Blessings 9

חזור

הלכות ברכות

פרק ט

כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לוֹ לָאָדָם לֵהָנוֹת בְּמַאֲכָל אוֹ בְּמַשְׁקֶה קֹדֶם בְּרָכָה, כָּךְ אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּרֵיחַ טוֹב קֹדֶם בְּרָכָה. וְכֵיצַד מְבָרְכִין עַל רֵיחַ טוֹב? אִם הָיָה זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָרֵיחַ עֵץ אוֹ מִן הָעֵץ — מְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״. וְאִם הָיָה עֵשֶׂב אוֹ מִן הָעֵשֶׂב — מְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים״. וְאִם הָיָה לֹא מֵעֵץ וְלֹא מֵאֲדָמָה, כְּגוֹן הַמֹּר שֶׁהוּא מִן הַחַיָּה — מְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״. וְאִם הָיָה פְּרִי הָרָאוּי לַאֲכִילָה, כְּגוֹן אֶתְרוֹג וְתַפּוּחַ — מְבָרֵךְ ״שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת״. וְעַל הַכֹּל, אִם אָמַר ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״ — יָצָא.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַמֻּגְמָר עַד שֶׁתַּעֲלֶה תִּמְרָתוֹ. כֵּיצַד מְבָרְכִין עָלָיו? אִם הָיָה זֶה הַנִּשְׂרָף שֶׁנָּתַן רֵיחַ עֵץ — מְבָרְכִין ״עֲצֵי בְּשָׂמִים״; וְאִם הָיָה עֵשֶׂב — מְבָרְכִין ״עִשְׂבֵי״; וְאִם הָיָה מִמִּין חַיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ — מְבָרְכִין ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״.

שֶׁמֶן שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב״. אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ טְחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף — מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״. שֶׁמֶן שֶׁבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה — מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדַס — מְבָרֵךְ עַל הַהֲדַס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא ״עֲצֵי בְּשָׂמִים״.

הָיָה לְפָנָיו בֹּשֶׂם שֶׁהוּא עֵץ וּבֹשֶׂם שֶׁהוּא עֵשֶׂב — אֵין בִּרְכַּת אֶחָד מֵהֶן פּוֹטֶרֶת אֶת חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מְבָרֵךְ עַל זֶה לְעַצְמוֹ וְעַל זֶה לְעַצְמוֹ. הֵבִיאוּ לְפָנָיו יַיִן וְשֶׁמֶן — אוֹחֵז יַיִן בִּימִינוֹ וְשֶׁמֶן בִּשְׂמֹאלוֹ, וּמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְשׁוֹתֵהוּ, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן וּמֵרִיחַ בּוֹ, וְטָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. וְאִם הָיָה הַשַּׁמָּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים — טָחוֹ בַּכֹּתֶל.

דָּבָר שֶׁהוּא סָפֵק אִם מִן הָעֵץ אִם מִן הָאֲדָמָה — מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״. בֹּשֶׂם שֶׁעֵרְבוֹ הָרוֹכֵל מִמִּינִין הַרְבֵּה — מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״. נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה — מְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״: אִם יָשַׁב שָׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ — אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא אַחַת; נִכְנַס וְיָצָא, נִכְנַס וְיָצָא — מְבָרֵךְ עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם.

הַשּׁוֹשַׁנָּה וְחִלְפֵי הַמַּיִם — מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״. נַרְגֵּס שֶׁל גִּנָּה — ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״; וְשֶׁל שָׂדֶה — ״בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים״. הַוֶּרֶד וּמֵי הַוֶּרֶד וְהַלְּבֹנָה וְהַמַּצְטִכֵּי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״.

שְׁלֹשָׁה מִינֵי רֵיחַ טוֹב אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: רֵיחַ טוֹב שֶׁאָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ, וְרֵיחַ טוֹב הֶעָשׂוּי לְהַעֲבִיר רֵיחַ רַע, וְרֵיחַ טוֹב שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְהָרִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁל רֵיחַ זֶה.

כֵּיצַד? בְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וּבְשָׂמִים שֶׁעַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת — אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן, לְפִי שֶׁאָסוּר לְהָרִיחַ בָּהֶן. בְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וּבְשָׂמִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא וְשֶׁמֶן הֶעָשׂוּי לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָה — אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן, לְפִי שֶׁנַּעֲשׂוּ לְהַעֲבִיר רֵיחַ רַע. מֻגְמָר שֶׁמְּגַמְּרִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים וְאֶת הַבְּגָדִים — אֵין מְבָרְכִין עָלָיו, לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְהָרִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁל מֻגְמָר. וְכֵן הַמֵּרִיחַ בִּבְגָדִים הַמֻּגְמָרִין — אֵינוֹ מְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁאֵין שָׁם עִקַּר בֹּשֶׂם, אֶלָּא רֵיחַ בְּלֹא עִקָּר.

בְּשָׂמִים שֶׁבִּמְסִבָּה שֶׁל גּוֹיִם — אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם, שֶׁסְּתָם מְסִבַּת גּוֹיִם לַעֲבוֹדָה זָרָה. הָיָה מְהַלֵּךְ חוּץ לַכְּרַךְ וְהֵרִיחַ רֵיחַ טוֹב: אִם רֹב הָעִיר גּוֹיִם — אֵינוֹ מְבָרֵךְ; וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל — מְבָרֵךְ. נִתְעָרֵב רֵיחַ שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בְּרֵיחַ שֶׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו — הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.