וַתְּאבד את כל זרע הממלכה

המעשה שעושה עתליה תמוה. נראה שהמצב שנקלעה אליו השפיע על אישיותה באופן קיצוני. הוריה ובעלה כבר נרצחו, כעת נהרג גם בנה, וייתכן שיהוא ציווה להרוג ילדים נוספים פרי בטנה, והיא נשארה בודדה לחלוטין וללא משפחה. אולם בדידותה לא גרמה לה לברוח, להתאבד או לנקום, אלא הביאה אותה לידי טירוף הדעת שמתוכו תפסה את השלטון ומלכה בלא חשבונות לעתיד. כל מאווייה התמקדו בשלטון בלבד, ולשם מימושם נדחפה להשמיד את כל מי שעלול לערער על מעמדה.

אף על פי שזו הייתה האשה הראשונה שמלכה בממלכת יהודה, וחרף זרותה הגמורה – שהרי אביה היה אחאב מלך ישראל, ומצד אמה הייתה צידונית – המשיכו סדרי השלטון ביהודה לעמוד מספר שנים על מכונם. גם אם הייתה התמרמרות, מרד לא פרץ. שלא כממלכת ישראל, שסבלה ממרידות ומתהפוכות שלטון תמידיות, ממלכת יהודה הייתה ממלכה יציבה, ואזרחיה נהגו לקבל את מרות השלטון בלא בירור טיבו של השליט. על כן הרעיון למרוד לא עלה על דעתו של איש. (ראו ההרחבה לישעיה ח,ו).

יהושבע בת יורם

בדברי הימים (ב' כב,יא) נאמר שיהושבע הייתה אשתו של הכהן הגדול. מתקבל על הדעת שנישואיהם נשענו גם על ייחוסיהם – שכן שניהם היו צאצאים למי שנשאו בתפקידים רמים העוברים בירושה. העובדה שיהושבע הייתה נשואה לכהן הגדול מסבירה גם את מקום מחבואו של הילד. (ראו רלב"ג פס' א). לפי המדרש, הוא הוחבא במקום הנסתר ביותר במקדש – בבית קודש הקודשים. (ראו רש"י לפס' ב; שיר השירים רבה א,ב).