A song of ascents, by David. Indeed, how good and how pleasant it is for brothers to dwell together in unity. How good it is when all of the people of Israel, and the people of Jerusalem in particular, are in the place where they belong, enjoying one another’s company.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים, בני ישראל, ובעיקר בני ירושלים גַּם יָחַד. הטובה והנועם ששורים עליהם דומים למראה שהם רואים, כשהם צופים בתפארת הכהנים:

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד

These people, sitting at ease and in good fellowship, behold the priests in their glory as they anoint their heads with fragrant oil; this is a description of both dignity and ease. It is like fine oil applied on the head, which subsequently drips and goes running down the beard, in this case the beard of Aaron as well as those of his descendants the priests, coming down onto his robes. The image of precious scented oil, glistening from the top of the head to the bottom of the beard, is a symbol of greatness and contentment. In the case of Aaron and his sons, their beards, and hence the scented oil, reached their priestly garments. This, too, is a depiction of abundance and tranquility.

כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, המבושם עַל הָרֹאשׁ הנוטף ויֹרֵד עַל הַזָּקָן, זְקַן אַהֲרֹן ובניו הכהנים אחריו, שהוא זקן ארוך שֶׁיֹּרֵד עַל, עד פִּי, פתח מִדּוֹתָיו, מדיו, לבושו. השמן המבושם המחליק שיורד על זקן הכהן מבטא שפע, כבוד, תפארת ונחת.

ב כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו

Dew is the condensation of moisture found in the air, which takes place in conditions of high humidity or low temperatures. On summer nights, when the temperature of the air is low enough to allow water condensation, dew forms on the surface of items that are cooler than the air, such as rocks and leaves. Mount Hermon lies in the path of southwestern winds that blow in from the Mediterranean, carrying a large amount of moisture. As the air rises, pushed up by the slope of the mountain, a mist is formed from the cold and the condensation of water in the air. As a result, rainfall often occurs when the water droplets of this mist merge together. Similarly, the condensed water forms dew before the droplets converge into raindrops. Mount Hermon is one of the most dew-laden areas of the Land of Israel because of its height, and its mist often leaves dew drops on the rocks and ground.

The dew of Hermon

BACKGROUND

הטל הוא התעבות הלחות המצויה באוויר, שנוצרת בתנאי לחות מרובה או טמפרטורה נמוכה. בלילות הקיץ, כאשר טמפרטורת האוויר נמוכה דיה להתעבות המים, הטל מופיע על גבי עצמים קרים מהאוויר כמו אבנים ועלים. הר החרמון מתנשא במסלולן של רוחות דרומיות-מערביות הנושבות מהים התיכון ונושאות עמן לחות גבוהה. עם התרוממות האוויר הלח במעלה ההר, מתרחשות התעננות, התקררות והתעבות אדי המים שבאוויר. כתוצאה מכך יורדים בו גשמים מרובים בעת התלכדות טיפות המים שבעננים, וכן המים האלה מתעבים לטל קודם שהם מתלכדים לטיפות בענן. הר החרמון הוא מהטלולים באזורי הארץ בגלל גובהו, וערפִליו מתעבים לטל על הסלעים והאדמה.

טַל חֶרְמוֹן

הרחבות

like the dew of Hermon,<notes|B1/> a place of great moisture, descending upon the more arid mountains of Zion, for it is there that the Lord commanded the blessing of life, for eternity, that is, life in all its fullness.

הרווחה הגדולה מתוארת באמצעות תיאור פנטסטי: כְּטַל, כמים היורדים מהר חֶרְמוֹן, שבגלל גובהו ומיקומו מרובים בו הגשמים והטללים, שֶׁיֹּרֵד במקום שאין בו טללים לרוב – עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם – בציון צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה, שהיא חַיִּים על כל תכונותיהם ומעלותיהם, עַד הָעוֹלָם, לעולם.

ג כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם

A song of ascents, by David. Indeed, how good and how pleasant it is for brothers to dwell together in unity. How good it is when all of the people of Israel, and the people of Jerusalem in particular, are in the place where they belong, enjoying one another’s company.