חזור
הלכות מעשה הקרבנות
פרק טוהָאוֹמֵר: ״וְלָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה וְהִיא שְׁלָמִים״ — דְּבָרָיו קַיָּמִין. ״הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ עוֹלָה״: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּן — דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְאִם אַחַר שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ וְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו שֶׁתִּהְיֶה שְׁלָמִים, חָזַר בּוֹ וְאָמַר: ״וּוְלָדָהּ עוֹלָה״, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר — הֲרֵי וְלָדָהּ שְׁלָמִים, שֶׁאֵין חֲזָרָה בַּהֶקְדֵּשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר.
הָאוֹמֵר: ״יָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ אוֹ: ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — תִּמָּכֵר לְחַיָּבֵי עוֹלוֹת, וְדָמֶיהָ חֻלִּין חוּץ מִדְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַמְחֻיָּב עוֹלָה שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ, נָדַר עוֹלָה בְּדָמִים קְצוּבִין.
הָאוֹמֵר: ״לִבָּהּ״ אוֹ ״רֹאשָׁהּ״ ״שֶׁל זוֹ עוֹלָה״, הוֹאִיל וְהִקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ — הֲרֵי כֻּלָּהּ עוֹלָה. הִקְדִּישׁ אֵבֶר אֶחָד מִן הָעוֹף — הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם נִתְקַדֵּשׁ כֻּלּוֹ אוֹ לֹא נִתְקַדֵּשׁ.
הָאוֹמֵר: ״בְּהֵמָה זוֹ חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ שְׁלָמִים״ — קְדֵשָׁה וְאֵינָהּ קְרֵבָה, אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בַּחֲצִי דָּמֶיהָ עוֹלָה וּבַחֲצִי דָּמֶיהָ שְׁלָמִים. הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת וְאָמַר: ״חֶצְיָהּ חַטָּאת וְחֶצְיָהּ עוֹלָה״ אוֹ ״שְׁלָמִים״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״חֶצְיָהּ עוֹלָה״ אוֹ ״שְׁלָמִים״ ״וְחֶצְיָהּ חַטָּאת״ — הֲרֵי זוֹ תָּמוּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בַּחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת.
בֶּהֱמַת הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהִקְדִּישׁ אֶחָד מֵהֶן חֶצְיָהּ שֶׁלּוֹ, וְחָזַר וְלָקַח הַחֵצִי הָאַחֵר וְהִקְדִּישׁוֹ — הֲרֵי זוֹ קְדֵשָׁה וּקְרֵבָה; אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְּחִלָּתָהּ דְּחוּיָה הָיְתָה כְּשֶׁהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ, אֵין הַדָּחוּי מֵעִקָּרוֹ דָּחוּי, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת דָּמִים; הוֹאִיל וְהִיא בַּעֲלֵי חַיִּים, אֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, וַהֲרֵי נִרְאֵית כֻּלָּהּ לְהַקְרָבָה, לְפִיכָךְ תִּקְרַב, וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה.
הָאוֹמֵר: ״דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה״ אוֹ: ״הֲרֵי זוֹ לְעוֹלָה״: אִם הָיְתָה רְאוּיָה לִקְרַב עוֹלָה — נִתְקַדְּשָׁה קְדֻשַּׁת הַגּוּף, וְהִיא עַצְמָהּ תִּקְרַב עוֹלָה; וְאִם אֵינָהּ רְאוּיָה — תִּמָּכֵר, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹלָה.
אָמַר עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מֵאִסּוּרֵי הַקָּרְבָּן שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן: ״הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ. אָמַר: ״הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה״ — יִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה.
הָאוֹמֵר: ״דְּמֵי פָּרָה זוֹ לְעוֹלָה כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלָמִים״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״דָּמֶיהָ לִשְׁלָמִים כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם לְעוֹלָה״ — דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְאִם הִקְרִיב דָּמֶיהָ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — מֵבִיא בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁנָּדַר, וְאִם הִקְרִיבָן לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — מֵבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר.
הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר: ״אִם יָלְדָה זָכָר — הֲרֵי הוּא עוֹלָה, וְאִם נְקֵבָה — זִבְחֵי שְׁלָמִים״: יָלְדָה זָכָר — יִקְרַב עוֹלָה; יָלְדָה נְקֵבָה — תִּקְרַב זִבְחֵי שְׁלָמִים; יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה — הַזָּכָר יִקְרַב עוֹלָה וְהַנְּקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים; יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים — הָאֶחָד יִקְרַב עוֹלָה וְהַשֵּׁנִי יִמָּכֵר לְצָרְכֵי עוֹלָה, וְדָמָיו חֻלִּין. וְכֵן אִם יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת — אַחַת תִּקְרַב שְׁלָמִים וְהַשְּׁנִיָּה תִּמָּכֵר לְצָרְכֵי שְׁלָמִים, וְדָמֶיהָ חֻלִּין.
יָלְדָה טֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס — אֵינָן קְדֵשִׁין, וַהֲרֵי הֵן חֻלִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַמְקַדֵּשׁ עֻבָּר בִּמְעֵי בַּעֲלַת מוּם וְכַיּוֹצֵא בָּהּ — הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ.