menu
small logo

חזור

הלכות חגיגה

פרק ג

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְהִיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף, בְּכָל מוֹצָאֵי שְׁמִטָּה כְּשֶׁיַּעֲלוּ לָרֶגֶל, וְלִקְרוֹת בְּאָזְנֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁהֵן מְזָרְזוֹת אוֹתָן בַּמִּצְווֹת וּמְחַזְּקוֹת יְדֵיהֶם בְּדַת הָאֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל וכו׳ הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ״ וכו׳ (דברים לא,י-יב).

כָּל הַפָּטוּר מִן הָרְאִיָּה — פָּטוּר מִמִּצְוַת הַקְהֵל, חוּץ מִן הַנָּשִׁים וְהַטָּף וְהֶעָרֵל. אֲבָל הַטָּמֵא פָּטוּר מִמִּצְוַת הַקְהֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל״ (דברים לא,יא), וְזֶה אֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה. וְהַדָּבָר בָּרוּר שֶׁהַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרָגִינָס חַיָּבִין, שֶׁהֲרֵי הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת.

אֵימָתַי הָיוּ קוֹרְאִין? בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת יְמֵי חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁל שָׁנָה שְׁמִינִית. וְהַמֶּלֶךְ הוּא שֶׁיִּקְרָא בְּאָזְנֵיהֶם. וּבְעֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיוּ קוֹרְאִין. וְקוֹרֵא כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, וְאִם קָרָא מֵעוֹמֵד — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

מֵאֵיכָן הוּא קוֹרֵא? מִתְּחִלַּת חֻמַּשׁ ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״ עַד סוֹף פָּרָשַׁת ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ (דברים א,א-ו,ט), וּמְדַלֵּג לִ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ׳ (שם יא,יג) וְגוֹמֵר אוֹתָהּ, וּמְדַלֵּג לְ׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר׳ (שם יד,כב), וְקוֹרֵא מֵ׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר׳ עַל הַסֵּדֶר עַד סוֹף בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, עַד ״מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב״ (שם כח,סט), וּפוֹסֵק.

כֵּיצַד הוּא קוֹרֵא? תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהַקְהִיל אֶת הָעָם, וּמְבִיאִין בִּימָה גְּדוֹלָה, וְשֶׁל עֵץ הָיְתָה, וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע עֶזְרַת הַנָּשִׁים, וְהַמֶּלֶךְ עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ קְרִיאָתוֹ, וְכָל יִשְׂרָאֵל הָעוֹלִין לֶחָג מִתְקַבְּצִין סְבִיבָיו. וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ, כְּדֵי לְהַדְּרוֹ בְּרֹב בְּנֵי אָדָם. וְהַמֶּלֶךְ מְקַבְּלוֹ עוֹמֵד, וְאִם רָצָה — יוֹשֵׁב, וּפוֹתֵחַ וּמְבָרֵךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ כָּל קוֹרֵא בַּתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרֵא הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ עַד שֶׁהוּא גּוֹמֵר, וְגוֹלֵל וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וּמוֹסִיף שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְאֵלּוּ הֵן:

״רְצֵה יי אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל״ וכו׳, ״מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ״ וכו׳, ״אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים״ וכו׳ עַד ״מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים״, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בַּתְּפִלָּה — הֲרֵי שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת כְּמַטְבְּעָן.

רְבִיעִית מִתְפַּלֵּל עַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיַּעֲמֹד, וְחוֹתֵם בָּהּ: ״הַשּׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן״. חֲמִישִׁית מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲמֹד מַלְכוּתָן, וְחוֹתֵם בָּהּ: ״הַבּוֹחֵר בְּיִשְׂרָאֵל״. שִׁשִּׁית מִתְפַּלֵּל עַל הַכֹּהֲנִים שֶׁיִּרְצֶה הָאֵל עֲבוֹדָתָם, וְחוֹתֵם בָּהּ: ״מְקַדֵּשׁ הַכֹּהֲנִים״. שְׁבִיעִית מִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל בָּהּ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל, וְחוֹתֵם בָּהּ: ״הוֹשַׁע יי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַמְּךָ צְרִיכִין לְהִוָּשַׁע, בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״.

הַקְּרִיאָה וְהַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת״ (דברים לא,יא) — בִּלְשׁוֹנָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם לָעוֹזוֹת

וְגֵרִים שֶׁאֵינָן מַכִּירִין — חַיָּבִין לְהָכִין לִבָּם וּלְהַקְשִׁיב אָזְנָם לִשְׁמֹעַ בְּאֵימָה וְיִרְאָה וְגִילָה בִּרְעָדָה, כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ בְּסִינַי.

אֲפִלּוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִין כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חַיָּבִין לִשְׁמֹעַ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ — מְכַוֵּן לִבּוֹ לִקְרִיאָה זוֹ, שֶׁלֹּא קְבָעָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא לְחַזֵּק דַּת הָאֱמֶת, וְיִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עַתָּה נִצְטַוָּה בָּהּ וּמִפִּי הַגְּבוּרָה שׁוֹמְעָהּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלִיחַ הוּא לְהַשְׁמִיעַ דִּבְרֵי הָאֵל.

יוֹם הַקְהֵל שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מְאַחֲרִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתְּחִנּוֹת שֶׁאֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן