הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ בְּמִטַּלְטְלִין, וְהוֹדָה בְּמִקְצָתָן — הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהוֹדָה בּוֹ, וְנִשְׁבָּע עַל הַשְּׁאָר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה״ וכו׳ (שמות כב,ח).

וְכֵן אִם כָּפַר בַּכֹּל וְאָמַר: ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״, וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁהָיוּ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע מִן הַתּוֹרָה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם מְחַיְּבִין אוֹתוֹ מָמוֹן — אֶחָד מְחַיְּבוֹ שְׁבוּעָה. וְכֵן לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁעֵד אֶחָד ״לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת״ (דברים יט,טו) אֵינוֹ קָם, אֲבָל קָם לִשְׁבוּעָה.

אֵין לְךָ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה: מִי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת הַמִּטַּלְטְלִין, וּמִי שֶׁחִיְּבוֹ עֵד אֶחָד, וְהַשּׁוֹמֵר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בַּשּׁוֹמֵר: ״שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם״ (שמות כב,י). וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין בְּהִלְכוֹת שְׂכִירוּת. וְכָל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן נִשְׁבָּע, וְנִפְטָר מִלְּשַׁלֵּם.

אֲבָל כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, כְּגוֹן שָׂכִיר וְנֶחְבָּל וְנִגְזָל וּפוֹגֵם שְׁטָרוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְכֵן כָּל הַנִּשְׁבָּעִין בְּטַעֲנַת סָפֵק, כְּגוֹן הַשֻּׁתָּפִין וְהָאֲרִיסִין — כֻּלָּן נִשְׁבָּעִין בְּתַקָּנַת חֲכָמִים. וְכָל אֵלּוּ הַשְּׁבוּעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — הֲרֵי הֵן כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה, בִּנְקִיטַת חֵפֶץ.

הַטּוֹעֵן מִטַּלְטְלִין עַל חֲבֵרוֹ, וְכָפַר בַּכֹּל וְאָמַר: ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״, אוֹ שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת וּנְתָנוֹ מִיָּד וְאָמַר: ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא זֶה, וְהֵא לְךָ״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״אֱמֶת שֶׁהָיָה לְךָ אֶצְלִי, אֲבָל מָחַלְתָּ לִי״ אוֹ ״נָתַתָּה״ אוֹ ״מָכַרְתָּ״ אוֹ ״הֶחֱזַרְתִּי לְךָ״, אוֹ שֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים — בְּכָל אֵלּוּ פָּטוּר מִן שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה.

אֲבָל חַכְמֵי תַּלְמוּד תִּקְּנוּ שֶׁיִּשָּׁבַע הַנִּתְבָּע בְּכָל אֵלּוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְיִפָּטֵר, וְאֵינָהּ כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ נְקִיטַת חֵפֶץ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דֶּרֶךְ הַשְּׁבוּעָה שֶׁל תּוֹרָה וְדֶרֶךְ שְׁבוּעַת הֶסֵּת בְּהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת.

כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנִפְטָר. וְאִם לֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע — יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וְגוֹבִין מֵהֶן כָּל מַה שֶּׁטָּעַן חֲבֵרוֹ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹבֵעַ אוֹמֵר לוֹ: ״אֵינִי זָז מִדִּין תּוֹרָה, אוֹ הִשָּׁבַע אוֹ תֵּן לִי״. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלָיו דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כֵּן, וְנוֹתֵן.

אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶן: אִם הָיָה מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין — אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַשְּׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הַנִּתְבָּע אוֹמֵר לוֹ: ״הִשָּׁבַע וְטֹל כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לְךָ חֲכָמִים״, וְאִם לֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע — יֵלֵךְ. וְהוֹרוּ רַבּוֹתַי שֶׁאִם אָמַר הַתּוֹבֵעַ: ״אֵינִי רוֹצֶה בְּתַקָּנָה זוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לִי חֲכָמִים, אֶלָּא הֲרֵינִי כִּשְׁאָר כָּל הַתּוֹבְעִין״ — הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעַ אֶת הַנִּתְבָּע הֶסֵּת. וְאִם רָצָה לְהָפְכָהּ עַל הַתּוֹבֵעַ — מְחַיְּבִין אֶת הַתּוֹבֵעַ לְהִשָּׁבַע הֶסֵּת, וְיִטֹּל אוֹ יֵלֵךְ לוֹ.

הָיָה הַמְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶן מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנִפְטָרִין, כְּגוֹן הַנִּשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת סָפֵק אוֹ מִן הַנִּשְׁבָּעִין הֶסֵּת, וְלֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע — מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אִם לֹא בָּא וְלֹא תָּבַע נִדּוּיוֹ — מַלְקִין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, כְּכָל מִי שֶׁחָלָה עָלָיו שַׁמְתָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַתִּירִין לָזֶה נִדּוּיוֹ. וְאֵין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה.

כָּל הַמְחֻיָּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת, אִם רָצָה לַהֲפֹךְ הַשְּׁבוּעָה עַל הַתּוֹבֵעַ — הֲרֵי הַתּוֹבֵעַ נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנוֹטֵל. וְאֵין לְךָ מִי שֶׁנִּשְׁבָּע הֶסֵּת וְנוֹטֵל מֵחֲבֵרוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁנֶּהֶפְכָה עָלָיו שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְאֵין לְךָ שְׁבוּעָה שֶׁתֵּהָפֵךְ אֶלָּא שְׁבוּעַת הֶסֵּת בִּלְבַד. אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁל תּוֹרָה אוֹ שֶׁל דִּבְרֵיהֶם שֶׁהִיא כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה — אֵין הוֹפְכִין שְׁבוּעָתָן.

אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת אֶלָּא עַל טַעֲנַת וַדַּאי, אֲבָל עַל הַסָּפֵק — פָּטוּר. כֵּיצַד? ״כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ מָנֶה״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״מָנֶה שֶׁהִלְוִיתִיךָ, כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹּא פְּרַעְתַּנִי״, ״אָמַר לִי אַבָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלְךָ מָנֶה״ אוֹ ״צִוָּה לִי בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלְךָ מָנֶה״, ״דָּבָר פְּלוֹנִי נִגְנַב מִבֵּיתִי וְלֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא אַתָּה, קָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁאַתָּה גְּנַבְתּוֹ״, ״חִשַּׁבְתִּי מְעוֹתַי וּמָצָאתִי חָסֵר, שֶׁמָּא אַתָּה הִטְעִיתַנִי בַּחֶשְׁבּוֹן״, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר: ״אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״ — הֲרֵי זֶה פָּטוּר אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

״מָנֶה יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ בְּוַדַּאי״, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ שֶׁמָּא אֵין לְךָ״ — הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְנִפְטָר, לְפִי שֶׁלֹּא חִיֵּב עַצְמוֹ בְּוַדַּאי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

״כּוֹר חִטִּים יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ בְּוַדַּאי״, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ אִם חִטִּים הוּא אוֹ שְׂעוֹרִים״ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וּמְשַׁלֵּם שְׂעוֹרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

״מָנֶה יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ בְּוַדַּאי״, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר: ״כֵּן הָיָה לְךָ בְּיָדִי, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ אוֹ עֲדַיִן לֹא הֶחֱזַרְתִּי״ — חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְלֹא יִשָּׁבַע הַתּוֹבֵעַ כְּלָל, אֲפִלּוּ הֶסֵּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁהוּא חַיָּב, וַהֲרֵי זֶה טָעַן אוֹתוֹ טַעֲנַת וַדַּאי, וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם נִפְטַר אוֹ לֹא נִפְטַר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

אֲבָל אִם אֵין לוֹ תּוֹבֵעַ, אֶלָּא הוֹדָה מֵעַצְמוֹ וְאָמַר: ״גְּזַלְתִּיךָ״ אוֹ ״הִלְוִיתַנִי מָנֶה״, ״אָבִיךָ הִפְקִיד אֶצְלִי מָנֶה״, ״אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי אִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי״ — אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְאִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם — חַיָּב לְשַׁלֵּם.

״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״, ״הִשָּׁבַע הֶסֵּת וָלֵךְ״, ״הִשָּׁבַע אַתָּה הֶסֵּת וְטֹל״, וְאָמַר הַתּוֹבֵעַ: ״אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁבַע״ — הֲרֵי הַנִּתְבָּע אוֹמֵר לוֹ: ״אוֹ הִשָּׁבַע וְטֹל אוֹ תֵּלֵךְ בְּלֹא כְּלוּם״, וְאֵין שָׁם הִפּוּךְ אַחֵר. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים סְתָם עַל ״מִי שֶׁהוּא חַיָּב לִי וְלֹא יִתֵּן לִי״.

הוֹרוּ רַבּוֹתַי שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה, בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אֲפִלּוּ הֶסֵּת — יֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים סְתָם קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁבַע עַל ״כָּל מִי שֶׁיִּטְעֹן עָלַי דָּבָר שֶׁאֵינִי חַיָּב בּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁבִּיעַ אוֹתִי בְּחִנָּם״, וְיַעֲנֶה הַמַּשְׁבִּיעוֹ אָמֵן, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁבַע זֶה. וְתַקָּנָה טוֹבָה הִיא זוֹ לְבַעֲלֵי דִּינִין כְּדֵי שֶׁיִּמָּנְעוּ מִטַּעֲנוֹת הַשֶּׁקֶר, וְלֹא יִגְרְמוּ לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, וְלֹא יַשִּׂיאוּ שֵׁמַע שָׁוְא.

כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה, בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם — מְגַלְגֵּל עָלָיו הַמַּשְׁבִּיעוֹ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה מִדְּבָרִים שֶׁאִם יוֹדֶה בָּהֶן יִתְחַיֵּב מָמוֹן. וְעַד הֵיכָן כֹּחַ הַגִּלְגּוּל? עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: ״וּבִכְלַל שְׁבוּעָה זוֹ שֶׁלֹּא נִמְכַּרְתָּה לִי בְּעֶבֶד עִבְרִי, וַעֲדַיִן עַבְדִּי אַתָּה״. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין מְגַלְגְּלִין עַל הַשָּׂכִיר.

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה, אֲפִלּוּ הֶסֵּת, וְהִתְחִיל הַתּוֹבֵעַ לְגַלְגֵּל עָלָיו דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא טָעַן אוֹתוֹ תְּחִלָּה, רָאָה זֶה הַנִּתְבָּע כָּךְ וְאָמַר: ״אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁבַע, אֶלָּא הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם הַטַּעֲנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְחַיַּבְתִּי עַל כְּפִירָתָהּ שְׁבוּעָה זוֹ״ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא אוֹמְרִין לַנִּתְבָּע: ״אוֹ תֵּן לוֹ כָּל מַה שֶּׁגִּלְגֵּל עָלֶיךָ מִטְּעָנוֹת הַוַּדָּיוֹת, אוֹ הִשָּׁבַע וְהִפָּטֵר״.

הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ טְעָנוֹת הַרְבֵּה — אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ עַל כָּל טַעֲנָה וְטַעֲנָה, אֶלָּא שְׁבוּעָה אַחַת עַל הַכֹּל. נִתְחַיֵּב שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת עַל שְׁתֵּי טְעָנוֹת, קַלָּה וַחֲמוּרָה — מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הַחֲמוּרָה, וּמְגַלְגֵּל בָּהּ שְׁאָר הַדְּבָרִים.

כָּל הַטּוֹעֵן עַל חֲבֵרוֹ טַעֲנָה שֶׁאִם הוֹדָה בָּהּ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם מָמוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ הֶסֵּת וְלֹא חֵרֶם סְתָם. כֵּיצַד? ״אַתָּה אָמַרְתָּה לִי שֶׁתִּתֵּן לִי מָנֶה״, ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״ — אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הֶסֵּת וְלֹא חֵרֶם, שֶׁאִלּוּ הוֹדָה בְּדָבָר זֶה, לֹא הָיָה חַיָּב כְּלוּם. ״אַתָּה קִלַּלְתָּ אוֹתִי״, ״אַתָּה הוֹצֵאתָ עָלַי שֵׁם רַע״, ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״ — אֵין מַחֲרִימִין עַל זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

״אַתָּה חָבַלְתָּ בִּי״, ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם שֶׁבֶת וְרִפּוּי וּבֹשֶׁת. ״אַתָּה בִּיַּשְׁתַּנִי״, ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״, אִם הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹבִין בּוֹ קְנָסוֹת — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת, שֶׁאִלּוּ הוֹדָה, הָיָה מְשַׁלֵּם הַבֹּשֶׁת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר? כְּשֶׁהוֹדָה בְּדָבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו קְנָס, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: ״חָבַלְתִּי בָּזֶה״. אֲבָל אִם הוֹדָה שֶׁ׳חָבַלְתִּי בָּזֶה, וְהֵבִיא עָלַי עֵדִים בְּבֵית דִּין וְחִיְּבוּנִי לִתֵּן לוֹ כָּךְ וְכָךְ בְּנִזְקוֹ׳ — הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם. לְפִיכָךְ, אִם טָעַן הַטּוֹעֵן שֶׁ׳בֵּית דִּין חִיְּבוּ אוֹתְךָ לְשַׁלֵּם לִי מֵאָה דִּינָרִין מִשּׁוּם שֶׁחָבַלְתָּה בִּי׳, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.