מִי שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ מָעוֹת שֶׁל עֲנִיִּים אוֹ שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, וּפָשַׁע בָּהֶן וְנִגְנְבוּ — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמֹר״ (שמות כב,ו) — לֹא לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים, וַהֲרֵי הוּא מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִין. אֲפִלּוּ בָּאוּ עָלָיו גַּנָּבִים, וְקָדַם וְהִצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן הַשְּׁבוּיִים — פָּטוּר; אֵין לְךָ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים גָּדוֹל מִזֶּה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵין זֶה הַמָּמוֹן הַמֻּפְקָד לַעֲנִיֵּי מָקוֹם זֶה אוֹ לִשְׁבוּיִים אֵלּוּ. אֲבָל אִם הָיָה לַעֲנִיִּים אֵלּוּ וְלִשְׁבוּיִים אֵלּוּ, וַהֲרֵי הוּא קָצוּץ לָהֶן — הֲרֵי זֶה מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִין, וִישַׁלֵּם אִם פָּשַׁע אוֹ יִשָּׁבַע אִם לֹא פָּשַׁע, כְּדֶרֶךְ כָּל הַשּׁוֹמְרִין.

הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ מָמוֹן אוֹ כֵּלִים חֲשׁוּבִין, וּבָאוּ עָלָיו גַּנָּבִים, וְקָדַם וְנָתַן לָהֶם הַפִּקָּדוֹן לְהַצִּיל עַצְמוֹ: אִם הָיָה אָמוּד שֶׁהוּא בַּעַל מָמוֹן — חַיָּב, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁבִּגְלָלוֹ בָּאוּ הַגַּנָּבִים, וְנִמְצָא זֶה הִצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ; וְאִם אֵינוֹ אָמוּד — חֶזְקָתוֹ שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לְשֵׁמַע הַפִּקָּדוֹן, וּפָטוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ כֵּלִים אוֹ פֵּרוֹת, וּבָאוּ גַּנָּבִים וּגְנָבוּם בְּפָנָיו, וְאִלּוּ הָיָה צֹוֵחַ הָיוּ בָּאִין בְּנֵי אָדָם וּמַצִּילִין אוֹתָן, הוֹאִיל וְלֹא צָוַח — הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מֵאָה וְזֶה מָאתַיִם, וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אוֹמֵר: ״אֲנִי הוּא שֶׁהִפְקַדְתִּי הַמָּאתַיִם״, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ — יִשָּׁבַע כָּל אֶחָד מֵהֶן שֶׁהִפְקִיד מָאתַיִם כְּדִין כָּל נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, וְיִתֵּן מָאתַיִם לָזֶה וּמָאתַיִם לָזֶה, וְיַפְסִיד מֵאָה מִבֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא פָּשַׁע, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב שֵׁם כָּל אֶחָד עַל כִּיס שֶׁלּוֹ.

לְפִיכָךְ, אִם הֵבִיאוּ לוֹ הַשְּׁנַיִם כְּאֶחָד הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת בְּכֶרֶךְ אֶחָד, וּבָאוּ וְתָבְעוּ, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר הַמָּאתַיִם שֶׁלּוֹ — נוֹתֵן מֵאָה לָזֶה וּמֵאָה לָזֶה, וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻנָּח אֶצְלוֹ עַד לְעוֹלָם אוֹ עַד שֶׁיּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לָהֶן: ״כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה וַהֲבֵאתֶם בְּכֶרֶךְ אֶחָד, לֹא הִטְרַחְתִּי עַצְמִי לֵידַע וְלִזְכֹּר תָּמִיד בַּעַל הַמֵּאָה מִבַּעַל הַמָּאתַיִם״.

וְכֵן אִם הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר: ״אֲנִי הוּא בַּעַל הַגָּדוֹל״ — יִשָּׁבְעוּ שְׁנֵיהֶם, וְיִתֵּן הַגָּדוֹל לְאֶחָד מֵהֶן וּדְמֵי הַגָּדוֹל לַשֵּׁנִי, וְיִשָּׁאֵר לוֹ הַקָּטָן. וְאִם הֱבִיאוּם כְּאֶחָד בְּכֶרֶךְ אֶחָד — נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי הַקָּטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻנָּח אֶצְלוֹ עַד שֶׁיּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד לְעוֹלָם.

וְכֵן מִי שֶׁתְּבָעוּהוּ שְׁנַיִם, זֶה אוֹמֵר: ״אֲנִי הוּא בַּעַל הַפִּקָּדוֹן״ וְזֶה אוֹמֵר: ״אֲנִי הוּא״, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: ״אֶחָד מִכֶּם הוּא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא״ — יְשַׁלֵּם לִשְׁנֵיהֶם.

וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת אֵצֶל רוֹעֶה, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הָיְתָה — יְשַׁלֵּם לִשְׁנֵיהֶן. וְאִם הִפְקִידוּ בְּעֶדְרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ — מַנִּיחַ הַבְּהֵמָה בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק, וְתִהְיֶה מֻנַּחַת עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּרְצוּ לַחֲלֹק אוֹתָהּ.

הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא יְעָרְבֵם עִם פֵּרוֹתָיו. עָבַר וְעֵרְבָן — יְחַשֵּׁב כַּמָּה הָיוּ פֵּרוֹתָיו וְכַמָּה הָיָה הַפִּקָּדוֹן, וְיִרְאֶה כַּמָּה חָסֵר הַכֹּל, וִיחַשֵּׁב חֶסְרוֹן הַפִּקָּדוֹן, וְיִתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע.

נִסְתַּפֵּק מֵהֶן וְלֹא יָדַע כַּמָּה נִסְתַּפֵּק — יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת: לְחִטִּין וּלְאֹרֶז קָלוּף — אַרְבַּעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכָל כּוֹר; לִשְׂעוֹרִין וּלְדֹחַן — תִּשְׁעַת קַבִּין לְכָל כּוֹר; לְכֻסְּמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן בְּגִבְעוֹלָיו וּלְאֹרֶז שֶׁאֵינוֹ קָלוּף — שָׁלֹשׁ סְאִין לְכָל כּוֹר. וְכַמִּדָּה הַזֹּאת לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמָּדַד לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן. אֲבָל אִם מָדַד לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים — אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוֹתִירוֹת.

וְכֵן מוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לְיַיִן וּשְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה לֹג, מֵהֶן לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים וְלֹג וּמֶחֱצָה בֶּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק — אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים; וְאִם הָיוּ הַקַּנְקַנִּים יְשָׁנִים — אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בֶּלַע.

הִפְקִיד אֶצְלוֹ פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן מְדוּדִין, וְעֵרְבָן עִם פֵּרוֹתָיו וְלֹא מְדָדָן — הֲרֵי זֶה פָּשַׁע. בַּעַל הַפִּקָּדוֹן אוֹמֵר: ״כָּךְ וְכָךְ הָיוּ״, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ — יְשַׁלֵּם בְּלֹא שְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי חִיֵּב עַצְמוֹ בְּתַשְׁלוּמִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה הוּא חַיָּב, וְנִמְצָא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע. וְכָזֶה הוֹרוּ רַבּוֹתַי רַבִּי יוֹסֵף הַלֵּוִי וְרַבּוֹ.

וְכֵן כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְאָמַר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה דָּמִים אֲנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם״, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִין: ״אָנוּ יוֹדְעִין, וְכָךְ וְכָךְ הָיָה שָׁוֶה״ — יִטְּלוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְהוּא שֶׁיִּטְעֲנוּ דָּבָר שֶׁהֵן אֲמוּדִין בּוֹ. וְיֵשׁ לַשּׁוֹמֵר לְהַחֲרִים עַל מִי שֶׁלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ.

וּמִנַּיִן שֶׁהַדִּין כָּךְ הוּא? הַגַּע עַצְמְךָ, שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ כִּיס זְהוּבִים וּפָשַׁע בּוֹ, הַבְּעָלִים אוֹמְרִין: ״מָאתַיִם דִּינָר הָיוּ בּוֹ״, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: ״וַדַּאי שֶׁהָיָה בּוֹ דִּינָרִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיוּ״, נִמְצָא זֶה כְּטוֹעֵן מָאתַיִם וְהוֹדָה לוֹ בְּמִקְצָת, וְאָמַר: ״הַשְּׁאָר — אֵינִי יוֹדֵעַ״, שֶׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

מֵת אָבִיו וְהִנִּיחַ לוֹ שַׂק צָרוּר, הִפְקִידוֹ אֵצֶל חֲבֵרוֹ וּפָשַׁע בּוֹ, הַמַּפְקִיד אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בּוֹ, שֶׁמָּא מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בּוֹ״, וְכֵן הַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁמָּא זְכוּכִית הָיָה מָלֵא״ — שׁוּרַת הַדִּין שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בְּטַעֲנָה זוֹ, שֶׁיִּשָּׁבַע הַשּׁוֹמֵר בְּתַקָּנַת חֲכָמִים שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְיִכְלֹל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה בּוֹ יָתֵר עַל שָׁוֶה כָּךְ וְכָךְ, וִישַׁלֵּם מַה שֶּׁיּוֹדֶה בּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד שַׂק צָרוּר אֵצֶל חֲבֵרוֹ וּפָשַׁע בּוֹ, הַמַּפְקִיד אוֹמֵר: ״חֲלִי זָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הָיוּ בּוֹ״, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁמָּא סִיגִים אוֹ חוֹל הָיָה בּוֹ״, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִשָּׁבַע בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְיִטֹּל, וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן דָּבָר שֶׁהוּא אָמוּד בּוֹ אוֹ שֶׁהָיָה אָמוּד לְהַפְקִידוֹ אֶצְלוֹ.

וְלָמָּה נִשְׁבָּע כָּאן בַּעַל הַפִּקָּדוֹן? לְפִי שֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵר מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, שֶׁאֲפִלּוּ הוֹדָה וְאָמַר: ״בָּארִי לִי שֶׁהָיָה מָלֵא סִיגִים״, וְהַמַּפְקִיד אוֹמֵר: ״מַרְגָּלִיּוֹת הָיָה״ — הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר, כְּמִי שֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה בִּשְׂעוֹרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וּבְהִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן יִתְבָּאֲרוּ עִקְּרֵי הַדְּבָרִים.