מִצְוָה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה – לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָנֹכִי יי״ (שמות כ,ב; דברים ה,ו).

לְיַחֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד״ (דברים ו,ד).

לְאָהֳבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ אֵת יי״ (דברים ו,ה; יא,א).

לְיִרְאָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ (דברים ו,יג; י,כ).

לְהִתְפַּלֵּל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת יי אֱלֹהֵיכֶם״ (שמות כג,כה), עֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה.

לְדָבְקָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבוֹ תִדְבָּק״ (דברים י,כ).

לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ״ (דברים ו,יג; י,כ).

לְהִדַּמּוֹת בִּדְרָכָיו הַטּוֹבִים הַיְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו״ (דברים כח,ט).

לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (ויקרא כב,לב).

לִקְרֹא קְרִיַּת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ (דברים ו,ז).

לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְלַמְּדָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ״ (שם).

לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ״ (דברים ו,ח).

לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בַּיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ״ (שם).

לַעֲשׂוֹת צִיצִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת״ (במדבר טו,לח).

לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת״ (דברים ו,ט; יא,כ).

לְהַקְהִיל אֶת הָעָם לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַקְהֵל אֶת הָעָם״ וגו׳ (דברים לא,יב).

לִכְתֹּב כָּל אִישׁ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״ (דברים לא,יט).

לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ יָתֵר עַל הָאֶחָד שֶׁל כָּל אָדָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה״ (דברים יז,יח).

לְבָרֵךְ אַחַר הַמָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״ (דברים ח,י).

לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״ (שמות כה,ח).

לְיִרְאָה מִבַּיִת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ (ויקרא יט,ל; כו,ב).

לִשְׁמֹר בַּיִת זֶה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת״ (במדבר יח,ב).

לִהְיוֹת הַלֵּוִי עוֹבֵד בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא״ (במדבר יח,כג).

לְקַדֵּשׁ הַכֹּהֵן יָדָיו וְרַגְלָיו בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו״ וכו׳ (שמות ל,יט).

לַעֲרֹךְ נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו״ (שמות כז,כא).

לְבָרֵךְ הַכֹּהֲנִים אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ו,כג).

לְהַסְדִּיר לֶחֶם וּלְבֹנָה לִפְנֵי יי בְּכָל שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים״ (שמות כה,ל).

לְהַקְטִיר קְטֹרֶת פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים״ (שמות ל,ז).

לַעֲרֹךְ אֵשׁ בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ״ (ויקרא ו,ו).

לְהָרִים הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן״ (ויקרא ו,ג).

לְשַׁלֵּחַ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה, שֶׁהוּא הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ״ וכו׳ (במדבר ה,ב).

לַחֲלֹק כָּבוֹד לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּלְהַקְדִּימוֹ לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקִדַּשְׁתּוֹ״ (ויקרא כא,ח).

לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁים לַעֲבוֹדָה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ״ וכו׳ (שמות כח,ב).

לָשֵׂאת הָאָרוֹן עַל הַכָּתֵף כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ״ (במדבר ז,ט).

לִמְשֹׁחַ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה״ (שמות ל,לא).

לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִין בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת, וּבַמּוֹעֲדִים עוֹבְדִין כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי וכו׳ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת״ (דברים יח,ו-ח).

לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים מִטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶם וּמִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן מְצֻוִּין לְהִתְאַבֵּל עַל מֵתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָהּ יִטַּמָּא״ (ויקרא כא,ג).

לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל נוֹשֵׂא בְּתוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח״ (ויקרא כא,יג).

לְהַקְרִיב תְּמִידִין בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד״ (במדבר כח,ג).

לְהַקְרִיב כֹּהֵן גָּדוֹל מִנְחָה בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו״ (ויקרא ו,יג).

לְהוֹסִיף קָרְבָּן אַחֵר בְּכָל שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים״ (במדבר כח,ט).

לְהוֹסִיף קָרְבָּן בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ״ וכו׳ (במדבר כח,יא).

לְהוֹסִיף קָרְבָּן בְּחַג הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיי״ (ויקרא כג,לו).

לְהַקְרִיב מִנְחַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרָת רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח עִם כֶּבֶשׂ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם״ (ויקרא כג,י).

לְהוֹסִיף קָרְבָּן בְּיוֹם עֲצֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וכו׳ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ״ וכו׳ (במדבר כח,כו-כז).

לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עִם הַקָּרְבָּנוֹת הַקְּרֵבִין בִּגְלַל הַלֶּחֶם בְּיוֹם עֲצֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה... וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם״ (ויקרא כג,יז-יח).

לְהוֹסִיף קָרְבָּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ... וַעֲשִׂיתֶם״ וכו׳ (במדבר כט,א-ב).

לְהוֹסִיף קָרְבָּן בְּיוֹם הַצּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי״ וכו׳ (במדבר כט,ז).

לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּיוֹם הַצּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן וכו׳ וּמֵאֵת עֲדַת״ וגו׳ (ויקרא טז,ג-ה), וְכָל הָעֲבוֹדָה הַכְּתוּבָה בְּפָרָשַׁת ״אַחֲרֵי מוֹת״.

לְהוֹסִיף קָרְבָּן בְּחַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה״ (במדבר כט,יג).

לְהוֹסִיף קָרְבָּן בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁיּוֹם זֶה רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת״ (במדבר כט,לה).

לָחֹג בָּרְגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה״ (שמות כג,יד).

לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה״ (שמות כג,יז; לד,כג; דברים טז,טז).

לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ״ (דברים טז,יד).

לִשְׁחֹט כֶּבֶשׂ הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״ (שמות יב,ו).

לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה״ (שמות יב,ח).

לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר״ וכו׳ (במדבר ט,יא).

לֶאֱכֹל פֶּסַח בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״ (שם).

לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל הַקָּרְבָּנוֹת וּבִשְׁעַת הַצָּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת״ (במדבר י,י).

לִהְיוֹת כָּל קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה״ (ויקרא כב,כז).

לִהְיוֹת כָּל קָרְבַּן בְּהֵמָה תָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן״ וכו׳ (ויקרא כב,כא).

לִמְלֹחַ כָּל קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח״ (ויקרא ב,יג).

מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ״ וכו׳ (ויקרא א,ג).

מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״ וכו׳ (ויקרא ו,יח).

מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״ וכו׳ (ויקרא ז,א).

מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ (ויקרא ז,יא).

מַעֲשֵׂה הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה״ (ויקרא ב,א).

לְהַקְרִיב בֵּית דִּין קָרְבָּן אִם טָעוּ בְּהוֹרָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״ וכו׳ (ויקרא ד,יג).

לְהַקְרִיב הַיָּחִיד קָרְבַּן חַטָּאת אִם שָׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״ (ויקרא ד,ב).

לְהַקְרִיב הַיָּחִיד קָרְבָּן אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם חָטָא בְּחֵטְא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו חַטָּאת אוֹ לֹא חָטָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וכו׳ וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ״ (ויקרא ה,יז-יח, ושם: וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים... לְאָשָׁם), וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם תָּלוּי.

לְהַקְרִיב הַשּׁוֹגֵג בִּמְעִילָה אוֹ הַחוֹטֵא בִּגְזֵלָה אוֹ בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה אוֹ שֶׁכָּפַר בְּפִקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע, קָרְבַּן אָשָׁם, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם וַדַּאי.

לְהַקְרִיב קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ״ (ויקרא ה,ז), “וְאִם לֹא תַשִּׂיג״ (שם ה,יא).

לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי יי מִכָּל חֵטְא שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם, בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ״ (במדבר ה,ז).

לְהַקְרִיב הַזָּב קָרְבָּן אַחַר שֶׁיִּטְהַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יִטְהַר הַזָּב״ וכו׳ (ויקרא טו,יג).

לְהַקְרִיב הַזָּבָה קָרְבָּן אַחַר שֶׁתִּטְהַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ״ (ויקרא טו,כח).

לְהַקְרִיב הַיּוֹלֶדֶת קָרְבָּן אַחַר שֶׁתִּטְהַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ״ וכו׳ (ויקרא יב,ו).

לְהַקְרִיב הַמְּצֹרָע קָרְבָּן אַחַר שֶׁיִּטְהַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי״ וכו׳ (ויקרא יד,י).

לְעַשֵּׂר הַבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר״ וכו׳ (ויקרא כז,לב).

לְקַדֵּשׁ בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּלְהַקְרִיבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר״ וכו׳ (דברים טו,יט).

לִפְדּוֹת בְּכוֹר אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם״ וכו׳ (במדבר יח,טו).

לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״ (שמות לד,כ).

לַעֲרֹף פֶּטֶר חֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ״ (שמות יג,יג; לד,כ).

לְהָבִיא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִּנְדָבָה בְּרֶגֶל רִאשׁוֹן שֶׁפָּגַע בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאתָ שָּׁמָּה... וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״ וכו׳ (דברים יב,ה-ו).