Joshua 9

חזור

יהושע

פרק ט

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ את המאורעות הללו כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן המערבי. כך נקראת כעת ארץ כנען ביחס לישראל, שהגיעו ממזרח לירדן.בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן, בארץ כנען כולה, הם מלכי הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי, הַכְּנַעֲנִי, הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי,

וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד

וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו בעצה לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד.

ויֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי

ו בתוך כך גם יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי,

וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים

וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה פעולת התגוננות מתוכננת, אך לא כשאר המלכים שטיכסו עצה למלחמה. הגבעונים פעלו בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ, ציירו את עצמם, כלומר התחפשו והעמידו פנים, וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, שנשחתו מרוב שימוש ל הניח על חֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת, שקי עור ליַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים, סדוקים וקשורים מחדש שוב ושוב.

וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים

וּנְעָלוֹת, נעליים בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם, וּשְׂלָמוֹת, שמָלות, כעין כותנות ארוכות בָּלוֹת עֲלֵיהֶם, וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה, נִקֻּדִים, פירורים. הם הביאו אִתם לחם יבש ומתפורר, או: כתמי עובש.

וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית

וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל, שבגלגל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ, כפי שהנכם רואים. שמענו שאתם כוח חדש שהגיע לאזור, וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית.

וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אֶכְרָת לְךָ בְרִית!

וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל באופן ספונטני אֶל הגבעונים, שנמנו עם העם הַחִוִּי: אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב, וְאֵיךְ אֶכְרָת לְךָ בְרִית?! העם בישראל פקפק באמינות הסיפור שבפי הגבעונים וחשש שמא הם בני האזור, ולא הגיעו ממרחק.

וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהוֹשֻׁעַ מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ

כאשר החווים ראו כי העם ממאן לקבל את דבריהם, הם פנו אל יהושע – וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בכניעה: עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ, ודבר לנו אליך.וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהוֹשֻׁעַ: מִי אַתֶּם, וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ?

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד שאינה באזור הזה בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם, שכן השמועה על מכות מצרים והמופתים שהתלוו ליציאה עוררה רעש גדול גם במקומות רחוקים.

וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת

וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן – לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת.

וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמֹר קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית

וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ בעקבות השמועות הללו זְקֵינֵינוּ, מנהיגינו וְכָל יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמֹר: קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם: "עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ, וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית". אמנם איננו נוגעים בדבר, אבל כיוון ששמענו את גדולתכם, ברצוננו לכרות עמכם ברית, שהרי אתם הגורם החדש, הגדול והמפואר המתחזק והולך. רצוננו להיות כפופים לפיקודכם ולגורלכם.

זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים

זֶה לַחְמֵנוּ שאתם רואים, חָם וטרי – הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה, ונהיה נִקֻּדִים, כי עבר עליו זמן רב;

וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ; וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד

וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים – וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ; וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ – בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד. כל זה מוכיח שבאנו ממרחק רב.

וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם אֶת פִּי ה' לֹא שָׁאָלוּ

וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מישראל שהיו במקום – לאו דווקא יהושע ושאר המנהיגים – מִצֵּידָם. התחילו לאכול עמם, נתנו להם מתנות, וקיבלו מהם מתנות, כדרך שנוהגים באורחים. בני ישראל לא היו מעוניינים בכיבוש העולם; דיים בכיבוש ארץ כנען. הם לא ראו פגם בהתיידדות עם אנשים שהגיעו מרחוק. אולם אֶת פִּי ה' לֹא שָׁאָלוּ.

וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה

וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ הסכם שָׁלוֹם, וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית, טקס מפואר, עמוק ורשמי יותר מהסכם, לְחַיּוֹתָם. בברית נכללה התחייבות לדאוג לשלומם. מן הסתם הגבעונים ביקשו הבטחה כלשהי. לכן הצטרפו גם הנשיאים – וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה שיקיימו את הברית.

וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים

וַיְהִי מִקְצֵה, כעבור שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית, וַיִּשְׁמְעוּ ישראל כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו, וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים, הגבעונים ישבו מדרום להר עיבל, שאליו הגיעו ישראל –

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְעָרֵיהֶם היו גִּבְעוֹן, שהייתה העיר הראשית באזור, וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים, שהיו מקומות קטנים יותר. כאשר ישראל הגיעו אל הגבעונים, הם לא נתקלו בהתנגדות כלשהי. הגבעונים טענו שמתוקף היותם בעלי בריתם של ישראל הם מוגנים.

וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים

וְ למרות שישראל יכלו לתקוף את הערים, לֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּלֹּנוּ, התרעמו כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים: כיצד ויתרתם לחינם על זכויותינו ועל כוחנו?

וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם

וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה: אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם לרעה. יֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה: אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם

זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אוֹתָם וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם

זֹאת השבועה נַעֲשֶׂה, נקיים לָהֶם וְהַחֲיֵה, ונחיה אוֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף, כעס של ה' עַל אודות הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם. אם נהרוג אותם, ה' יקצוף עלינו משום שנשבענו בשמו לשקר. ואף שבטעות נשבענו, יתחלל בכך שם שמים לעיני העמים.

וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים יִחְיוּ וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים

וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים לאחר דין ודברים או מחשבה נוספת: יִחְיוּ, אבל אין לראות בהם שווים. עלינו להכניעם ולהשפילם. כתוצאה מכך – וַיִּהְיוּ הגבעונים חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה, כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים. העוסקים במלאכות אלה הם האנשים העניים ביותר, שאינם מוצאים מקור פרנסה טוב יותר.

וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים!

לאחר השיחה הפנימית בתוך ישראל – וַיִּקְרָא לָהֶם, לנציגי הגבעונים יְהוֹשֻׁעַ, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר "רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד", וְ אילו האמת היא שאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים?!

וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי

וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם, שכן רימיתם את ישראל וגרמתם להם לנהוג שלא כראוי. וְ על כן לֹא יִכָּרֵת, ייפסק מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי. תיעשו משרתים. עבודה פשוטה זו, שהיא נטולת מיומנות מיוחדת ונצרכת לענייני הציבור, תוטל עליכם. כאשר יועמד בית ה' במקומו, תצטרכו לבצע את העבודה שאין עמה כבוד.

וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה

וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמְרוּ: כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וַנִּירָא, לפיכך פחדנו מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם, כי ידענו שלא נוכל להילחם בכם, וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָ כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה

וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָ. כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה. ויתרנו על האפשרות לצאת לקרב אתכם, ונכנענו לפניכם. עתה חיינו תלויים בכם, ולא נותר לנו אלא להיסמך על הברית אתכם ועל חסדכם.

וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן וַיַּצֵּל אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם

וַיַּעַשׂ לָהֶם יהושע כֵּן. בקרב בני ישראל הייתה מן הסתם מהומה גדולה, כאשר התברר שהמנהיגים רומו ושאבדה האפשרות לכבוש את כל הארץ מידי הכנענים. האשמה והזעם הופנו אל הגבעונים. וַיַּצֵּל אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הֲרָגוּם.

וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר

וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה, והם ילכו בכל עת אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר. הם אינם קבועים בהכרח במקום מסוים, אלא משמשים עבדי המזבח ומשרתי מתחם המקדש.