חזור
יהושע
פרק בוַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ ואֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים, מקום הנמצא בסמיכות לירדן, שבו העם שהה,
וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ
וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר, לרגל אֶת הָאָרֶץ. הם בלטו בזרותם גם אם ניסו להתאים את בגדיהם למקובל במקום, שכן נראה שיריחו לא הייתה עיר גדולה. זהותם התגלתה מהר, ואף ידעו לאן הם הלכו.
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר: הוֹצִיאִי אלינו את הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ, כִּי לַחְפֹּר, לרגל אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ.
וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה
האשה יכלה להכניס לביתה את שליחי המלך ולהסגיר את המרגלים, אך היא בחרה באפשרות ההפוכה.וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ, החביאה כל אחד מהם במקום אחר, על מנת שמחפשיהם לא יגלו אותם בנקל.
וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם
מכל מקום – וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, לקראת סגירת שערי העיר בַּחשֶׁךְ,
וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג
וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה. הגג השטוח ברבות מארצות המזרח שימש בחלק מעונות השנה לשינה ולצרכים שונים. התרחשות זו אירעה בתחילת האביב.
וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם
וְהָאֲנָשִׁים המחפשים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל, עד
וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל הַגָּג
וְהֵמָּה – המרגלים טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן לישון, וְהִיא – רחב עָלְתָה עֲלֵיהֶם, אליהם עַל הַגָּג כדי לשוחח אִתם.
וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם
וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים, שכעת נודעו לה זהותם ותכלית בואם: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ, נמסו כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. המורל הלאומי כאן ירוד מאוד.
כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם ואֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם
כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ, יִיבש ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. קריעת ים סוף, שאירעה לפני כארבעים שנה, הייתה מאורע כה דרמטי ששמעו התפשט מים סוף עד יריחו. ואת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם, השמדתם אוֹתָם. אף על פי שיושבי הארץ טרם נפגשו עם בני ישראל, די היה בשמועות על נס קריעת ים סוף ועל הניצחונות הקרובים יותר – בזמן ובמקום – של ישראל על שני מלכים גדולים מעברו השני של הירדן, להטיל עליהם אימה. שמועות אלה יצרו רושם שישראל הוא עם עצום ביותר. נוסף על כך, יכלו יושבי הארץ לראות בעיניהם מרחוק את גודלו של צבא בני ישראל.
וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא אֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת
וַנִּשְׁמַע – וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ מרוב פחד, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ להתאזר בעוז מִפְּנֵיכֶם. האומץ והגבורה שלנו התפוגגו כליל, ואני בטוחה שכך קרה כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא אֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. כאן התממשה תכלית שליחותם של המרגלים: רחב תיארה באוזניהם את הלכי הרוח של בני המדינה – את בהלתם ואימתם מן התבוסה שנכונה להם מצבא ישראל.
וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת
רחב ידעה שכשהעיר תיכבש תישקף סכנה לחיי כל תושביה. על כן ביקשה תמורה למה שעשתה למען הצלתם:וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה', כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד – וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד, וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת, סימן יציב שתקיימו אותו.
וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת
וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. ייתכן שכאשה זונה לא היו לה בעל ובנים, אך בעיר חיו הוריה, אחיה ואחיותיה, שאותם ביקשה להציל.
וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיָה בְּתֵת ה' לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת
וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים המרגלים: נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת, אנו נישא באחריות לחייו של כל מי שהזכרת, אִם את ומשפחתך לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה. וְהָיָה בְּתֵת, כשייתן ה' לָנוּ אֶת הָאָרֶץ – וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת, וצדק. נדאג לשלומך, כמו שאת עשית לנו.
וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת
רחב לא רצתה להשהות עוד את האנשים בביתה, כי חששה שאנשי המלך יחזרו לאחר שלא ימצאו את המרגלים בחוץ. כיוון ששערי העיר ננעלו – וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד, דרך הַחַלּוֹן, כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.
וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם
וַתֹּאמֶר לָהֶם לפני שנפרדו ממנה: הָהָרָה לֵּכוּ, פֶּן יִפְגְּעוּ, יפגשו בָכֶם הָרֹדְפִים. אם תנסו ללכת לכיוון הירדן, רודפיכם – שאולי הם רבים – עלולים לתפוס אתכם. האזור חשוף, אינו מיוער בצפיפות, ואין בו מקומות מסתור רבים. על כן עלולים לראותכם בקלות. לכו אפוא בכיוון ההפוך – אל ההרים שממערב ליריחו, וְנַחְבֵּתֶם, התחבאו שָׁמָּה שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים, וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם, ותשובו למחנכם, שכן הרודפים יתייאשו מן החיפושים.
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים: נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִדבר שְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ, האחריות לשבועה תוסר מעלינו, אם לא תמלאי אחר דברינו –
הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֶת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה
הִנֵּה כאשר אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, אֶת תִּקְוַת, החבל השזור
וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם יָד תִּהְיֶה בּוֹ
וְהָיָה, כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, הוא עצמו אשם בהריגתו,
וְאִם תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ
וְאִם תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה – שביתך ייחשב למקלט, וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ.
וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ וַתִּקְשֹׁר אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן
וַתֹּאמֶר: כְּדִבְרֵיכֶם – כֶּן הוּא. כך יהיה.
וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ
וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, לאזור ההררי שממערב לעיר, כמו שיעצה להם רחב. וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים. וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ מיריחו מזרחה לכיוון הירדן, הלוך ושוב, וְלֹא מָצָאוּ אותם.
וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם
וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, המרגלים, שלוחי יהושע וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר, וַיַּעַבְרוּ את הירדן וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם, ובכלל זה גם את ההבטחה שהבטיחו המחייבת אף אותו, שכן הם פעלו בשמו.
וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגַם נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ
וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ: אפשר לראות בבירור כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ. ָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ.