כְּשֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים דִּבְרֵי תְּפִלּוֹת אֵלּוּ, תִּקְּנוּ בְּרָכוֹת אֲחֵרוֹת לְבָרֵךְ אוֹתָן בְּכָל יוֹם. וְאֵלּוּ הֵן: כְּשֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְמִטָּתוֹ לִישַׁן בַּלַּיְלָה, מְבָרֵךְ: 'בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מִיֵּצֶר רַע וּמִפֶּגַע רַע, וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְלֹא הִרְהוּרִים רָעִים, וְתִהְיֶה מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתַעֲמִידֵנִי מִמֶּנָּה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְהָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמֵּאִיר לְכָל הָעוֹלָם׳.

וְקוֹרֵא פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה מִקְּרִיַּת שְׁמַע, וְיָשֵׁן. וְאִם אֲנָסַתְהוּ שֵׁנָה — קוֹרֵא אֲפִלּוּ פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פְּסוּקֵי רַחֲמִים, וְאַחַר כָּךְ יִישָׁן.

בְּשָׁעָה שֶׁיִּיקַץ בְּסוֹף שְׁנָתוֹ, מְבָרֵךְ וְהוּא עַל מִטָּתוֹ כָּךְ: 'אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בִּי טְהוֹרָה, אַתָּה בְּרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לְנָטְלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לִי לֶעָתִיד לָבֹא. וְכָל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים׳.

כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַתַּרְנְגוֹל, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה״. כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ בְּגָדָיו, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים״. כְּשֶׁמַּנִּיחַ סְדִינוֹ עַל רֹאשׁוֹ, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה״. כְּשֶׁמַּעֲבִיר יָדָיו עַל עֵינָיו, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים״. כְּשֶׁיֵּשֵׁב עַל מִטָּתוֹ, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים״. כְּשֶׁמּוֹרִיד רַגְלָיו מִן הַמִּטָּה וּמַנִּיחָם עַל הָאָרֶץ, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם״. כְּשֶׁעוֹמֵד, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים״. כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדָיו, מְבָרֵךְ תְּחִלָּה: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם״. כְּשֶׁרוֹחֵץ פָּנָיו, מְבָרֵךְ: 'בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפַּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בִּי יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי יֵצֶר רַע, וּתְחַזְּקֵנִי בְּמִצְווֹתֶיךָ וְתִתֵּן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים׳.

וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַכִּסֵּא, אוֹמֵר קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס: ״הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא, כִּי זֶה דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם״. וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא מְבָרֵךְ: 'בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶן אוֹ יִפָּתֵחַ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יי רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת׳.

כְּשֶׁחוֹגֵר חֲגוֹרוֹ, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה״. כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ מִנְעָלוֹ, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי״. כְּשֶׁמְּהַלֵּךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר״. וּמְבָרֵךְ אָדָם בְּכָל יוֹם: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשָׂנִי גּוֹי״, ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשָׂנִי עָבֶד״, ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשָׂנִי אִשָּׁה״.

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת אֵלּוּ — אֵין לָהֶן סֵדֶר, אֶלָּא מְבָרֵךְ כָּל אַחַת מֵהֶן עַל דָּבָר שֶׁהַבְּרָכָה בִּשְׁבִילוֹ בִּשְׁעָתוֹ. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁחָגַר חֲגוֹרוֹ וְהוּא עַל מִטָּתוֹ, מְבָרֵךְ ״אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל״. שָׁמַע קוֹל הַתַּרְנְגוֹל אַחַר כָּךְ, מְבָרֵךְ ״הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה״. וְכָל בְּרָכָה מֵהֶן שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב בָּהּ — אֵינוֹ מְבָרֵךְ אוֹתָהּ.

כֵּיצַד? לָן בִּכְסוּתוֹ — אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּשֶׁעוֹמֵד ״מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים״. הָלַךְ יָחֵף — אֵינוֹ מְבָרֵךְ ״שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי״. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאֵין שָׁם רְחִיצָה — אֵינוֹ מְבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדַיִם״ וְלֹא ״הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה״. אִם לֹא נִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא — אֵינוֹ מְבָרֵךְ ״אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם״. וְכֵן שְׁאָר בְּרָכוֹת אֵלּוּ.

נָהֲגוּ הָעָם בְּרֹב עָרֵינוּ לְבָרֵךְ בְּרָכוֹת אֵלּוּ כֻּלָּן זוֹ אַחַר זוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בֵּין נִתְחַיְּבוּ בָּהֶן בֵּין לֹא נִתְחַיְּבוּ בָּהֶן. וְטָעוּת הִיא, וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְלֹא יְבָרֵךְ אָדָם בְּרָכָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְחַיֵּב בָּהּ.

הַמַּשְׁכִּים לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא קְרִיַּת שְׁמַע, בֵּין קָרָא בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה — נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה, וּמְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא. וְאֵלּוּ הֵן: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה״, 'הַעֲרֶב נָא יי אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי נוֹתֵן הַתּוֹרָה׳, ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יי נוֹתֵן הַתּוֹרָה״.

בְּכָל יוֹם חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא מְעַט מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. וְנָהֲגוּ הָעָם לִקְרוֹת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין: ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר כח,א-ט), וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּיהֶם, וְקוֹרִין פְּרָקִים אוֹ הֲלָכוֹת מִן הַמִּשְׁנָה אוֹ מִן הַבָּרַיְתוֹת.

וְשִׁבְּחוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים לְמִי שֶׁקּוֹרֵא זְמִירוֹת מִסֵּפֶר תִּלִּים בְּכָל יוֹם, וְהֵן מִ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ (תהלים קמה,א) עַד סוֹף הַסֵּפֶר. וּכְבָר נָהֲגוּ הָעָם לִקְרוֹת פְּסוּקִים לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. וְתִקְּנוּ חֲכָמִים בְּרָכָה לִפְנֵי הַזְּמִירוֹת, וְהִיא ״בָּרוּךְ שֶׁאָמַר״ וכו׳, וּבְרָכָה לְאַחֲרֵיהֶן, וְהִיא ״יִשְׁתַּבַּח״ וכו׳. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל קְרִיַּת שְׁמַע וְקוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע.

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם אַחַר שֶׁמְּבָרְכִין ״יִשְׁתַּבַּח״ שִׁירַת הַיָּם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל שְׁמַע, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרְאִין שִׁירַת הַאֲזִינוּ, וְיֵשׁ יְחִידִים שֶׁקּוֹרְאִין שְׁתֵּי הַשִּׁירוֹת, הַכֹּל כְּפִי הַמִּנְהָג.

חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם בֵּין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. וּמַה הֵן מֵאָה בְּרָכוֹת אֵלּוּ? שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים בְּרָכוֹת שֶׁמָּנִינוּ בְּפֶרֶק זֶה, וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיַּת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וּכְשֶׁמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית״, וּכְשֶׁלּוֹבֵשׁ תְּפִלָּיו מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין״, וְשָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, בְּכָל תְּפִלָּה מֵהֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת — הֲרֵי שִׁשָּׁה וּשְׁמוֹנִים בְּרָכוֹת; וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל שְׁתֵּי סְעוּדוֹת שֶׁל כָּל יוֹם, מְבָרֵךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, שֶׁבַע בְּרָכוֹת בְּכָל סְעוּדָה: אַחַת כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה, וְעַל הַמָּזוֹן אַחַת בַּתְּחִלָּה וְשָׁלֹשׁ בַּסּוֹף, וְעַל הַמַּיִם לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו — הֲרֵי שֶׁבַע.

בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁתִּקְּנוּ בִּרְכַּת הַמִּינִים בַּתְּפִלָּה וְהוֹסִיפוּ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן — נִמְצְאוּ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת יְתֵרוֹת. בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְכֵן אִם לֹא נִתְחַיֵּב בִּשְׁאָר יָמִים בְּכָל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא יָשַׁן כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא הִתִּיר חֲגוֹרוֹ וְלֹא נִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ — צָרִיךְ לְהַשְׁלִים מֵאָה בְּרָכוֹת מִבְּרָכוֹת שֶׁל פֵּרוֹת.

כֵּיצַד? אוֹכֵל מְעַט יָרָק וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל מְעַט מִפְּרִי זֶה וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו וּמְעַט מִפְּרִי זֶה וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, שָׁתָה יַיִן — מְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. וּמוֹנֶה כָּל הַבְּרָכוֹת עַד שֶׁמַּשְׁלִים מֵאָה בְּכָל יוֹם.

סֵדֶר תְּפִלּוֹת כָּךְ הוּא: בַּשַּׁחַר מַשְׁכִּים אָדָם וּמְבָרֵךְ בְּרָכוֹת אֵלּוּ, וְקוֹרֵא הַזְּמִירוֹת וּמְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן, וְקוֹרֵא אֶת ״שְׁמַע״ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וּמְדַלֵּג הַקְּדֻשָּׁה מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר קְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁהוּא חוֹתֵם ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ — מִיָּד יַעֲמֹד, כְּדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. וּמִתְפַּלֵּל מֵעוֹמֵד כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּכְשֶׁיַּשְׁלִים, יֵשֵׁב וְיִפֹּל עַל פָּנָיו וּמִתְחַנֵּן, וּמַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ וּמִתְחַנֵּן מְעַט וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ וְיִתְחַנֵּן כְּפִי כֹּחוֹ, וְיִפָּטֵר לְמַעֲשָׂיו.

וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה מַתְחִיל לִקְרוֹת ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ מִיּוֹשֵׁב, וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. וּכְשֶׁמַּשְׁלִים, נוֹפֵל עַל פָּנָיו וּמִתְחַנֵּן, וּמַגְבִּיהַ רֹאשׁוֹ וְיִתְחַנֵּן מְעַט, וְיִפָּטֵר לְמַעֲשָׂיו.

וּבִתְפִלַּת הָעֶרֶב קוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וְסוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, וּמִתְפַּלֵּל מֵעוֹמֵד. וּכְשֶׁיַּשְׁלִים יֵשֵׁב מְעַט, וְיִפָּטֵר. וְאִם הִתְחַנֵּן אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּבָרֵךְ ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״ אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ — אֵינָהּ הַפְסָקָה בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן כִּבְרָכָה אַחַת אֲרֻכָּה.