הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא כִּוֵּן לִבּוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, שֶׁהוּא: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד״ (דברים ו,ד) — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְהַשְּׁאָר, אִם לֹא כִּוֵּן — יָצָא. אֲפִלּוּ הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ אוֹ מַגִּיהַּ אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת הָאֵלּוּ בְּעוֹנַת קְרִיאָה — יָצָא, וְהוּא שֶׁכִּוֵּן לִבּוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן.

כָּל אָדָם קוֹרְאִין כְּדַרְכָּן, בֵּין עוֹמְדִין בֵּין מְהַלְּכִין בֵּין שׁוֹכְבִין בֵּין רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה. וְאָסוּר לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע וְהוּא מֻטָּל וּפָנָיו טוּחוֹת בַּקַּרְקַע אוֹ מֻשְׁלָךְ עַל גַּבּוֹ וּפָנָיו לְמַעְלָה, אֲבָל קוֹרֵא הוּא וְהוּא שׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ. וְאִם הָיָה בַּעַל בָּשָׂר הַרְבֵּה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה — נוֹטֶה מְעַט לְצִדּוֹ וְקוֹרֵא.

מִי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל רַגְלָיו — עוֹמֵד בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, וְהַשְּׁאָר קוֹרֵא וְהוּא מְהַלֵּךְ. הָיָה יָשֵׁן — מְצַעֲרִין אוֹתוֹ וּמְעִירִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן. מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם אֲנָסַתְהוּ שֵׁנָה — אֵין מְצַעֲרִין אוֹתוֹ.

מִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה — מַפְסִיק עַד שֶׁיִּקְרָא פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה כֻּלָּהּ. וְכֵן הָאֻמָּנִין בּוֹטְלִין מִמְּלַאכְתָּן בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קְרִיאַת עֲרַאי, וְהַשְּׁאָר — קוֹרֵא וְהוּא עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ. אֲפִלּוּ הָיָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ הַכֹּתֶל — קוֹרֵא בִּמְקוֹמוֹ, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

הָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע — פּוֹסֵק וְקוֹרֵא, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים — לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יִגְמֹר עִסְקֵיהֶן וְיִקְרָא אִם נִשְׁאַר עֵת לִקְרוֹת.

הָיָה עוֹסֵק בַּאֲכִילָה, אוֹ שֶׁהָיָה בַּמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתִסְפֹּרֶת, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַפֵּךְ בְּעוֹרוֹת, אוֹ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּדִּין — גּוֹמֵר, וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבֹר זְמַן קְרִיאָה וּפָסַק וְקָרָא — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

מִי שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל: אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת קֹדֶם שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה — יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא; וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תָּנֵץ קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא — יִתְכַּסֶּה בַּמַּיִם שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהֶן וְיִקְרָא. וְלֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בְּמַיִם שֶׁרֵיחָן רַע, וְלֹא בְּמֵי הַמִּשְׁרָה, וְלֹא בְּמַיִם צְלוּלִין מִפְּנֵי שֶׁעֶרְוָתוֹ נִרְאֵית מֵהֶן. אֲבָל מִתְכַּסֶּה הוּא בְּמַיִם עֲכוּרִים שֶׁאֵין רֵיחָן רַע, וְקוֹרֵא בִּמְקוֹמוֹ.

הַקּוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע — לֹא יִרְמֹז בְּעֵינָיו וְלֹא יִקְרֹץ בִּשְׂפָתָיו וְלֹא יַרְאֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קְרִיאַת עֲרַאי. וְאִם עָשָׂה כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ — הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. וְצָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא, וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ — יָצָא. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, וְאִם לֹא דִּקְדֵּק — יָצָא.

כֵּיצַד מְדַקְדֵּק? יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְרַפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יְחַזֵּק הָרָפֶה, וְלֹא יָנִיד הַנָּח וְלֹא יָנִיחַ הַנָּד. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִתֵּן רֶוַח בֵּין כָּל שְׁתֵּי אוֹתוֹת הַדּוֹמוֹת שֶׁאַחַת מֵהֶן סוֹף תֵּבָה וְהָאַחַת תְּחִלַּת תֵּבָה סְמוּכָה לָהּ, כְּגוֹן: ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — קוֹרֵא ״בְּכָל״ וְשׁוֹהֶה, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא ״לְבָבְךָ״. וְכֵן: ״וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה״, ״הַכָּנָף פְּתִיל״. וְצָרִיךְ לְבָאֵר זַיִ״ן שֶׁל ״תִּזְכְּרוּ״. וְצָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בַּדַּא״ל שֶׁל ״אֶחָד״ כְּדֵי שֶׁיַּמְלִיכֵהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ וְעַל אַרְבַּע רוּחוֹת. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲטֹף בַּחֵי״ת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כְּאוֹמֵר: ״אֵי חַד״.

קוֹרֵא אָדָם אֶת שְׁמַע בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה מַכִּירָהּ. וְהַקּוֹרֵא בְּכָל לָשׁוֹן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִדִּבְרֵי שִׁבּוּשׁ שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן, וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אִם קְרָאָהּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ — לֹא יָצָא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסֵדֶר הַפְּסוּקִים. אֲבָל אִם הִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיָּצָא, לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה. קָרָא פָּסוּק וְחָזַר וּקְרָאוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה — הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. קָרָא מִלָּה אַחַת וּכְפָלָהּ, כְּגוֹן שֶׁקָּרָא ״שְׁמַע שְׁמַע״ — מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.

קְרָאָהּ סֵרוּגִין — יָצָא. אֲפִלּוּ שָׁהָה בֵּין סֵרוּג לְסֵרוּג כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ — יָצָא, וְהוּא שֶׁיִּקְרָא עַל הַסֵּדֶר. קְרָאָהּ מִתְנַמְנֵם, וְהוּא מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא עֵר וְלֹא נִרְדָּם בְּשֵׁנָה — יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא עֵר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן.

סָפֵק קָרָא קְרִיַּת שְׁמַע סָפֵק לֹא קָרָא — חוֹזֵר וְקוֹרֵא, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אֲבָל אִם יָדַע שֶׁקָּרָא וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם בֵּרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ אוֹ לֹא בֵּרֵךְ — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. קָרָא וְטָעָה — יַחֲזֹר לַמָּקוֹם שֶׁטָּעָה. נֶעְלַם מִמֶּנּוּ בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ הִיא פָּרָשָׁה הִשְׁלִים וְאֵי זוֹ צָרִיךְ לְהַתְחִיל — חוֹזֵר לְפֶרֶק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא ״וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ״ וכו׳ (דברים ו,ה).

טָעָה בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק וְלֹא יָדַע הֵיכָן פָּסַק — חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַפֶּרֶק. הָיָה קוֹרֵא ״וּכְתַבְתָּם״, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּ״וּכְתַבְתָּם״ שֶׁבִּ׳שְׁמַע׳ אוֹ בְּ״וּכְתַבְתָּם״ שֶׁבִּ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ׳ — חוֹזֵר לְ״וּכְתַבְתָּם״ שֶׁבִּ׳שְׁמַע׳. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אַחַר שֶׁקָּרָא ״לְמַעַן יִרְבּוּ״ — אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ.

הָיָה קוֹרֵא וּפָגַע בַּאֲחֵרִים אוֹ פָּגְעוּ בּוֹ: אִם הָיָה בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק — פּוֹסֵק וּמַתְחִיל וְשׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כְּגוֹן שֶׁפָּגַע בְּאָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם.

הָיָה קוֹרֵא בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק — אֵינוֹ פּוֹסֵק וּמַתְחִיל לִשְׁאֹל אֶלָּא בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן מֶלֶךְ אוֹ אַנָּס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל מִי שֶׁהוּא חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כְּגוֹן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ, אִם נָתַן לוֹ שָׁלוֹם תְּחִלָּה — פּוֹסֵק וּמֵשִׁיב לוֹ שָׁלוֹם.

וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ׳שְׁמַע׳, בֵּין ״שְׁמַע״ לִ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ׳, בֵּין ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ לְ׳וַיֹּאמֶר׳. אֲבָל בֵּין ״וַיֹּאמֶר״ לֶ׳אֱמֶת וְיַצִּיב׳ — הֲרֵי הוּא כְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, וְלֹא יַפְסִיק אֶלָּא לִשְׁאֹל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּלְהָשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.