אֵין הַגּוֹי נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְדָבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכֵן אֵין יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְגוֹי לְדָבָר מִן הַדְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם״ (במדבר יח,כח) — מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית, אַף שְׁלוּחֵיכֶם בְּנֵי בְּרִית, וְהוּא הַדִּין לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ; וּמַה מְּשַׁלֵּחֲכֶם בֶּן בְּרִית, אַף בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הַמְשַׁלֵּחַ בֶּן בְּרִית.

עוֹשֶׂה אָדָם שָׁלִיחַ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וַאֲפִלּוּ אֵשֶׁת אִישׁ, אֲפִלּוּ עֶבֶד וְשִׁפְחָה; הוֹאִיל וְהֵן בְּנֵי דַּעַת וְיֶשְׁנָן בְּמִקְצָת מִצְווֹת — נַעֲשִׂין שְׁלוּחִים לְמַשָּׂא וּלְמַתָּן. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן דַּעַת, וְהֵם חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן — אֵינָן נַעֲשִׂין שְׁלוּחִין וְלֹא עוֹשִׂין שָׁלִיחַ, אֶחָד הַקָּטָן וְאֶחָד הַקְּטַנָּה.

לְפִיכָךְ, הַשּׁוֹלֵחַ בְּנוֹ קָטָן אֵצֶל הַחֶנְוָנִי, וּמָדַד לוֹ בְּאִסָּר שֶׁמֶן, וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִסָּר, וְאִבֵּד אֶת הַשֶּׁמֶן וְאֶת הָאִסָּר — הַחֶנְוָנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁלֹּא שְׁלָחוֹ לוֹ אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּחַ אֶלָּא עִם בֶּן דַּעַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר לוֹ: ״שְׁלַח לִי עִם הַקָּטָן״ — הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״, בֵּין מִלְוָה בֵּין פִּקָּדוֹן, ״שָׁלְחֵהוּ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי״, אֲפִלּוּ הָיָה קָטָן, אִם רָצָה לְשָׁלְחוֹ בְּיָדוֹ — נִפְטָר, וְאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.

וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶן שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְשַׁלֵּחַ לַחֲבֵרוֹ מְשַׁלֵּחַ בְּיַד מִי שֶׁיִּרְצֶה הַמְשַׁלֵּחַ — הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּחַ בְּיַד מִי שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהוּא רָאוּי לְהוֹלִיךְ דָּבָר זֶה, וְאִם אָבַד אוֹ נִגְנַב בַּדֶּרֶךְ אוֹ שֶׁכָּפַר בּוֹ הַשָּׁלִיחַ — הֲרֵי הַמְשַׁלֵּחַ פָּטוּר, שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם.

הַשָּׁלִיחַ שֶׁקָּנָה אוֹ שֶׁמָּכַר וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא שָׁלִיחַ בְּדָבָר זֶה לִפְלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ אוֹ הִמְשִׁיךְ, וְנִמְצָא שֶׁעָבַר עַל דַּעַת מְשַׁלְּחוֹ — בָּטַל הַמֶּקַח, וּמַחֲזִיר. וְאִם לֹא הוֹדִיעַ שֶׁהוּא שָׁלִיחַ — נִקְנָה הַמֶּקַח, וְיִהְיֶה הַדִּין בֵּינוֹ וּבֵין זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ.

רְאוּבֵן שֶׁקָּנָה שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן, וְאָמַר לוֹ: ״לְלֵוִי קָנִיתִי אוֹתָהּ״, וְכָתַב שְׁטַר מֶכֶר בְּשֵׁם לֵוִי, וְחָזַר רְאוּבֵן וְאָמַר לְשִׁמְעוֹן: ״לְעַצְמִי קְנִיתִיהָ, חֲזֹר וּכְתֹב לִי שְׁטַר מֶכֶר בִּשְׁמִי״ — אֵין כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִכְתֹּב לוֹ שְׁטָר אַחֵר בְּשֵׁם רְאוּבֵן. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ בַּתְּחִלָּה וְאָמַר לוֹ: ״לְעַצְמִי אֶקְנֶה, וְזֶה שֶׁאֶכְתֹּב שְׁטָר בְּשֵׁם לֵוִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ בִּי שֶׁאֲנִי הוּא הַקּוֹנֶה״ — הֲרֵי זֶה כּוֹפֵהוּ לַחֲזֹר וְלִכְתֹּב שְׁטָר אַחֵר בִּשְׁמוֹ.

הַסַּרְסוּר — שָׁלִיחַ הוּא, אֶלָּא שֶׁהוּא נוֹטֵל שָׂכָר עַל שְׁלִיחוּתוֹ. לְפִיכָךְ, אִם שִׁנָּה עַל דַּעַת הַבְּעָלִים — מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִפְסִיד. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנָּתַן רְאוּבֵן חֵפֶץ לְשִׁמְעוֹן הַסַּרְסוּר, וְאָמַר לוֹ: ״מְכֹר לִי זֶה, וְאַל תִּמְכֹּר בְּפָחוֹת מִמֵּאָה״, וְהָלַךְ וּמְכָרוֹ בַּחֲמִשִּׁים — מְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים מִבֵּיתוֹ. מְכָרוֹ בְּמָאתַיִם — הַכֹּל לִרְאוּבֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

רְאוּבֵן אוֹמֵר: ״בְּמֵאָה אָמַרְתִּי לְךָ לִמְכֹּר״, וְהַסַּרְסוּר אוֹמֵר: ״בַּחֲמִשִּׁים אָמַרְתָּ לִי, וְכֵן מָכַרְתִּי בַּחֲמִשִּׁים״ — נִשְׁבָּע הַסַּרְסוּר שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה בְּמִקְצָת. וְאִם כְּבָר נָתַן לוֹ הַחֲמִשִּׁים — נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, וְזוֹכֶה הַלּוֹקֵחַ.

וְאִם יָדַע הַלּוֹקֵחַ שֶׁחֵפֶץ זֶה שֶׁל רְאוּבֵן הוּא, וְזֶה הַמּוֹכֵר לוֹ סַרְסוּר בּוֹ — יַחֲזִיר הַחֵפֶץ לִבְעָלָיו, וְיַחֲרִים ״עַל מִי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לִמְכֹּר בַּחֲמִשִּׁים״ אוֹ ״שֶׁרָצָה בַּחֲמִשִּׁים״ ״וְחָזַר בּוֹ אַחַר שֶׁקָּנִיתִי״.

כָּל סַרְסוּר שֶׁהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ שֶׁחֵפֶץ זֶה אוֹ קַרְקַע זוֹ שֶׁל רְאוּבֵן הֵם, וְאַחַר שֶׁקָּנָה הַלּוֹקֵחַ אָמַר רְאוּבֵן: ״אֵינִי רוֹצֶה לִמְכֹּר בְּדָמִים אֵלּוּ״ — מַחֲזִיר הַלּוֹקֵחַ, שֶׁהֲרֵי לֹא פָּסַק לוֹ דָּמִים וְאָמַר לוֹ: ״מְכֹר בְּכָךְ וְכָךְ״. וְכָל סַרְסוּר שֶׁאָבַד הַחֵפֶץ מִיָּדוֹ אוֹ נִגְנַב אוֹ נִשְׁבַּר — חַיָּב לְשַׁלֵּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר.

הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן לְשַׁגְּרָן לְבֵית חָמִיו, וְאָמַר לוֹ: ״אִם מְקַבְּלִין אוֹתָן מִמֶּנִּי אֲנִי נוֹתֵן אֶת דְּמֵיהֶם, וְאִם לָאו אֶתֵּן לְךָ שָׂכָר מְעַט״, וְנֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה — הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם; וְאִם נֶאֶנְסוּ בַּחֲזִירָה — פָּטוּר.

נְטָלָן עַל מְנָת לְמָכְרָן לַאֲחֵרִים, וְאָמַר לוֹ: ״אִם יִמָּכְרוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ אוֹ ״עַד זְמַן פְּלוֹנִי״, ״אֶתֵּן לְךָ דָּמִים כָּךְ וְכָךְ, וְאִם לֹא יִמָּכְרוּ, אַחֲזִירֵם לְךָ״, וְנֶאֶנְסוּ בֵּין בַּהֲלִיכָה בֵּין בַּחֲזִירָה — חַיָּב לְשַׁלֵּם.

כָּל שָׁלִיחַ שֶׁטָּעַן שֶׁאֵרְעוֹ אֹנֶס פְּלוֹנִי וְהִפְסִיד כָּךְ וְכָךְ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין עַל טַעֲנָתוֹ, וְיִפָּטֵר. וְאִם הָיָה הָאֹנֶס בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִיא עָלָיו עֵדִים, אוֹ דָּבָר שֶׁהוּא יָדוּעַ וְגָלוּי לַכֹּל, שֶׁהֲרֵי יִמְצָא עֵדִים — הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ; וְאִם לֹא הֵבִיא עֵדִים — אֵינוֹ נֶאֱמָן, וּמְשַׁלֵּם.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לִשְׁלוּחוֹ: ״קְנֵה לִי אַרְבַּע מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן״ מִמָּעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ בְּיָדוֹ, וְקָנָה לוֹ וְנִמְצְאוּ חֹמֶץ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: מִנְיָן גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁהֶחֱמִיץ — קוֹל יֵשׁ לוֹ; הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לְהָבִיא רְאָיָה — יָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה יַיִן בְּעֵת שֶׁלָּקַח, וְיִפָּטֵר, וְאִם לֹא יָבִיא רְאָיָה, יְשַׁלֵּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדְּבָרִים שֶׁהָרְאָיָה מְצוּיָה בָּהֶן.

אֲבָל דָּבָר הַנֶּעֱלָם, שֶׁאֵין רְאָיָתוֹ מְצוּיָה — יִשָּׁבַע עָלָיו הַשָּׁלִיחַ. וְכֵן הַדִּין בְּכָל טַעֲנָה שֶׁיִּטְעֹן הַשֻּׁתָּף כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּטַעֲנַת הַשּׁוֹמְרִין: אִם הָרְאָיָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת — אוֹ יָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ אוֹ יְשַׁלֵּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.