הָאוֹמֵר: ״זֶה בְּנִי״ אוֹ ״זֶה אָחִי״ אוֹ ״אֲחִי אָבִי״ אוֹ שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה בַּאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן מֻחְזָקִין שֶׁהֵן קְרוֹבָיו — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן וְיִירָשֶׁנּוּ, בֵּין שֶׁאָמַר כְּשֶׁהוּא בָּרִיא בֵּין שֶׁאָמַר וְהוּא שְׁכִיב מְרַע. אֲפִלּוּ נִשְׁתַּתֵּק וְכָתַב בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁ׳זֶּה יוֹרְשִׁי׳ — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין.

הָיִינוּ מֻחְזָקִין בָּזֶה שֶׁהוּא אָחִיו אוֹ בֶּן דּוֹדוֹ, וְאָמַר: ״אֵינוֹ אָחִי״ וְ׳אֵינוֹ בֶּן דּוֹדִי׳ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. אֲבָל נֶאֱמָן הוּא עַל מִי שֶׁהֻחְזַק שֶׁהוּא בְּנוֹ, לוֹמַר: ״אֵינוֹ בְּנִי וְלֹא יִירָשֵׁנִי״. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֲפִלּוּ הָיוּ לַבֵּן בָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר עָלָיו: ״אֵינוֹ בְּנִי״ לְעִנְיַן יִחוּס, וְאֵין מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ מַמְזֵר עַל פִּיו — נֶאֱמָן הוּא לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה, וְלֹא יִירָשֶׁנּוּ.

הָאוֹמֵר: ״זֶה בְּנִי״, וְחָזַר וְאָמַר: ״עַבְדִּי הוּא״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. אָמַר ״עַבְדִּי״ וְחָזַר וְאָמַר ״בְּנִי״, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְשַׁמְּשׁוֹ כְּעֶבֶד — נֶאֱמָן, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר ״עַבְדִּי״, כְּלוֹמַר: ״הֲרֵי הוּא לִי כְּעֶבֶד״. וְאִם הָיוּ קוֹרִין לוֹ ״עֶבֶד בֶּן מֵאָה זוּז״ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵין אוֹמְרִין אוֹתָן בְּיִחוּד אֶלָּא לַעֲבָדִים — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הָיָה עוֹבֵר עַל בֵּית הַמֶּכֶס וְאָמַר: ״בְּנִי הוּא זֶה״, וְחָזַר אַחַר כָּךְ וְאָמַר: ״עַבְדִּי״ — נֶאֱמָן, שֶׁלֹּא אָמַר ״בְּנִי״ אֶלָּא לְהַבְרִיחַ מִן הַמֶּכֶס. אָמַר בְּבֵית הַמֶּכֶס: ״עַבְדִּי הוּא״, וְחָזַר וְאָמַר: ״בְּנִי הוּא״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֵין קוֹרִין לָהֶן ״אַבָּא פְּלוֹנִי״ וְלֹא ״אִמָּא פְּלוֹנִית״, שֶׁלֹּא יָבֹא מִן הַדָּבָר תַּקָּלָה וְנִמְצָא זֶה הַבֵּן נִפְגָּם. לְפִיכָךְ, אִם הָיוּ הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת חֲשׁוּבִין בְּיוֹתֵר וְיֵשׁ לָהֶן קוֹל, וַהֲרֵי כָּל הַקָּהָל מַכִּירִין אוֹתָן וְאֶת בְּנֵי אֲדוֹנֵיהֶן, כְּגוֹן עַבְדֵי הַנָּשִׂיא — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לִקְרוֹת לָהֶן ״אַבָּא״ וְ׳אִמָּא׳.

מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ שִׁפְחָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן, וְהָיָה נוֹהֵג בּוֹ מִנְהַג בָּנִים, אוֹ שֶׁאָמַר: ״בְּנִי הוּא, וּמְשֻׁחְרֶרֶת הִיא אִמּוֹ״: אִם תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא אוֹ אָדָם כָּשֵׁר שֶׁהֻחְזַק בְּדִקְדּוּקֵי מִצְווֹת — הֲרֵי זֶה יִירָשֶׁנּוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נוֹשֵׂא בַּת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה אִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה, שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקָה שִׁפְחָה בְּפָנֵינוּ.

