אַרְבָּעָה מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֵן: שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת.

שְׁבוּעַת בִּטּוּי — הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא״ (ויקרא ה,ד), וְהִיא נֶחֱלֶקֶת לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים: שְׁתַּיִם לְהַבָּא וּשְׁתַּיִם לְשֶׁעָבַר, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁעָבַר שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה, וְעַל דָּבָר שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה.

וְאֵין שְׁבוּעַת בִּטּוּי נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתָן, בֵּין לְהַבָּא בֵּין לְשֶׁעָבַר.

כֵּיצַד לְשֶׁעָבַר? ״שֶׁאָכַלְתִּי״ אוֹ ״שֶׁזָּרַקְתִּי אֶבֶן לַיָּם״ אוֹ ״שֶׁדִּבֵּר פְּלוֹנִי עִם פְּלוֹנִי״, אוֹ ״שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי״ אוֹ ״שֶׁלֹּא זָרַקְתִּי אֶבֶן לַיָּם״ אוֹ ״שֶׁלֹּא דִּבֵּר פְּלוֹנִי עִם פְּלוֹנִי״. וְכֵיצַד לְהַבָּא? ״שֶׁאֹכַל״ אוֹ ״שֶׁאֶזְרֹק אֶבֶן לַיָּם״, אוֹ ״שֶׁלֹּא אֹכַל״ אוֹ ״שֶׁלֹּא אֶזְרֹק אֶבֶן לַיָּם״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתַּיִם לְשֶׁעָבַר וּשְׁתַּיִם לְהַבָּא.

נִשְׁבַּע עַל אַחַת מֵאַרְבַּע מַחֲלָקוֹת אֵלּוּ וְהֶחֱלִיף, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל וְאָכַל, אוֹ ״שֶׁאָכַלְתִּי״ וְהוּא לֹא אָכַל — הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר, וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר: ״וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר״ (ויקרא יט,יב). וְאִם נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר: בְּמֵזִיד — לוֹקֶה, בְּשׁוֹגֵג — מֵבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע״ (שם ה,ד).

שְׁבוּעַת שָׁוְא נֶחֱלֶקֶת לְאַרְבַּע מַחֲלָקוֹת: הָאַחַת — נִשְׁבַּע עַל דָּבָר הַיָּדוּעַ שֶׁאֵינוֹ כֵּן. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אִישׁ וְעַל עַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁהוּא זָהָב, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הַשְּׁנִיָּה — שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ סָפֵק לְאָדָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא כֵּן, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הַשָּׁמַיִם שֶׁהִיא שָׁמַיִם וְעַל אֶבֶן זוֹ שֶׁהִיא אֶבֶן וְעַל שְׁנַיִם שֶׁהֵן שְׁנַיִם, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר אֵין בּוֹ סָפֵק לְאָדָם שָׁלֵם כְּדֵי לְצַדֵּק הַדָּבָר בִּשְׁבוּעָה.

שְׁלִישִׁית — שֶׁנִּשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְשֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ תְּפִלִּין, וְשֶׁלֹּא יֵשֵׁב בְּסֻכָּה בֶּחָג וְלֹא יֹאכַל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח, אוֹ שֶׁיִּתְעַנֶּה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

רְבִיעִית — שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאֵין כֹּחַ בּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים לַיְלָה וָיוֹם רְצוּפִין, אוֹ שֶׁלֹּא יִטְעֹם כְּלוּם שִׁבְעַת יָמִים רְצוּפִין, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כָּל הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת שָׁוְא מֵאַרְבַּע שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״ (שמות כ,ז; דברים ה,יא). וְאִם הָיָה מֵזִיד — לוֹקֶה, וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג — פָּטוּר מִכְּלוּם.

שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד? כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ, בֵּין פִּקָּדוֹן בֵּין מִלְוָה, אוֹ שֶׁגְּזָלוֹ אוֹ עֲשָׁקוֹ, אוֹ מָצָא לוֹ אֲבֵדָה וְלֹא הֶחֱזִירָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְתָבַע מִמֶּנּוּ מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ וְכָפַר בּוֹ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְכַחֲשׁוּ״ (ויקרא יט,יא, ושם: וְלֹא) — זוֹ אַזְהָרָה לִכְפִירַת מָמוֹן. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה. וְאִם נִשְׁבַּע לוֹ עַל שֶׁקֶר עַל מָמוֹן שֶׁכָּפַר בּוֹ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלָאו אַחֵר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ״ (שם) — זוֹ אַזְהָרָה לַנִּשְׁבָּע עַל כְּפִירַת מָמוֹן. וּשְׁבוּעָה זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן.

וּמַה הוּא חַיָּב עַל שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁשִּׁקֵּר בָּהּ? מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן שֶׁכָּפַר בּוֹ עִם תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, וּמַקְרִיב אָשָׁם וַדַּאי, בֵּין שֶׁהָיָה מֵזִיד בֵּין שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד וגו׳ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וכו׳ וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם״ (ויקרא ה,כא-כג), וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״וְנֶעְלַם״ — לְחַיֵּב שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד.

וְהוּא שֶׁיָּזִיד בַּפִּקָּדוֹן אוֹ בַּמָּמוֹן שֶׁיִּתְחַיֵּב בּוֹ וְיֵדַע בּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּעָה. אֲבָל אִם שָׁגַג וְשָׁכַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן, וְכָפַר וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ יָדַע — הֲרֵי זֶה אָנוּס, וּפָטוּר מִכְּלוּם.

וְכֵן אִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר עַל כְּפִירַת מָמוֹן — הֲרֵי זֶה אָנוּס, וּפָטוּר.

אִם כֵּן, הֵיאַךְ הִיא שִׁגְגַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן? כְּגוֹן שֶׁנֶּעְלַם מִמֶּנּוּ אִם חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן אִם לָאו, וְיָדַע שֶׁהִיא אֲסוּרָה וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן — זוֹ הִיא שִׁגְגָתָהּ. וּזְדוֹנָהּ — שֶׁיָּדַע שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.

שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד? הָעֵדִים שֶׁיָּדְעוּ עֵדוּת מָמוֹן, וּתְבָעָם בַּעַל הָעֵדוּת לְהָעִיד לוֹ, וְכָפְרוּ בְּעֵדוּתָם וְלֹא הֵעִידוּ, וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת — זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת. וְחַיָּבִין עַל שְׁבוּעָה זוֹ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, בֵּין שֶׁהָיוּ מְזִידִין בֵּין שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד״ וגו׳ (ויקרא ה,א), וְלֹא נֶאֱמַר בָּהּ ״וְנֶעְלַם״ — לְחַיֵּב עַל הַזָּדוֹן כַּשְּׁגָגָה.

כֵּיצַד שִׁגְגַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת? כְּגוֹן שֶׁנֶּעְלַם מִמֶּנּוּ שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְיָדַע שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה וְשֶׁהִיא שֶׁקֶר. וּזְדוֹנָהּ — שֶׁיָּדַע שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן. אֲבָל אִם לֹא יָדַע שֶׁהִיא אֲסוּרָה אוֹ שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הָעֵדוּת וְנִשְׁבְּעוּ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לָהֶם שֶׁהֵן יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת וְשֶׁנִּשְׁבְּעוּ עַל שֶׁקֶר — הֲרֵי אֵלּוּ אֲנוּסִים, וּפְטוּרִין אַף מִן הַקָּרְבָּן.