הַמְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה וְזָכָה בָּהּ, וְאַחַר שֶׁבָּאת לְיָדוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק, חָזַר בּוֹ וְאָמַר: ״אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ״ אוֹ ״אֵינִי מְקַבְּלָהּ״ אוֹ ״הֲרֵי הִיא בְּטֵלָה״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״מוּם זֶה נִרְאָה לִי בָּהּ״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, וּכְשֵׁם שֶׁאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, כָּךְ הַמְקַבֵּל אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר אַחַר שֶׁזָּכָה.

מַתָּנָה זוֹ שֶׁאָמַר הַמְקַבֵּל ״אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ״ אַחַר שֶׁבָּאת לְיָדוֹ — הֲרֵי הִיא הֶפְקֵר, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהּ זָכָה, שֶׁהֲרֵי הִפְקִירָהּ הַמְקַבֵּל אַחַר שֶׁזָּכָה בָּהּ. אֲבָל אִם הָיָה צֹוֵחַ מֵעִקָּרוֹ — לֹא קָנָה הַמְקַבֵּל, וְחוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

הַמְזַכֶּה לַחֲבֵרוֹ בְּמַתָּנָה עַל יְדֵי אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ הָאַחֵר, כְּגוֹן שֶׁמָּשַׁךְ הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ הִגִּיעַ שְׁטַר קַרְקַע לְיָדוֹ אוֹ הֶחֱזִיק בַּקַּרְקַע — זָכָה חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה מַתָּנָה לְיָדוֹ, וְאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.

אֲבָל הַמְקַבֵּל — יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם רָצָה — מְקַבֵּל, וְאִם רָצָה — לֹא יְקַבֵּל, שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, וּזְכוּת הִיא לוֹ שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ מַתָּנָה אִם יִרְצֶה. אֲבָל אִם לֹא יִרְצֶה — אֵין נוֹתְנִין לָאָדָם מַתָּנָה בְּעַל כָּרְחוֹ.

זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמְקַבֵּל שָׁתַק, וְאַחַר כָּךְ צָוַח וְאָמַר: ״אֵינִי מְקַבְּלָהּ״ — הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם זֶה שֶׁשָּׁתַק כְּבָר רָצָה וְזֶה שֶׁחָזַר וְצָוַח חָזַר בּוֹ, אוֹ זֶה שֶׁשָּׁתַק מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְיָדוֹ כְּלוּם וְזֶה שֶׁצָּוַח הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ.

לְפִיכָךְ, אִם קָדַם אַחֵר וְזָכָה בָּהּ לְעַצְמוֹ — אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ, שֶׁמָּא הַמְקַבֵּל זָכָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר: ״אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ״, הֲרֵי הִפְקִירָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְזֶה שֶׁקָּדַם וּלְקָחָהּ מִן הַהֶפְקֵר זָכָה. וְאִם חָזְרוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים וּתְפָסוּהָ מִיַּד זֶה שֶׁקָּדַם וְזָכָה בָּהּ — אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָם, שֶׁמָּא הַמְקַבֵּל הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ וְלֹא קָנָה אוֹתָהּ, וּבִרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים הִיא קַיֶּמֶת עֲדַיִן.

רְאוּבֵן שֶׁרָצָה לִתֵּן מֵאָה דִּינָרִין לְשִׁמְעוֹן, וְשָׁלַח לוֹ הַמֵּאָה עַל יְדֵי לֵוִי: אִם אָמַר לוֹ: ״זְכֵה בְּמֵאָה זוֹ לְשִׁמְעוֹן״ אוֹ ״תֵּן מֵאָה זוֹ לְשִׁמְעוֹן״ — אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״הוֹלֵךְ מֵאָה זוֹ לְשִׁמְעוֹן״ — יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמֵּאָה לְיַד שִׁמְעוֹן.

הָלַךְ לֵוִי בְּמֵאָה זוֹ שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה עִמּוֹ לְהוֹלִיכָהּ לְשִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ שִׁמְעוֹן וְלֹא מְצָאָהוּ — יַחֲזִיר לִרְאוּבֵן. מֵת שִׁמְעוֹן בְּחַיֵּי רְאוּבֵן — יַחֲזִיר לִרְאוּבֵן אוֹ לְיוֹרְשָׁיו. מֵת רְאוּבֵן בְּחַיֵּי שִׁמְעוֹן — יִתֵּן הַמֵּאָה לְשִׁמְעוֹן אוֹ לְיוֹרְשָׁיו, שֶׁמִּצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַדְּבָרִים וְהוּא בָּרִיא, שֶׁהֲרֵי הַמֵּאָה בְּיָדוֹ שֶׁל שָׁלִיחַ עֲדַיִן.

אֵין אָדָם זוֹכֶה בְּמַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזּוֹכֶה גָּדוֹל וּבֶן דַּעַת, אֶחָד אִישׁ וְאֶחָד אִשָּׁה, וַאֲפִלּוּ אֵשֶׁת אִישׁ, וַאֲפִלּוּ עֶבֶד וְשִׁפְחָה. אֲבָל הַגּוֹי אֵינוֹ זוֹכֶה; הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁלִיחוּת לְעוֹלָם, כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְגוֹי, כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לְגוֹי.

קָטָן שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ, אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ — זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ זוֹכֶה לַאֲחֵרִים; פָּחוֹת מִזֶּה — לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. וְכֵן הַשּׁוֹטֶה אֵינוֹ זוֹכֶה לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. וְהַמְזַכֶּה לַשּׁוֹטֶה עַל יְדֵי בֶּן דַּעַת — זָכָה. אֲבָל הַחֵרֵשׁ זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה.

זָכִין לְקָטָן אֲפִלּוּ בֶּן יוֹם אֶחָד וְלַגָּדוֹל בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וַחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה הַמַּתָּנָה לַחֲצֵרוֹ — כְּאִלּוּ זָכָה לוֹ בָּהּ אַחֵר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. אֲבָל בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת, כְּגוֹן שָׂדֵהוּ וְחֻרְבָּתוֹ — עַד שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בְּצִדָּהּ וְיֹאמַר: ״זָכָת לִי שָׂדִי״.

וְכֵן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדָּן קוֹנִין לוֹ בְּסִימְטָא אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּחָצֵר שֶׁאֵין לָהּ בְּעָלִים. אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ — אֵינוֹ זוֹכֶה עַד שֶׁתַּגִּיעַ מַתָּנָה לְיָדוֹ. וּקְטַנָּה — תִּזְכֶּה לָהּ חֲצֵרָהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ. אֲבָל הַקָּטָן אֵינוֹ זוֹכֶה עַד שֶׁתַּגִּיעַ מַתָּנָה לְיָדוֹ אוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ אַחֵר.

הַמַּתָּנָה כְּגֵט, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִמְסֹר דְּבָרִים לְשָׁלִיחַ. כֵּיצַד? אָמַר לִשְׁלֹשָׁה: ״אִמְרוּ לִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִי שֶׁיִּכְתְּבוּ וְיַחְתְּמוּ בִּשְׁטַר מַתָּנָה וְיִתְּנוּהוּ לִפְלוֹנִי״ — אֵין זֶה כְּלוּם, וְאִם אָמְרוּ לְאוֹתָן הָעֵדִים וְכָתְבוּ וְנָתְנוּ לַמְקַבֵּל — לֹא קָנָה.

וְכֵן אִם אָמַר לִשְׁנַיִם: ״כִּתְבוּ וְחִתְמוּ בִּשְׁטַר מַתָּנָה וּתְנוּהוּ לִפְלוֹנִי״ — אֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב, אֶלָּא הֵם עַצְמָן כּוֹתְבִין, כְּמוֹ הַגֵּט.

הַכּוֹתֵב בַּשְּׁטָר: ״נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי״, אוֹ שֶׁכָּתַב: ״נְתַתִּיהָ לוֹ״ אוֹ ״הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ״ — הֲרֵי זֶה זָכָה כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ. אֲבָל אִם כָּתַב בַּשְּׁטָר: ״אֶתְּנֶנָּה לוֹ״, אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים — לֹא זָכָה הַמְקַבֵּל, עַד שֶׁיֹּאמַר לָעֵדִים: ״כִּתְבוּ שְׁטַר מַתָּנָה וּתְנוּ לוֹ״, וְכוֹתְבִין וְנוֹתְנִין, שֶׁאֵין הַמְקַבֵּל זוֹכֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטַר מַתָּנָה לְיָדוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ בּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הָאוֹמֵר: ״נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא נָתַן לִי״ — חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. אֲבָל אִם אָמַר: ״כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא כָּתַב וְלֹא נָתַן לִי״: אִם הַמְקַבֵּל מַתָּנָה הוּא שֶׁאָמַר כֵּן — הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵד הִיא, וְהַנּוֹתֵן אוֹכֵל פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ.

וְאִם בֶּן הַמְקַבֵּל הוּא שֶׁאָמַר: ״לֹא נָתַתָּה לְאָבִי שָׂדֶה זוֹ״, וְהוּא אוֹמֵר: ״כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ״ — מַנִּיחִין אֶת הַפֵּרוֹת עַל יְדֵי שָׁלִישׁ עַד שֶׁיִּוָּדַע הַדָּבָר הֵיאַךְ הוּא.

מְקַבֵּל מַתָּנָה שֶׁטָּעַן וְאָמַר: ״זוֹ שֶׁתַּחַת יָדִי אֵינָהּ מַתָּנָה בְּיָדִי, אֶלָּא שׁוֹמֵר אֲנִי עָלֶיהָ״, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר: ״בְּטֵלָה הָיְתָה מִתְּחִלָּתָהּ, לְפִי שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּיהָ אֶלָּא בְּעַל כָּרְחִי״, ״בְּאֹנֶס״ אוֹ ״בְּטָעוּת״ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ — דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְנִשְׁבָּע עַל זֶה שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְתַחֲזֹר לִבְעָלֶיהָ.

טָעַן הַנּוֹתֵן וְאָמַר: ״שׁוֹמֵר אַתָּה עָלֶיהָ״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי נְתַתִּיהָ״ אוֹ ״גְּזֵלָה הִיא בְּיָדְךָ״, וְזֶה אוֹמֵר: ״אַתָּה נְתַתָּהּ לִי״ — נִשְׁבָּע הַמְקַבֵּל שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְנִפְטָר.