menu
small logo

חזור

יהושע

פרק כ

וַיְדַבֵּר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר

וַיְדַבֵּר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד, באמצעות מֹשֶׁה.

לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם

ערי המקלט ישמשו לָנוּס, לברוח שָׁמָּה רוֹצֵחַ, מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת, בלי כוונה. וְהָיוּ הערים הללו לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם, שבדרך כלל הוא קרובו של הנרצח הבא לנקום את דמו. כאן מובאים פרטים שאינם מופיעים בתורה לגבי ביצועו של הדבר:

וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם

וְנָס האיש שרצח בשגגה אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה. וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו. הוא יספר להם מה עשה ויבקש מקלט. וְאָסְפוּ, יכניסו אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם, וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם לגור וְיָשַׁב עִמָּם.

וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרָיו וְלֹא יַסְגִּרוּ אֶת הָרֹצֵחַ בְּיָדוֹ כִּי בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם

וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרָיווְלֹא יַסְגִּרוּ אֶת הָרֹצֵחַ בְּיָדוֹ. זוהי משמעותו של המקלט: בעיר הרוצח מוגן, ואסור לפגוע בו לרעה. כִּי בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ וּבָא אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ אֶל הָעִיר אֲשֶׁר נָס מִשָּׁם

וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה, נציגי הקהל לַמִּשְׁפָּט. הוא טוען שרצח בשגגה, אך עדיין עליו לעמוד למשפט. הוא מקבל מקלט לפי שעה, והמשפט עשוי לאשר את טענתו או להפריכה. אם יתברר מן העדויות שהרצח נעשה בשגגה, הוא יחזור אל העיר ויישאר בה עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם. אין זמן קצוב לישיבתו בעיר המקלט. מותו של הכהן הגדול שבימיו יהיה האות לסוף זמן גלותו. אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ וּבָא אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ, אֶל הָעִיר אֲשֶׁר נָס מִשָּׁם.

וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה

וַיַּקְדִּשׁוּ לערי מקלט אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי, קדש נפתלי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה. שלוש הערים הללו מחלקות את הארץ לשלושה חלקים שווים פחות או יותר.

וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה נָתְנוּ אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה גָד וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה

וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה נָתְנוּ עוד בימי משה אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר מִנחלת מַּטֵּה רְאוּבֵן וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה גָד וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה.

אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְלֹא יָמוּת בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה

אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה, הערים המיועדות, שאליהן מועדות פני הנָּסים, לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, שאין ביניהם הבדל בעניין זה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְלֹא יָמוּת בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם, עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה למשפט.