חזור
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים
פרק ההַמֵּסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה — הֲרֵי זֶה נִסְקָל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד הַמּוּסָת וְלֹא הַמֵּסִית עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוֹרָהוּ לַעֲבֹד. בֵּין שֶׁהָיָה הַמֵּסִית הֶדְיוֹט בֵּין שֶׁהָיָה נָבִיא, בֵּין שֶׁהָיָה הַמּוּסָת יָחִיד, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, אוֹ יְחִידִים — מִיתָתוֹ בִּסְקִילָה.
הַמֵּסִית אֶת רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר — הֲרֵי זֶה מַדִּיחַ, וְאֵינוֹ נִקְרָא מֵסִית.
הָיָה זֶה שֶׁהִדִּיחַ רֹב הָעִיר נָבִיא — מִיתָתוֹ בִּסְקִילָה. וְהַנִּדָּחִים הֲרֵי הֵן כִּיחִידִים, וְאֵינָן כְּאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת עַד שֶׁיִּהְיוּ הַמַּדִּיחִים שְׁנַיִם. וְאֶחָד הָאוֹמֵר: ״אָמְרָה לִי עֲבוֹדָה זָרָה עִבְדוּהָ״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה״ — הֲרֵי זֶה נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ. וְאִם הֻדְּחוּ אַחֲרָיו רֹב הָעִיר — נִסְקָל.
הַמֵּסִית שֶׁהֵסִית, בֵּין בִּלְשׁוֹן רַבִּים בֵּין בִּלְשׁוֹן יָחִיד — הֲרֵי זֶה נִסְקָל. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״אֶעֱבֹד עֲבוֹדָה זָרָה״, ״אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד״, ״נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד״ בַּעֲבוֹדָה פְּלוֹנִית שֶׁדֶּרֶךְ אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה לְהֵעָבֵד בָּהּ; ״אֶזְבַּח״, ״אֵלֵךְ וְאֶזְבַּח״, ״נֵלֵךְ וְנִזְבַּח״; ״אֲקַטֵּר״, ״אֵלֵךְ וַאֲקַטֵּר״, ״נֵלֵךְ וּנְקַטֵּר״; ״אֲנַסֵּךְ״, ״אֵלֵךְ וַאֲנַסֵּךְ״, ״נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ״; ״אֶשְׁתַּחֲוֶה״, ״אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה״, ״נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה״ — הֲרֵי זֶה מֵסִית.
הֵסִית לִשְׁנַיִם — הֲרֵי הֵן עֵדָיו, וְהֵן מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, וּמְעִידִין עָלָיו שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶן, וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ.
וְאֵין הַמֵּסִית צָרִיךְ הַתְרָאָה. אָמַר לְאֶחָד — הוּא אוֹמֵר לוֹ: ״יֵשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ״, וּמַעֲרִים עָלָיו עַד שֶׁיָּסִית בִּפְנֵי שְׁנַיִם, כְּדֵי לְהָרְגוֹ. אִם לֹא רָצָה הַמֵּסִית לְהָסִית לִשְׁנַיִם — מִצְוָה לְהַכְמִין לוֹ. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מְכַמְּנִין עֲלֵיהֶן, חוּץ מִזֶּה.
כֵּיצַד מְכַמְּנִין לוֹ? הַמּוּסָת מֵבִיא שְׁנַיִם, וּמַעֲמִידָן בְּמָקוֹם אָפֵל, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַמֵּסִית וְיִשְׁמְעוּ דְּבָרָיו וְלֹא יִרְאֶה אוֹתָן, וְהוּא אוֹמֵר לַמֵּסִית: ״אֱמֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי בְּיִחוּד״, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. וְהַמּוּסָת מְשִׁיבוֹ: ״הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבֹד אֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים?״: אִם חָזַר בּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁתַק — פָּטוּר; וְאִם אָמַר לוֹ: ״כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ״ — הָעוֹמְדִים שָׁם בְּרִחוּק מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, וְסוֹקְלִים אוֹתוֹ.
מִצְוָה בְּיַד הַמּוּסָת לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ״ (דברים יג,י). וְאָסוּר לַמּוּסָת לֶאֱהֹב אֶת הַמֵּסִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״ (שם יג,ט). וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּשּׂוֹנֵא: ״עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ״ (שמות כג,ה), יָכוֹל אַתָּה עוֹזֵב לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו״ (דברים יג,ט). וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ״ (ויקרא יט,טז), יָכוֹל אִי אַתָּה עוֹמֵד עַל דָּמוֹ שֶׁל זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תָחוֹס עֵינְךָ״ (דברים יג,ט, ושם: וְלֹא). וְאָסוּר לַמּוּסָת לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַחְמֹל״ (שם). וְאִם יָדַע לוֹ חוֹבָה — אֵינוֹ רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו״ (שם). וְאַזְהָרָה לְהֶדְיוֹט הַמֵּסִית מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת״ (שם יג,יב, ושם: וְיִרָאוּן).
הַמֵּסִית אֲחֵרִים לְעָבְדוֹ, וְאָמַר לָהֶם: ״עִבְדוּנִי״: אִם עָבְדוּ אוֹתוֹ — נִסְקָל; וְאִם לֹא עֲבָדוּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ לוֹ: ״הִין״ — אֵינוֹ נִסְקָל. אֲבָל אִם הֵסִית לַעֲבוֹדַת אִישׁ אַחֵר אוֹ לִשְׁאָר מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אִם קִבֵּל מִמֶּנּוּ וְאָמַר: ״הִין, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד״, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד — שְׁנֵיהֶם נִסְקָלִין, הַמֵּסִית וְהַמּוּסָת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאבֶה... וְלֹא תִשְׁמַע״ (דברים יג,ט), הָא אִם שָׁמַע וְאָבָה — חַיָּב.
נָבִיא הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה כֵּיצַד? זֶה הָאוֹמֵר: ״אָמְרָה לִי עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית״ אוֹ ״כּוֹכָב פְּלוֹנִי״ ״שֶׁמִּצְוָה לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ״ אוֹ ״שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ״, אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לְטַמֵּא אֶת הַטָּמֵא וּלְטַהֵר אֶת הַטָּהוֹר, אִם הִתְרוּ בּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם — הֲרֵי זֶה נֶחֱנָק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא״ (דברים יח,כ). וְאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ״ (שמות כג,יג).
וְאָסוּר לַעֲרֹךְ דִּין וּתְשׁוּבָה עִם מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ אוֹת וּמוֹפֵת, וְאִם עָשָׂה מֵעַצְמוֹ — אֵין מַשְׁגִּיחִין עָלָיו וְאֵין מְהַרְהֲרִין בּוֹ. וְכָל הַמְחַשֵּׁב בָּאוֹתוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁמָּא אֱמֶת הֵן — עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא״ (דברים יג,ד).
וְכֵן נְבִיא הַשֶּׁקֶר — מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם יי וְלֹא הוֹסִיף וְלֹא גָּרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא״ (דברים יח,כ).
אֶחָד הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, אוֹ מִי שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵי נָבִיא חֲבֵרוֹ וְאָמַר שֶׁדָּבָר זֶה לוֹ נֶאֱמַר וְהוּא נִתְנַבֵּא בּוֹ — הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר, וּמִיתָתוֹ בְּחֶנֶק.
כָּל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר מִפְּנֵי מַעֲלָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ״ (דברים יח,כב). וְכֵן הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה אוֹ הַפָּחֵד וְיָרֵא מִדְּבָרָיו — הֲרֵי הוּא בִּכְלַל ״לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ״. וְאֵין דָּנִין נְבִיא הַשֶּׁקֶר אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.
הַנּוֹדֵר בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנִּשְׁבָּע בָּהּ — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ״ (שמות כג,יג). אֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּהּ לְעַצְמוֹ וְאֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּהּ לְגוֹי. וְאָסוּר לְהַשְׁבִּיעַ לְגוֹי בְּיִרְאָתוֹ, וַאֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ שְׁבוּעָה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַזְכִּירוּ״.
לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: ״שְׁמֹר לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית״ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכָל עֲבוֹדָה זָרָה הַכְּתוּבָה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ — מֻתָּר לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ, כְּגוֹן פְּעוֹר, וּבֵל, וּנְבוֹ, וְגַד, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאָסוּר לִגְרֹם לַאֲחֵרִים שֶׁיִּדְּרוּ וְשֶׁיְּקַיְּמוּ בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא הַנּוֹדֵר בִּשְׁמָהּ וְהַמְקַיֵּם בִּשְׁמָהּ, וְהוּא הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמָהּ.