Oaths 4

חזור

הלכות שבועות

פרק ד

מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם כְּלוּם, וְאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת — פָּטוּר, שֶׁאֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת, וַהֲרֵי הוּא כְּאוֹכֵל חֲצִי שִׁעוּר מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאִם אָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל דָּבָר זֶה״, וַאֲכָלוֹ — חַיָּב, וַאֲפִלּוּ הָיָה דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו זֶרַע חַרְדָּל אֶחָד אוֹ פָּחוֹת מִמֶּנּוּ.

נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִטְעֹם כְּלוּם וְאָכַל כָּל שֶׁהוּא — חַיָּב.

מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם, וְשָׁתָה — חַיָּב, שֶׁשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה. לְפִיכָךְ אִם אָכַל וְשָׁתָה — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מַלְקוּת אַחַת אִם הָיָה מֵזִיד, אוֹ חַטָּאת אַחַת אִם הָיָה שׁוֹגֵג.

נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַיּוֹם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל, שֶׁאֵין אֲכִילָה בִּכְלַל שְׁתִיָּה. וְכַמָּה יִשְׁתֶּה וְיִהְיֶה חַיָּב? יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית, כִּשְׁאָר הָאִסּוּרִין.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם״ וְאָכַל מִינִין הַרְבֵּה, אוֹ ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה הַיּוֹם״ וְשָׁתָה מִינֵי מַשְׁקִין הַרְבֵּה — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וַאֲפִלּוּ אָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם בָּשָׂר וּפַת וְקִטְנִית״, וְאָכַל הַכֹּל — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וְכֻלָּן מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״, וְאָכַל וְשָׁתָה — חַיָּב שְׁתַּיִם, שֶׁהַשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה הִיא, וְהוֹאִיל וּפֵרֵשׁ וְאָמַר ״וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״ — גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא כָּלַל הַשְּׁתִיָּה בִּכְלַל הָאֲכִילָה, וְנִמְצָא כְּנִשְׁבָּע עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּלְפִיכָךְ חַיָּב שְׁתַּיִם.

וְכֵן הָאוֹמֵר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל פַּת חִטִּים וּפַת שְׂעוֹרִים וּפַת כֻּסְּמִין״, וַאֲכָלָן — חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, שֶׁלֹּא אָמַר ״פַּת״ ״וּפַת״ ״וּפַת״ אֶלָּא לְחַלֵּק וּלְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

הָיָה חֲבֵרוֹ מְסָרֵב בּוֹ לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ: ״בּוֹא וּשְׁתֵה עִמִּי יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ״, וְאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ״ — חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה כְּלוּם״ אוֹ ״מַה שֶּׁאָמַרְתָּ״, וּמִשֶּׁחָזַר וּפֵרֵט — גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ שְׁבוּעָה עַל כָּל מִין וָמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

לְפִיכָךְ אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כַּשִּׁעוּר מִמִּין אֶחָד. הוֹאִיל וְהֵן חֲלוּקִין לַחַטָּאוֹת — הֲרֵי הֵן כְּחֵלֶב וְדָם, שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ״ אוֹ ״שֶׁלֹּא אֹכַל אוֹתָהּ״, כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת — חַיָּב. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה״ — אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל אֶת כֻּלָּהּ. אָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה״, וַאֲכָלָהּ — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.

וְכֵן אִם אָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם״, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע עַל הַכִּכָּר שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה, וַאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה.

אֲבָל אִם נִשְׁבַּע עַל הַכִּכָּר שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל כְּלוּם אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל כִּכָּר זוֹ, וַאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ — חַיָּב שְׁתַּיִם, שֶׁבְּעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע בַּתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה — אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כֻּלָּהּ, וּכְשֶׁחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל אוֹתָהּ — מִשֶּׁיֹּאכַל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת יִתְחַיֵּב, וּכְשֶׁיֹּאכַל כֻּלָּהּ — יִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תְּאֵנִים״, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע עַל הַתְּאֵנִים וְעַל הָעֲנָבִים — חַיָּב עַל הַתְּאֵנִים שְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי כָּלַל הַתְּאֵנִים שֶׁנֶּאֶסְרוּ בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה עִם הָעֲנָבִים שֶׁהָיוּ מֻתָּרִין, וּמִתּוֹךְ שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה עַל הָעֲנָבִים — חָלָה עַל הַתְּאֵנִים, וְנִתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל שְׁמוֹנָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תִּשְׁעָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל עֲשָׂרָה״, בֵּין שֶׁאָכַל שְׁמוֹנָה בֵּין שֶׁאָכַל תִּשְׁעָה בֵּין שֶׁאָכַל עֲשָׂרָה — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל עֲשָׂרָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תִּשְׁעָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל שְׁמוֹנָה״: אִם אָכַל עֲשָׂרָה — חַיָּב שָׁלֹשׁ, עַל כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה אַחַת; וְכֵן אִם אָכַל תִּשְׁעָה — חַיָּב שְׁתַּיִם; אָכַל שְׁמוֹנָה — חַיָּב אַחַת.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תְּאֵנִים״, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים כְּאֶחָד, וְשָׁגַג וְאָכַל תְּאֵנִים וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ שָׁגַג וְאָכַל עֲנָבִים — אֵינוֹ חַיָּב עַל הָעֲנָבִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּחֲצִי שִׁעוּר, וְאֵין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל חֲצִי שִׁעוּר.

וְכֵן הַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶשֶׂר, וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶשֶׂר וְתֵשַׁע, וְאָכַל עֶשֶׂר וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְחָזַר וְשָׁגַג וְאָכַל תֵּשַׁע — הֲרֵי זֶה כַּחֲצִי שִׁעוּר, וְאֵין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל חֲצִי שִׁעוּר, שֶׁעִנְיַן שְׁבוּעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלֹּא יֹאכַל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה.

״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ הַגְּדוֹלָה אִם אָכַלְתִּי כִּכָּר זוֹ הַקְּטַנָּה״, וְשָׁכַח תְּנַאי זֶה בְּעֵת שֶׁאָכַל הַקְּטַנָּה, וְאָכַל אַחַר כָּךְ הַגְּדוֹלָה בְּמֵזִיד — חַיָּב.

אָכַל אֶת הַקְּטַנָּה וְהוּא זוֹכֵר הַתְּנַאי וְיוֹדֵעַ שֶׁבַּאֲכִילָתָהּ תֵּאָסֵר הַגְּדוֹלָה, וְשָׁכַח וְאָכַל אֶת הַגְּדוֹלָה, וְכִמְדֻמֶּה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֶסְרָה — פָּטוּר. אָכַל שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁגָגָה — פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בְּמֵזִיד, בֵּין שֶׁאָכַל הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה אוֹ בָּאַחֲרוֹנָה — חַיָּב.

וְכֵן אִם תְּלָיָן זוֹ בָּזוֹ וְנִשְׁבַּע וְאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל אַחַת מֵהֶן אִם אָכַלְתִּי הָאַחֶרֶת״, וְשָׁכַח הַתְּנַאי וְאָכַל אַחַת מֵהֶן, וְאָכַל הַשְּׁנִיָּה בְּזָדוֹן — חַיָּב.

הָרִאשׁוֹנָה בְּזָדוֹן וְהַשְּׁנִיָּה בִּשְׁגָגָה — פָּטוּר; שְׁתֵּיהֶם בִּשְׁגָגָה — פָּטוּר; שְׁתֵּיהֶן בְּזָדוֹן — חַיָּב.

״שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם״, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ: בְּשׁוֹגֵג — מֵבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד; בְּמֵזִיד — אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁבוּעַת שֶׁקֶר.

וּמִפְּנֵי מָה לוֹקֶה אִם נִשְׁבַּע שֶׁאָכַל וְהוּא לֹא אָכַל, אוֹ שֶׁלֹּא אָכַל וְהוּא אָכַל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה? מִפְּנֵי שֶׁמֵּעֵת שְׁבוּעָתוֹ נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר. אֲבָל אִם נִשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשֶׂה וְהוּא לֹא עָשָׂה — אֵינָהּ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מִשְּׁעַת שְׁבוּעָה.

מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ״ אוֹ ״שְׁבוּעָה שֶׁאִי אֹכַל לְךָ״, אוֹ שֶׁהָיָה מְסָרֵב בּוֹ לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ וְהוּא נִמְנָע, וְנִשְׁבַּע וְאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לְךָ״, וְכֵן הָאוֹמֵר: ״לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לְךָ״ — כָּל אֵלּוּ אֲסוּרִין, וַהֲרֵי נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל אֶצְלוֹ. וְאִם אָמַר כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הָאֵלּוּ, וְעָבַר וְאָכַל — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.