עֶבֶד כְּנַעֲנִי — הֲרֵי הוּא כְּקַרְקַע לַקְּנִיָּה, וְנִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה.

וּמַה הִיא הַחֲזָקָה בְּקִנְיַן עֲבָדִים? שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בַּעֲבָדִים, בִּפְנֵי רַבּוֹ.

כֵּיצַד? הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ אוֹ שֶׁהִנְעִיל לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁהִפְשִׁיטוֹ אוֹ סָכוֹ אוֹ גֵּרְדוֹ אוֹ הִלְבִּישׁוֹ אוֹ הִגְבִּיהַּ אֶת רַבּוֹ — קָנָה. וְכֵן אִם הִגְבִּיהַּ הָרַב אֶת הָעֶבֶד — קָנָהוּ.

תְּקָפוֹ וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ — קָנָהוּ, שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה כָּזוֹ. אֲבָל אִם קָרָא לָעֶבֶד וּבָא אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן: ״לֵךְ אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ״ וְהָלַךְ אֶצְלוֹ — לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנּוּ בִּתְקִיפָה אוֹ יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הֶחֱזִיק בּוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הָרַב — צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ: ״לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה״.

עֶבֶד קָטָן — הֲרֵי הוּא כַּבְּהֵמָה, וְקוֹנִין אוֹתוֹ בַּדְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן הַבְּהֵמָה וּבַדְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן הָעֲבָדִים. לְפִיכָךְ נִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תְּקָפוֹ.

הַבְּהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה — נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָהּ, לֹא הִצְרִיכוּהוּ לְהַגְבִּיהַּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַבֶּטֶת בָּאָרֶץ. וְאִם הִגְבִּיהַּ — קָנָה. וְהַהַגְבָּהָה — קוֹנִין בָּהּ בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל הַמְּשִׁיכָה — אֵין קוֹנִין בָּהּ אֶלָּא בְּסִימְטָא אוֹ בֶּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וְאֵין קוֹנִין בָּהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם.

כֵּיצַד קוֹנִין הַבְּהֵמָה בִּמְשִׁיכָה? אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מְשָׁכָהּ וְהָלְכָה אוֹ שֶׁרָכַב עָלֶיהָ וְהָלְכָה בּוֹ, שֶׁקָּנָה. אֶלָּא אֲפִלּוּ קָרָא לָהּ וּבָאָה אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל וְרָצְתָה לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁעָקְרָה יַד וָרֶגֶל — קְנָיָהּ, וְהוּא שֶׁיִּמְשֹׁךְ בִּפְנֵי הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם מָשַׁךְ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבְּעָלִים — צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְשֹׁךְ: ״לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה״.

הַמּוֹכֵר עֵדֶר לַחֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה, כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוּכִית, וְהִיא הַבְּהֵמָה הַמְהַלֶּכֶת בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר וְהַכֹּל נִמְשָׁכִין אַחֲרֶיהָ — אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ: ״לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה״, שֶׁמְּסִירַת בְּהֵמָה זוֹ כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ: ״לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה״, וְכֵיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הָעֵדֶר — קָנָהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״מְשׁוֹךְ וְתִקְנֶה״ אוֹ ״חֲזַק וְתִקְנֶה״ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְהָלַךְ וּמָשַׁךְ אוֹ הֶחֱזִיק — לֹא קָנָה, שֶׁמַּשְׁמַע ״תִּקְנֶה״ לְהַבָּא, וַעֲדַיִין לֹא הִקְנָה לוֹ. אֶלָּא צָרִיךְ הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן לוֹמַר לוֹ: ״מְשׁוֹךְ וּקְנֵה״ אוֹ ״חֲזַק וּקְנֵה״ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁיִּקְנֶה עַתָּה בְּעֵת שֶׁיִּמְשׁוֹךְ אוֹ יַחֲזִיק.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״מְשֹׁךְ פָּרָה זוֹ, וְלֹא תִּקְנֶה אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וּמָשַׁךְ — לֹא קָנָה. וְאִם אָמַר לוֹ: ״קְנֵה מֵעַכְשָׁו וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ — קָנָה, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת בָּאֲגַם בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁהִקְנָה מֵעַתָּה עַל תְּנַאי: נַעֲשָׂה הַתְּנַאי — נִתְקַיֵּם הַקִּנְיָן. וְכָל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ — כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁו״.

הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ אוֹ נְתָנָהּ לוֹ מַתָּנָה, וְאָמַר לוֹ: ״קְנֵה אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם קוֹנִין״: אִם מָשַׁךְ אוֹ הִגְבִּיהַּ — קָנָה; אֲבָל אִם רָכַב עָלֶיהָ: אִם בַּשָּׂדֶה — קָנָה; וּבָעִיר — לֹא קָנָה, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִרְכֹּב בָּעִיר.

לְפִיכָךְ, אִם הָיָה אָדָם חָשׁוּב שֶׁדַּרְכּוֹ לִרְכֹּב בָּעִיר, אוֹ אָדָם מְזֻלְזָל בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל הִלּוּכוֹ בָּעִיר רוֹכֵב, כְּגוֹן הַמִּטַּפְּלִין בְּגִדּוּל הַבְּהֵמוֹת וְהָעֲבָדִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, אוֹ שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהָרַבִּים דּוֹחֲקִין שָׁם — הֲרֵי זֶה קָנָה בִּרְכִיבָה, וְהוּא שֶׁתְּהַלֵּךְ בּוֹ.