menu
small logo

חזור

הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

פרק ה

כֵּיצַד כּוֹתְבִין אֶת הַמְּזוּזָה? כּוֹתֵב שְׁתֵּי הַפָּרָשִׁיּוֹת ״שְׁמַע״ (דברים ו,ד-ט) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ (שם יא,יג-כא) עַל דַּף אֶחָד בִּירִיעָה אַחַת, וְעוֹשֶׂה לָהּ רֶוַח מִלְּמַעְלָה וְרֶוַח מִלְּמַטָּה כְּמוֹ חֲצִי צִפֹּרֶן. וְאִם כְּתָבָהּ בִּשְׁתַּיִם בְּשָׁלֹשׁ דַּפִּין — כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב אוֹ כְּמוֹ עִגּוּל אוֹ כְּקֻבָּה. וְאִם עָשָׂה כְּאַחַת מֵאֵלּוּ — פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר, כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה — פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁנֵי עוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁתְּפָרָן — פְּסוּלָה. סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה וּתְפִלִּין שֶׁבָּלוּ — אֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְזוּזָה, וְלֹא מִן הַגִּלָּיוֹן שֶׁל סֵפֶר, אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו מְזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה.

וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת הָרֶוַח שֶׁבֵּין פָּרָשַׁת ״שְׁמַע״ וּ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ׳ פָּרָשָׁה סְתוּמָה. וְאִם עָשָׂה אוֹתָהּ פְּתוּחָה — כְּשֵׁרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ מִן הַתּוֹרָה. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּתָּגִין שֶׁבָּהּ. וְאֵלּוּ הֵן הַתָּגִין שֶׁעוֹשִׂין בַּמְּזוּזָה:

פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה — יֵשׁ בָּהּ שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת, עַל כָּל אוֹת וָאוֹת מֵהֶן שְׁלֹשָׁה זַיְ״נִין, וְאֵלּוּ הֵן: שִׁי״ן וְעַיִ״ן שֶׁל ״שְׁמַע״, וְנוּ״ן דְּ״נַפְשְׁךָ״, וּשְׁנֵי זַיְ״נִין שֶׁל ״מְזֻזוֹת״, וּשְׁנֵי טֵי״תִין שֶׁל ״לְטֹטָפֹת״. וּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה — יֵשׁ בָּהּ שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת, עַל כָּל אוֹת מֵהֶן שְׁלֹשָׁה זַיְ״נִין, וְאֵלּוּ הֵן: גִּימֶ״ל שֶׁל ״דְגָנֶךָ״, וּשְׁנֵי זַיְ״נִין שֶׁל ״מְזוּזוֹת״, וּשְׁנֵי טֵי״תִין שֶׁל ״לְטוֹטָפֹת״, וְצָדִ״י שֶׁל ״עַל הָאָרֶץ״. וְאִם לֹא עָשָׂה תָּגִין אוֹ שֶׁהוֹסִיף בָּהֶן אוֹ גָּרַע מֵהֶן — לֹא פָּסַל. וְאִם כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא בְּשִׂרְטוּט, אוֹ שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק בְּמָלֵא וְחָסֵר, אוֹ שֶׁהוֹסִיף בָּהּ מִבִּפְנִים אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת — הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.

מִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה מִבַּחוּץ כְּנֶגֶד הָרֶוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה ״שַׁדַּי״, וְאֵין בָּזֶה הֶפְסֵד, לְפִי שֶׁהוּא מִבַּחוּץ. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁכּוֹתְבִין בָּהּ בִּפְנִים שְׁמוֹת מַלְאָכִים אוֹ שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים אוֹ פָּסוּק אוֹ חוֹתָמוֹת — הֲרֵי הֵן בִּכְלַל מִי שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים, לֹא דַּי לָהֶם שֶׁבִּטְּלוּ הַמִּצְוָה, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא יִחוּד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַהֲבָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כְּאִלּוּ הִיא קָמֵיעַ לַהֲנָיַת עַצְמָן, כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל לִבָּם הַסָּכָל שֶׁזֶּה דָּבָר הַמַּהֲנֶה בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם.

וּמִצְוָה לִכְתֹּב ״עַל הָאָרֶץ״ בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה, בֵּין בְּרֹאשׁ הַשִּׁיטָה בֵּין בְּאֶמְצַע הַשִּׁיטָה. וְנָהֲגוּ כָּל הַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אוֹתָהּ בִּשְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שִׁיטוֹת, וְ״עַל הָאָרֶץ״ בְּרֹאשׁ שִׁיטָה אַחֲרוֹנָה. וְאֵלּוּ הֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ כָּל שִׁיטָה וְשִׁיטָה עַל הַסֵּדֶר: ״שְׁמַע״, ״יי״, ״הַדְּבָרִים״, ״לְבָנֶיךָ״, ״וּבְשָׁכְבְּךָ״, ״בֵּין״, ״וְהָיָה״, ״מְצַוֶּה״, ״בְּכָל״, ״יוֹרֶה״, ״עֵשֶׂב״, ״פֶּן״, ״וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם״, ״הַשָּׁמַיִם״, ״וַאֲבַדְתֶּם״, ״וְשַׂמְתֶּם״, ״אֹתָם״, ״אֹתָם״, ״בַּדֶּרֶךְ״, ״וּבִשְׁעָרֶיךָ״, ״אֲשֶׁר״, ״עַל הָאָרֶץ״.

כְּשֶׁכּוֹפְלִין אוֹתָהּ — גּוֹלְלִין אוֹתָהּ מִסּוֹף הַשִּׁיטָה לִתְחִלָּתָהּ, עַד שֶׁתִּמָּצֵא כְּשֶׁיִּפְתַּח הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת, יִקְרָא מֵרֹאשׁ הַשִּׁיטָה לְסוֹפָהּ. וְאַחַר שֶׁגּוֹלְלָהּ, מַכְנִיסָהּ בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה אוֹ שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל כָּל דָּבָר, וּמְחַבֵּר אוֹתָהּ אֶל מְזוּזַת הַפֶּתַח בְּמַסְמֵר, אוֹ חוֹפֵר בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח וּמַכְנִיס בָּהּ הַמְּזוּזָה.

וְקֹדֶם שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח, מְבָרֵךְ תְּחִלָּה: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה״. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ בִּשְׁעַת כְּתִיבָתָהּ, שֶׁקְּבִיעָתָהּ הִיא הַמִּצְוָה.

תְּלָיָהּ בְּמַקֵּל — פְּסוּלָה, שֶׁאֵין זוֹ קְבִיעָה. הִנִּיחָהּ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת — לֹא עָשָׂה כְּלוּם. חָפַר בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח וְהִכְנִיס הַמְּזוּזָה כְּמוֹ נֶגֶר, וְהוּא כִּבְרִיחַ הַקְּרָשִׁים בַּטַּבָּעוֹת — פְּסוּלָה. הֶעֱמִיק לָהּ טֶפַח — פְּסוּלָה. חָתַךְ קָנֶה וְהִכְנִיס בּוֹ מְזוּזָה, וְאַחַר כָּךְ חִבֵּר הַקָּנֶה אֶל קָנִים אֲחֵרִים וְהֶעֱמִיד מִן הַכֹּל מְזוּזַת הַפֶּתַח — פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה קְבִיעַת הַמְּזוּזָה לַעֲשִׂיַּת מְזוּזַת הַפֶּתַח.

מְזוּזַת הַיָּחִיד נִבְדֶּקֶת פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ, וּמְזוּזַת רַבִּים פַּעֲמַיִם בַּיּוֹבֵל, שֶׁמָּא נִקְרְעָה מִמֶּנָּה אוֹת אוֹ נִמְחֲקָה; מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְבוּעָה בַּכְּתָלִים — מַרְקֶבֶת.

הַכֹּל חַיָּבִין בִּמְזוּזָה, וַאֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּמְחַנְּכִין אֶת הַקְּטַנִּים לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְבָתֵּיהֶם. הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהַדָּר בְּפֻנְדָּק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — חַיָּב בַּמְּזוּזָה מִיָּד.

הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ — עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא מְזוּזָה וְלִקְבֹּעַ אוֹתָהּ, אֲפִלּוּ הָיָה נוֹתֵן שָׂכָר עַל קְבִיעָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּזוּזָה — חוֹבַת הַדָּר הִיא וְאֵינָהּ חוֹבַת הַבַּיִת. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא — לֹא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵצֵא. וְאִם הָיָה הַבַּיִת לְגוֹי — הֲרֵי זֶה נוֹטְלָהּ כְּשֶׁיֵּצֵא.