חזור
הלכות שלוחין ושותפין
פרק ישֻׁתָּף שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ שֶׁ׳כָּךְ הָיָה תְּנַאי בֵּינֵינוּ׳, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא הָיָה תְּנַאי זֶה מֵעוֹלָם״; אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁ׳הַקֶּרֶן שֶׁלִּי הָיָה כָּךְ וְכָךְ׳, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵינוֹ אֶלָּא פָּחוֹת מִזֶּה״; אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁ׳כְּבָר נָתַתִּי לְךָ מִן הַשֻּׁתָּפוּת׳, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא לָקַחְתִּי״; אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁ׳סְּחוֹרָה זוֹ מִשֶּׁלִּי׳, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״מִשֶּׁל אֶמְצַע״, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּטְעָנוֹת אֵלּוּ — הֲרֵי הָרְשׁוּת בְּיַד הַתּוֹבֵעַ בִּשְׁבוּעָה.
כֵּיצַד? אִם רָצָה הַתּוֹבֵעַ שֶׁלֹּא יַשְׁבִּיעַ הַשֻּׁתָּף שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וְיַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת עַל הַטַּעֲנָה שֶׁכּוֹפֵר בָּהּ וְאוֹמֵר ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״ — הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעַ; וְאִם רָצָה — מְגַלְגֵּל עָלָיו כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בִּשְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וּמַשְׁבִּיעוֹ בְּטַעֲנַת סָפֵק שֶׁ׳לֹּא גְּזַלְתַּנִי כְּלוּם כָּל יְמֵי הַשֻּׁתָּפוּת׳, וְשֶׁ׳הָיָה בֵּינֵינוּ תְּנַאי כָּךְ וְכָךְ׳, וְשֶׁ׳זּוֹ הַסְּחוֹרָה שֶׁלְּךָ׳, וְשֶׁ׳נָּתַתָּה לִי כָּךְ וְכָךְ׳, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
הַתּוֹבֵעַ שֻׁתָּפוֹ לְהַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, הַנִּתְבָּע אוֹמֵר: ״כְּבָר חָלַקְנוּ, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ אֶצְלִי כְּלוּם״, וְהַתּוֹבֵעַ אוֹמֵר: ״עֲדַיִן לֹא חָלַקְנוּ, וְלֹא עָשִׂינוּ חֶשְׁבּוֹן״, אוֹ שֶׁאָמַר הַתּוֹבֵעַ: ״חָלַקְנוּ עַל מְנָת שֶׁנַּשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין בְּכָל עֵת שֶׁנִּרְצֶה, וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁבַּעְתָּ לִי וְאַתָּה מַדְחֶה אוֹתִי מִיּוֹם לְיוֹם״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ בְּטַעֲנַת סָפֵק.
אֲפִלּוּ אָמַר הַנִּתְבָּע: ״כֵּן, חָלַקְנוּ, וְנִשְׁאַר לְךָ אֶצְלִי, וְזֶה הַנִּשְׁאָר אֵינוֹ אֶלָּא חוֹב שֶׁזְּקַפְתּוֹ עָלַי״ אוֹ ״פִּקָּדוֹן הִנַּחְתּוֹ אֶצְלִי״, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁהָיָה שֻׁתָּפוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ בְּטַעֲנַת סָפֵק; וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת שֶׁכְּבָר חָלְקוּ אוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ מֵעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.
לְפִי שֶׁאֵין מַשְׁבִּיעִין הֶסֵּת וְלֹא מְגַלְגְּלִין אֶלָּא עַל טַעֲנָה שֶׁאִם יוֹדֶה בָּהּ יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם מָמוֹן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ הוֹדָה בּוֹ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא שְׁבוּעָה — אֵינוֹ נִשְׁבָּע עָלָיו, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי גִּלְגּוּל. וְכָזֶה הוֹרוּ כָּל הַגְּאוֹנִים בַּעֲלֵי הוֹרָאָה.
טָעַן שֶׁ׳עֲדַיִן שֻׁתָּפִי אַתָּה, וְנִשְׁאַר לִי אֶצְלְךָ כָּךְ וְכָךְ׳, וְזֶה אוֹמֵר: ״כְּבָר חָלַקְנוּ, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ אֶצְלִי כְּלוּם״ אוֹ ״לֹא הָיִיתָה שֻׁתָּפִי מֵעוֹלָם״ — הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאֵין לוֹ בְּיָדוֹ כְּלוּם, וּמְגַלְגֵּל עָלָיו שֶׁ׳לֹּא גְּזַלְתַּנִי כְּלוּם מֵעוֹלָם׳; וְאֵינוֹ מְגַלְגֵּל עָלָיו שֶׁ׳לֹּא הָיִיתָה שֻׁתָּפִי׳ אוֹ שֶׁ׳כְּבָר חָלַקְנוּ׳, מִן הַטַּעַם שֶׁבֵּאַרְנוּ.
טָעַן שֶׁ׳עֲדַיִן שֻׁתָּפִין אֲנַחְנוּ, וְיֵשׁ לִי לְהַשְׁבִּיעֲךָ בְּטַעֲנַת סָפֵק׳, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא נִשְׁתַּתַּפְנוּ מֵעוֹלָם״, וְהֵבִיא הַתּוֹבֵעַ עֵדִים שֶׁהָיָה שֻׁתָּפוֹ, וְחָזַר הַנִּתְבָּע אַחַר כָּךְ וְאָמַר: ״חָלַקְנוּ״ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהֲרֵי הֻחְזַק כַּפְרָן לִשְׁבוּעָה זוֹ, וְיִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
רְאוּבֵן שֶׁהִטִּיל לַכִּיס אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִין וְהִטִּיל שִׁמְעוֹן מָאתַיִם וְנִשְׁתַּתְּפוּ, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בְּיַחַד, וַהֲרֵי הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ בְּיַד רְאוּבֵן, וְטָעַן רְאוּבֵן שֶׁפָּחַת כָּל הַקֶּרֶן חֲמֵשׁ מֵאוֹת — אֵין אוֹמְרִין: יִשָּׁבַע רְאוּבֵן שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין שֶׁפָּחֲתוּ כָּךְ וִישַׁלֵּם שִׁמְעוֹן חֲמִשִּׁים מִבֵּיתוֹ, אֶלָּא יִשָּׁבַע רְאוּבֵן שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וְיֵלֵךְ בַּמָּנֶה שֶׁבְּיָדוֹ בִּלְבַד, וְלֹא יְשַׁלֵּם שִׁמְעוֹן כְּלוּם.
טָעַן רְאוּבֵן שֶׁ׳שִּׁמְעוֹן יָדַע בְּוַדַּאי בִּפְחָת זֶה שֶׁפָּחַתְנוּ׳ — יְגַלְגֵּל עַל שִׁמְעוֹן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי סְכוּם הַפְּחָת הַזֶּה. וְאִם לֹא נִתְעַסֵּק שִׁמְעוֹן בְּשֻׁתָּפוּת זוֹ כְּלָל — יִשָּׁבַע שִׁמְעוֹן הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי בְּזֶה הַהֶפְסֵד, וְיִפָּטֵר.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם הָיָה זֶה הַמָּנֶה הַנִּשְׁאָר בְּיַד שִׁמְעוֹן — חוֹלְקִין אוֹתוֹ בְּשָׁוֶה, שֶׁאֵין הַשֻּׁתָּף מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁבַע וְיִטֹּל מַה שֶּׁבְּיַד חֲבֵרוֹ, אֶלָּא נִשְׁבָּע וְנִפְטָר אוֹ נוֹטֵל מִדָּבָר שֶׁהוּא תַּחַת יָדוֹ. וְהִזָּהֵר בְּדִין זֶה, שֶׁכְּבָר טָעוּ בּוֹ בַּעֲלֵי הוֹרָאָה.
טָעַן שִׁמְעוֹן שֶׁ׳יֵּשׁ לְלֵוִי עָלַי חוֹב בְּזוֹ הַשֻּׁתָּפוּת מָנֶה׳: אִם הָיָה בְּיָדוֹ כְּדֵי הַחוֹב וְהָיָה יָכוֹל לִתְּנוֹ לְלֵוִי — נֶאֱמָן, וְנוֹתְנִין הַחוֹב וְאַחַר כָּךְ מְחַשְּׁבִין; וְאִם אֵין בְּיָדוֹ לִתֵּן — אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהוֹצִיא מִיַּד רְאוּבֵן אוֹ מִן הַסְּחוֹרָה הַיְדוּעָה לַשֻּׁתָּפוּת, שֶׁמָּא קְנוּנְיָא הֵן עוֹשִׂין שִׁמְעוֹן וְלֵוִי עַל נִכְסֵי רְאוּבֵן. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הַמִּלְוָה בִּשְׁטָר — אֵין רְאוּבֵן חַיָּב לְשַׁלֵּם מִמֶּנָּה כְּלוּם.
אֲבָל אִם טָעַן שִׁמְעוֹן שֶׁ׳רְאוּבֵן יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה הַחוֹב שֶׁעָלַי מֵחֲמַת הַשֻּׁתָּפוּת הוּא, וְהַחוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא׳ — יִשָּׁבַע רְאוּבֵן הֶסֵּת אוֹ עַל יְדֵי גִּלְגּוּל שֶׁ׳אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁחוֹב זֶה אֶצְלֵנוּ׳, וִישַׁלֵּם שִׁמְעוֹן הַחוֹב מִשֶּׁלּוֹ.
וְכֵן אִם יָצָא שְׁטַר חוֹב עַל לֵוִי בְּשֵׁם שִׁמְעוֹן בְּמֵאָה דִּינָרִין מִמָּמוֹן הַשֻּׁתָּפוּת, וְאָמַר שִׁמְעוֹן: ״נִפְרַעְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי לַכִּיס״, אוֹ שֶׁאָמַר שִׁמְעוֹן: ״קָבַעְתִּי לוֹ זְמַן לְשָׁנָה״ אוֹ ״לִשְׁתַּיִם״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁמָּא קְנוּנְיָא הוּא עוֹשֶׂה עַל נִכְסֵי רְאוּבֵן.
וְכֵיצַד דָּנִין בְּדִין זֶה? לֵוִי כְּבָר נִפְטַר בְּהוֹדָאַת שִׁמְעוֹן; וְאִם לֹא הֵבִיא שִׁמְעוֹן רְאָיָה — יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ, וְיִתְבַּע לֵוִי בְּסוֹף זְמַן שֶׁאָמַר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן