה כפרס. גם אם קרית ספר לא הייתה עיר גדולה, היא הייתה כנראה חשובה. ייתכן שלא עלה בידי כלב לארגן את צבאו בעצמו.
וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה
וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז שהיה אֲחִי כָלֵב. ואכן, וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה.
וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ
כאן מופיע סיפור צדדי, כעין מאמר מוסגר: וַיְהִי בְּבוֹאָהּ, כאשר עכסה באה אל עתניאל, אישהּ החדש, וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל, לבקש מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה. היא לא חשבה שראוי שהיא תעשה זאת בעצמה או בזכות עצמה לבד. ייתכן שעתניאל חשב שלא מגיע לו שדה נוסף, מאחר שקיבל את הבת לאשה, ואולי גם נחלה אחרת. משום כך, בבואם לבקר את כלב – שהיה ראש המשפחה – וַתִּצְנַח, רכנה או הפילה את עצמה מֵעַל הַחֲמוֹר, וכרעה על ברכיה.
וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת
וַתֹּאמֶר: תְּנָה לִּי תוספת בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי. הקרקע שנתת לי יבשה, ואין בה די גשמים. וְנָתַתָּה, תן לִי גֻּלֹּת, מעיינות או מקורות מָיִם. וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת שבדרום תחום העיר חברון.
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. זוהי רשימת ערי שבט יהודה המחולקת לאזורים ולגושי יישוב בתוכם. ערים אחדות נזכרות במקומות אחרים כמקומות יישוב של ישראל:
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה, בדרום הארץ: קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר
וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה
וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה
וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן
וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן,
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת
וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר
וְחָצוֹר חֲדַתָּה, אולי: חצור החדשה, להבדיל מזו הישנה, וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן המוזכרת למעלה בתיאור גבולות יהודה
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה,
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה, אולי היא זו שנזכרת בזמן משה.
וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה
וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן. כָּל העָרִים שברשימה הזו – לאחר שנוציא מהן את אלו שייקח שבט שמעון – עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן, היישובים הפרוזים הקטנים, או: שטחים חקלאיים סביב העיר.
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה
בַּשְּׁפֵלָה, באזור המערבי הנמוך יותר שבנחלת יהודה – הערים אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם,
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה. רוב הערים הללו מופיעות רק כאן, אך חלקן – כגון עדולם או עזקה – התקיימו במשך דורות רבים.
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם – עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. זהו גוש אחד של ערים בשפלת יהודה. וקבוצת ערים נוספת:
צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד
צְנָן וַחֲדָשָׁה
וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל
וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל,
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ. ייתכן שאלו הם שמות שאינם שמיים, חוריים או פלשתיים.
וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן
וּגְדֵרוֹת, בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה – עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. גוש ערים נוסף:
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן
וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב
וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב
וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן
וּקְעִילָה, עיר בעלת חשיבות, וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה, המוזכרת בספרי הנביאים ובכתובים,
עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ
עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ, הערים הקטנות שסביבה, וַחֲצֵרֶיהָ,
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה כֹּל אֲשֶׁר עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה, כֹּל אֲשֶׁר עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן:
אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ; עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ; עַד נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל
אַשְׁדּוֹד, בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ; עַזָּה, בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ; עַד נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל. הגבול מגיע לים הגדול וכולל גם את השטח הסמוך לו.
וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה
מרשימת הערים שבשפלת החוף אל ערי ההר: וּבָהָר – שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה
וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר;
וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר;
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים
וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן
וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן, שאינה חולון שבימינו, וְגִלֹה, שאנשיה הגילונים ייזכרו בהמשך
אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן
אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן
וְיָנוּם וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה
וְיָנוּם וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה
וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן
וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן, וְצִיעֹר – וֹן, וְצִיעֹרעָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה
מָעוֹן, כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה
וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ
וְיִזְרְעֶאל שבארץ יהודה, שאינה יזרעאל שבצפון, וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ,
הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן
הַקַּיִן, גִּבְעָה וְתִמְנָה – עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן.
חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר
חַלְחוּל, בֵּית צוּר, שנזכרה גם בזמן מלחמות החשמונאים, וּגְדוֹר
וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן
וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן – עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן.
קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן
קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים. ייתכן ששינו את שמה של העיר, כדי שלא תיקרא על שם האליל בעל.
בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה
בַּמִּדְבָּר, חלקו של מדבר יהודה הסמוך לים המלח – בֵּית הָעֲרָבָה, מִדִּין וּסְכָכָה
וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן
וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח, שאולי הייתה סמוכה לסדום ולכן נקראה כך, וְעֵין גֶּדִי, שנזכרה פעמים רבות,
וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה
וְאֶת הַיְבוּסִי, יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, שחלק ממנה בנחלת יהודה שבהר, לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם. וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת, עם בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עד זמנו של דוד המלך.