וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן ירִיחוֹ לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּית אֵל

הנחלה השנייה שסומנה בגבולותיה ועלתה בגורל הייתה נחלתם של בני יוסף. וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף: מִחלק היַּרְדֵּן הסמוך לירִיחוֹ עד לְמֵי יְרִיחוֹ, מעיינה של יריחו מִזְרָחָה, למזרח הנחלה. מקטע זה מתחיל קו הגבול מערבה; אל הַמִּדְבָּר הגבול עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר אל בֵּית אֵל.

וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה וְעָבַר אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת

וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה, ללוז. מכאן שלוז ובית-אל לא נתפסו כעיר אחת ממש, אלא הן ערים סמוכות זו לזו. וְעָבַר אֶל גְּבוּל משפחת הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת.

וְיָרַד יָמָּה אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד גָּזֶר וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו יָמָּה

וְיָרַד יָמָּה, מערבה אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד גָּזֶר, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו יָמָּה, הגבול ממשיך עד הים, ובו מסתיים קו הגבול הדרומי של בני יוסף.

וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם

וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף נחלות סמוכות לשני השבטים מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם.

וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן

וַיְהִי גְּבוּל, תחום בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי קו גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה – מעַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן בצפון-מזרח.

וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה

וְיָצָא משם הַגְּבוּל הַיָּמָּה, למערב הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן, וְנָסַב, פנה, או: הקיף הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה, וְעָבַר אוֹתוֹ – את תאנת שִׁלֹה מִמִּזְרַח ליָנוֹחָה.

וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן

וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה, נערה, הנקראת גם 'נערן', וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא שוב אל הַיַּרְדֵּן. זהו היקף גבול אפרים במזרח.

מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם

לשבט אפרים היה שטח גם בצד מערב. מִתַּפּוּחַ, עיר בגבול מנשה השייכת לאפרים, מדרום למכמתת יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה, למערב, אל נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה, סופו בים התיכון. זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם.

והֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן

ונוסף לכך, גם הֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת, המובדלות מהשטח המתוחם יינתנו לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה, כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן. בין נחלות אפרים ומנשה לא היה גבול ברור. בתוך האזור שניתן לבני מנשה, שכנו ערים של בני אפרים.

וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס עֹבֵד

וְלֹא הוֹרִישׁוּ בני אפרים אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר, שהייתה עיר מבצר חשובה שלא נכבשה בידי ישראל. וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. על יושבי גזר הכנענים הוטלה עבודת כפייה כדי שיוכלו להמשיך ולשבת בה בחסות אפרים.