שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״נְכָסִים אֵלּוּ לְבָנַי״ — אֵין הַבָּנוֹת בִּכְלָל. הָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד וּבַת, אוֹ בֵּן וּבֶן הַבֵּן — אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר ״לְבָנַי״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים, אֵין נוֹתְנִין אֶלָּא לִבְנוֹ, שֶׁהַבֵּן הָאֶחָד נִקְרָא ״בָּנִים״.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״נְכָסַי לְטוֹבִיָּה״ וּמֵת, וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ טוֹבִיָּה וְאָמַר: ״אֲנִי הוּא״ — נוֹטְלָן. וְאִם הֻחְזַק שְׁמוֹ ״רַב טוֹבִיָּה״ — אֵינוֹ נוֹטְלָן; וְאִם הָיָה שְׁכִיב מְרַע גַּס בּוֹ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ — נוֹטְלָן.

בָּאוּ שְׁנַיִם לִתְבֹּעַ וְכָל אֶחָד מֵהֶן מֻחְזָק שְׁמוֹ טוֹבִיָּה: אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם תַּלְמִיד חֲכָמִים — קוֹדֵם; אֵין בָּהֶם תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁכֵן אוֹ קָרוֹב — הוּא קוֹדֵם; הָיָה אֶחָד שָׁכֵן וְאֶחָד קָרוֹב — הַשָּׁכֵן קוֹדֵם; שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים אוֹ שְׁנֵיהֶן שְׁכֵנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — יַעֲשׂוּ הַדַּיָּנִין כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶן: כָּל מִי שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה שֶׁעַל זֶה אָמַר — נוֹתְנִין לוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ רַבִּים.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי״ — חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.

אָמַר: ״נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּלְבָנַי״ — פְּלוֹנִי נוֹטֵל מֶחֱצָה, וְכָל בָּנָיו מֶחֱצָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: ״נְכָסַי לִיךְ וּלְבָנַיִךְ״, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הִיא מֶחֱצָה, וְכָל הַבָּנִים מֶחֱצָה.

אָמַר: ״לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּבְנֵי פְּלוֹנִי״ — נוֹטְלִין בְּנֵי פְּלוֹנִי מֶחֱצָה, וְהַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים מֶחֱצָה.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״יַחֲלֹק פְּלוֹנִי בִּנְכָסַי״ — יִטֹּל מֶחֱצָה. ״תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בִּנְכָסַי״ — יִטֹּל אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר; וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה: יִטֹּל רְבִיעַ הַנְּכָסִים.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בְּבוֹר הַיַּיִן שֶׁיֵּשׁ לִי״ — יִטֹּל רְבִיעַ הַיַּיִן. אָמַר: ״תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לֶחָבִית״ — הֲרֵי מִעֵט, וְיִטֹּל שְׁמִין הַיַּיִן. אָמַר: ״תְּנוּ לוֹ בּוֹ לַקְּדֵרָה״ — נוֹטֵל חֵלֶק מִשְּׁנֵים עָשָׂר מִן הַיַּיִן. אָמַר: ״תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לַטָּפִיחַ״ — נוֹטֵל חֵלֶק מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר מִן הַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּחֵלֶק מוּעָט הִתְכַּוֵּן.

וְאֵין גּוֹמְרִין מִן הַשִּׁעוּרִים הָאֵלּוּ לְדִין אַחֵר.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תִּטֹּל אִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים״ — נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִבָּנָיו. וְאִם נוֹלְדוּ לוֹ בָּנִים אַחַר הַצַּוָּאָה — מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וְנוֹטֶלֶת חֵלֶק עִם כֻּלָּן.

כֵּיצַד? הָיוּ שְׁלֹשָׁה בָּנִים בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וּלְאַחַר מִכֵּן נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנַיִם — נוֹטֶלֶת חֵלֶק כְּאֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה, שֶׁהוּא שְׁתוּת כָּל הַמָּמוֹן.

וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִמָּהֶן אֶלָּא בַּנְּכָסִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה. אֲבָל בַּנְּכָסִים שֶׁבָּאוּ לוֹ אַחַר הַצַּוָּאָה — אֵין לָהּ בָּהֶן חֵלֶק, שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי לִפְלוֹנִי״ — נוֹטֵל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, אֲבָל לֹא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אָמַר: ״כָּל מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי״ — נוֹטֵל הַכֹּל.

וְהָעֲבָדִים בִּכְלַל הַמִּטַּלְטְלִין, אֲבָל לֹא רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְחֻבֶּרֶת בָּאָרֶץ.

אָמַר: ״כָּל הַמִּטַּלְטֵל״ — נוֹטֵל אַף הָרֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״נְכָסַי לִפְלוֹנִי״ — נוֹטֵל כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְכָל הַקַּרְקָעוֹת וְהַבְּגָדִים וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וְהָעוֹפוֹת וְהַתְּפִלִּין עִם שְׁאָר סְפָרִים, הַכֹּל בִּכְלַל נְכָסִים. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה — יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם הוּא בִּכְלַל נְכָסִים אוֹ אֵינוֹ, לְפִיכָךְ אִם תְּפָסוֹ — אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי בָּרָאוּי לוֹ״ — נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל בְּכוֹרָתוֹ.

אָמַר: ״בִּבְכוֹרָתוֹ״ — יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה חֵלֶק בְּכוֹרָה — נוֹטֵל, רָצָה מָאתַיִם זוּז — נוֹטֵל.

וְכֵן אִם אָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי בָּרָאוּי לָהּ״ — נוֹטַלְתָּן, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם אָמַר: ״בִּכְתֻבָּתָהּ״ — יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

אָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בַּעַל חוֹבִי בָּרָאוּי לוֹ״ — נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל חוֹבוֹ. אָמַר: ״בְּחוֹבוֹ״ — אֵין לוֹ אֶלָּא חוֹבוֹ.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי וְיִשָּׂא בִּתִּי״ — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, כָּל אֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן יִקַּח; לְפִיכָךְ, אִם רָצָה לִקַּח הַמָּעוֹת וְלֹא יִשָּׂא הַבַּת — יִקַּח. אֲבָל אִם אָמַר: ״יִקַּח בִּתִּי וּתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז״ — הֲרֵי זֶה תְּנַאי, וְלֹא יִזְכֶּה בַּמָּעוֹת עַד שֶׁיִּקַּח הַבַּת.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְבִתִּי בִּכְתֻבָּתָהּ״ אוֹ ״לִכְתֻבָּתָהּ״, אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהוֹסִיף בְּשׁוּמַת הַנְּדוּנְיָא וְלִכְתֹּב שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם — אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֶלָּא מָאתַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר ״אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז״ סְתָם, אֶלָּא ״לַכְּתֻבָּה״, כְּלוֹמַר: תְּנוּ לָהּ מַה שֶּׁתִּהְיֶה שׁוּמָתוֹ בַּכְּתֻבָּה אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז.

אָמַר: ״תְּנוּ נְדוּנְיָא לְבִתִּי כָּךְ וְכָךְ בְּגָדִים״, ״כָּךְ וְכָךְ כֵּלִים״, וְזָלוּ הַבְּגָדִים וְהַכֵּלִים אַחַר כֵּן — הָרֶוַח לַיְתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ כַּשִּׁעוּר הַזּוֹל. וְכֵן אִם אָמַר: ״תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז דְּמֵי הַיַּיִן לְבִתִּי״, וְהוֹקִיר הַיַּיִן — הָרֶוַח לַיְתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז בִּלְבַד.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּקוֹלָר, וְאָמַר: ״תְּנוּ לִפְלוֹנִי אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִיַּיִן מְקוֹם פְּלוֹנִי״, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִטֹּל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִדְּמֵי אוֹתוֹ הַיַּיִן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִתֵּן לוֹ מִן הַיַּיִן מִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְלֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְדָמִים, וְזֶה שֶׁיִּחֲדָן בַּיַּיִן — לְיַפּוֹת אֶת כֹּחוֹ.

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמֵּת, וְאָמַר: ״הַדֶּקֶל לְבִתִּי״, וְהִנִּיחַ שְׁנֵי חֲצָיֵי דֶּקֶל, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הַשְּׁנֵי חֲצָיִים, שֶׁלְּזֶה נִתְכַּוֵּן, וְהֵן שֶׁקָּרָא דֶּקֶל.

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ לִפְלוֹנִי בַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה כַּדִּין״, וְנִמְצָא הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הַמְצַוֶּה מַחֲזִיק מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: זָכָה בְּבַיִת זֶה, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְזֶה הָיְתָה, שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן — בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״אַל תִּתְּנוּ לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל״, וְנִמְצָא שֶׁאֵין מַסְפִּיק לָהֶם אֶלָּא סֶלַע בְּכָל שַׁבָּת — נוֹתְנִין לָהֶם כָּל צָרְכָּן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לְהַרְעִיב אֶת בָּנָיו, אֶלָּא לְזָרֵז אוֹתָן שֶׁלֹּא יַרְוִיחוּ בַּהוֹצָאָה יָתֵר מִדַּאי.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: ״אַל תִּסְפְּדוּהוּ״ — אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ. ״אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו״ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁיָּחוּס עַל מָמוֹן בָּנָיו וְיַפִּיל עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר, שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחוֹ בְּלֹא קְבוּרָה, אֶלָּא כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁים לְקָבְרוֹ מִנְּכָסָיו.