וְאִם מִשְּׁאָר הַהֶדְיוֹטוֹת הוּא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיָה מִן הַמַּפְקִירִין עַצְמָן לְכָךְ — הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת עֶבֶד לְכָל דָּבָר, וְאֶחָיו מֵאָבִיו מוֹכְרִין אוֹתוֹ. וְאִם אֵין לְאָבִיו חוּץ מִמֶּנּוּ — אֵשֶׁת אָבִיו מִתְיַבֶּמֶת. וְזֶה הוּא הַדִּין שֶׁיֵּרָאֶה לִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַל עִקְּרֵי הַקַּבָּלָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁלֹּא חוֹלֵק בֵּין כְּשֵׁרִים לִשְׁאָר הָעָם לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יִמְכְּרוּ אוֹתוֹ אֶחָיו בִּלְבַד, וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאֲפִלּוּ לְיָרְשׁוֹ לֹא נַחֲלֹק בְּיִשְׂרָאֵל. וְאֵין רָאוּי לִסְמֹךְ עַל דָּבָר זֶה.

כָּל הַיּוֹרְשִׁין יוֹרְשִׁין בַּחֲזָקָה. כֵּיצַד? עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ שֶׁזֶּה מֻחְזָק לָנוּ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אוֹ אָחִיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן עֵדֵי יִחוּס וְלֹא יָדְעוּ אֲמִתַּת יִחוּסִין — הֲרֵי אֵלּוּ יוֹרְשִׁין בְּעֵדוּת זוֹ.

יַעֲקֹב שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וְלֹא הֻחְזַק לוֹ בֵּן אֶלָּא שְׁנֵיהֶם, תָּפַס רְאוּבֵן לֵוִי מִן הַשּׁוּק וְאָמַר: ״גַּם זֶה אָחִינוּ הוּא״, וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ — הֲרֵי שִׁמְעוֹן נוֹטֵל חֲצִי הַמָּמוֹן, וּרְאוּבֵן שְׁלִישׁ, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה שֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה אַחִין, וְלֵוִי נוֹטֵל שְׁתוּת.

מֵת לֵוִי — יַחֲזֹר הַשְּׁתוּת לִרְאוּבֵן. נָפְלוּ לְלֵוִי נְכָסִים מֵאֲחֵרִים — יַחֲלֹקוּ אוֹתָן רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן מוֹדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֵּוִי זֶה אֲחִיהֶם.

הִשְׁבִּיחַ הַשְּׁתוּת מֵאֵלָיו וְאַחַר כָּךְ מֵת לֵוִי: אִם שֶׁבַח הַמַּגִּיעַ לַכְּתֵפַיִם הוּא, כְּגוֹן עֲנָבִים שֶׁהִגִּיעוּ לְהִבָּצֵר — הֲרֵי הַשֶּׁבַח הַזֶּה כִּנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לוֹ מֵאֲחֵרִים וְיַחֲלֹקוּ בָּהֶן; וְאִם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְהִבָּצֵר — הֲרֵי הֵן שֶׁל רְאוּבֵן לְבַדּוֹ.

אָמַר שִׁמְעוֹן: ״אֵין לֵוִי זֶה אָחִי״, וְנָטַל לֵוִי בְּחֵלֶק רְאוּבֵן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאַחַר כָּךְ מֵת לֵוִי — לֹא יִירַשׁ מִמֶּנּוּ שִׁמְעוֹן כְּלוּם, אֶלָּא רְאוּבֵן לְבַדּוֹ יִירַשׁ הַשְּׁתוּת עִם שְׁאָר הַנְּכָסִים הָאֲחֵרִים שֶׁהִנִּיחַ לֵוִי. וְהוּא הַדִּין בְּכָל הַיּוֹרְשִׁין שֶׁיּוֹדוּ מִקְצָתָן בְּיוֹרְשִׁין אֲחֵרִים וְלֹא יוֹדוּ מִקְצָתָן.