חזור
הלכות גירושין
פרק יבהָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה וְאָמְרָה: ״אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אָנִי״ — נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. הֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וּבָאָה וְאָמְרָה: ״גֵּרְשַׁנִי בַּעְלִי״ — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְהַתִּיר עַצְמָהּ, אֲבָל פָּסְלָה עַצְמָהּ לַכְּהֻנָּה לְעוֹלָם. וְאִם מֵת בַּעְלָהּ — חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.
הָיוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהִיא גְּרוּשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם גֵּט — הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה. הוֹצִיאָה גֵּט מִתַּחַת יָדָהּ, וְאָמְרָה: ״גֵּרְשַׁנִי בַּעְלִי בָּזֶה״ — הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת וְתִנָּשֵׂא בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְקֻיָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בָּא הַבַּעַל וְעִרְעֵר: אִם אָמַר: ״לֹא נְתַתִּיו לָהּ, אֶלָּא נָפַל מִמֶּנִּי וּמָצְאָה אוֹתוֹ״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ; אֲבָל אִם אָמַר הַבַּעַל: ״עַל תְּנַאי הָיָה״, ״פִּקָּדוֹן הָיָה״, ״מֵעוֹלָם לֹא כְּתַבְתִּיו, וּמְזֻיָּף הוּא״ — יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו אוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם — אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת לִהְיוֹתָהּ מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים, אֲבָל נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי פָּסְלָה עַצְמָהּ בְּהוֹדָאַת פִּיהָ, וְעָשָׂת עַצְמָהּ כַּחֲתִיכָה שֶׁל אִסּוּר.
בָּאָה הִיא וּבַעְלָהּ, הִיא אוֹמֶרֶת: ״גֵּרַשְׁתַּנִי וְאָבַד גִּטִּי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא גֵּרַשְׁתִּיךְ״ — אַף עַל פִּי שֶׁהֻחְזְקָה אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת; חֲזָקָה שֶׁאֵין אִשָּׁה מְעִזָּה פָּנֶיהָ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.
אָמַר הַבַּעַל: ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו, וְתִהְיֶה סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת. וַאֲפִלּוּ הוֹדָת לוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ — אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן לְקַלְקֵל אוֹתָהּ, אוֹ בְּגֵט בָּטֵל גֵּרְשָׁהּ וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת, אוֹ שֶׁמָּא תָּעִיז פָּנֶיהָ בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲמִינָהּ, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת כֹּבֶד הָאִסּוּר שֶׁלָּהּ. לְפִיכָךְ אוֹמְרִין לוֹ: ״אִם אֱמֶת הַדָּבָר, הֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִין; גָּרְשָׁהּ עַתָּה בְּפָנֵינוּ״.
שְׁנַיִם אוֹמְרִין: ״נִתְגָּרְשָׁה״, וּשְׁנַיִם מַכְחִישִׁין אוֹתָם וְאוֹמְרִין: ״לֹא נִתְגָּרְשָׁה״ — אֲפִלּוּ הַבַּעַל עוֹמֵד, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: ״גֵּרַשְׁתַּנִי״, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה כְּשֶׁהָיְתָה; מִפְּנֵי הָעֵדִים שֶׁסּוֹמְכִין אוֹתָהּ, אֶפְשָׁר שֶׁתָּעִיז פָּנֶיהָ. לְפִיכָךְ אִם נִשֵּׂאת — תֵּצֵא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאָמְרוּ: ״עַכְשָׁו נִתְגָּרְשָׁה״, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לָהּ: ״אִם אֱמֶת הַדָּבָר הוֹצִיאִי גִּטִּיךְ״. אֲבָל אִם אָמְרוּ הָעֵדִים: ״מִכַּמָּה יָמִים נִתְגָּרְשָׁה״ — יֵשׁ לוֹמַר: אָבַד הַגֵּט; וְהוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״גְּרוּשָׁה אֲנִי בְּוַדַּאי״ וּשְׁנֵי עֵדִים מְעִידִים לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם מַכְחִישִׁין אוֹתָן: אִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ — לֹא תֵּצֵא, שֶׁהֲרֵי הִיא וּבַעְלָהּ יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת, וַחֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין מְקַלְקְלִין עַצְמָן; אֲבָל אִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, הוֹאִיל וְהַדָּבָר אֶצְלוֹ סָפֵק, וְכֵן אִם אָמְרָה הִיא: ״אֵינִי יוֹדַעַת״, אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ — הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא, וְהַוָּלָד סְפֵק מַמְזֵר.
אָמְרוּ שְׁנַיִם: ״רְאִינוּהָ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין: ״לֹא רְאִינוּהָ״, אִם הָיוּ כֻּלָּן שְׁרוּיִין בְּחָצֵר אַחַת — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — לֹא תֵּצֵא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲשׂוּיִין לְגָרֵשׁ בְּצִנְעָה.
הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא הֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וּבָא עֵד אֶחָד וְאָמַר: ״אֵשֶׁת אִישׁ הָיְתָה וְנִתְגָּרְשָׁה״, וּבָא עֵד אֶחָד וְאָמַר: ״לֹא נִתְגָּרְשָׁה״ — הֲרֵי שְׁנֵיהֶם מְעִידִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ וְאֶחָד מֵעִיד שֶׁהִיא גְּרוּשָׁה, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד מוֹעִיל בִּמְקוֹם שְׁנַיִם, וּלְפִיכָךְ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — תֵּצֵא.
אִשָּׁה וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, זֶה אוֹמֵר: ״זוֹ אִשְׁתִּי וְזֶה עַבְדִּי״, וְזֶה אוֹמֵר: ״זוֹ אִשְׁתִּי וְזֶה עַבְדִּי״, וְהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: ״שְׁנֵיהֶם עֲבָדַי״ — הֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם הֶחֱזִיקוּהָ אֵשֶׁת אִישׁ, הוֹאִיל וְכָל אֶחָד מֵהֶן לְעַצְמוֹ הֵעִיד — אֵינָן נֶאֱמָנִין.
שְׁלִיחַ קַבָּלָה שֶׁהוֹצִיא גֵּט מִתַּחַת יָדוֹ, וְהַבַּעַל אוֹמֵר: ״מְזֻיָּף הוּא״ — יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו אוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אָמַר הַבַּעַל: ״פִּקָּדוֹן נְתַתִּיו לוֹ״, וְהַשָּׁלִיחַ אוֹמֵר: ״לְגֵרוּשִׁין נְתָנוֹ לִי״ — הַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן. וְכֵן אִם הָיָה הַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הָאִשָּׁה, וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״שָׁלִיחַ זֶה נְתָנוֹ לִי״, וְהַשָּׁלִיחַ אוֹמֵר: ״כֵּן הָיָה, וּלְגֵרוּשִׁין נְתָנוֹ לִי״, וְהַבַּעַל אוֹמֵר: ״לֹא נְתַתִּיו אֶלָּא לְפִקָּדוֹן״ — הַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן, וַהֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.
אָבַד הַגֵּט — אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל אוֹמֵר: ״לְגֵרוּשִׁין נָתַתִּי הַגֵּט לַשָּׁלִיחַ״, וְהַשָּׁלִיחַ אוֹמֵר: ״נְתַתִּיו לָהּ״, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וְאֵין כָּאן אֶלָּא עֵד אֶחָד וּבַעַל. וַאֲפִלּוּ אָמְרָה הָאִשָּׁה: ״בְּפָנַי נְתָנוֹ לוֹ לְגֵרוּשִׁין, וּנְתָנוֹ הַשָּׁלִיחַ לִי״, הוֹאִיל וְהַבַּעַל וְהַשָּׁלִיחַ סוֹעֲדִין אוֹתָהּ — אֶפְשָׁר שֶׁתָּעִיז פָּנֶיהָ, וְשֶׁמָּא לֹא נִתְגָּרְשָׁה.
שְׁלִיחַ קַבָּלָה שֶׁקִּבֵּל גֵּט לְאִשָּׁה, וְשִׁלְּחוֹ לָהּ בְּיַד שְׁנֵי עֵדִים, וְהִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ וּנְטָלַתּוּ, וַהֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת אִם בַּעְלָהּ שִׁלְּחוֹ אוֹ שְׁלִיחַ קַבָּלָה שֶׁלָּהּ אוֹ שְׁלוּחוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ — הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בָּא בַּעַל וְעִרְעֵר שֶׁלֹּא כְּתָבוֹ אוֹ שֶׁהוּא גֵּט בָּטֵל — יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו, שֶׁהֲרֵי עֵדִים מְעִידִים שֶׁהַגֵּט שֶׁנָּתְנוּ לָהּ יָצָא מִתַּחַת יְדֵי שְׁלוּחָהּ, שֶׁיָּדוֹ כְּיָדָהּ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת, הֲרֵי הָעֵדִים יָדְעוּ. וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם — אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.
מִי שֶׁהֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וְהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ, וְשָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה: ״מֵת בַּעְלִי״ — נֶאֱמֶנֶת, וְתִנָּשֵׂא אוֹ תִּתְיַבֵּם; חֲזָקָה שֶׁאֵינָהּ מְקַלְקֶלֶת עַצְמָהּ וְתֶאֱסֹר עַצְמָהּ עַל זֶה וְעַל זֶה וְתַפְסִיד כְּתֻבָּתָהּ מִזֶּה וּמִזֶּה וְתוֹצִיא בָּנֶיהָ מַמְזֵרִים, בְּדָבָר הֶעָשׂוּי לְהִגָּלוֹת לַכֹּל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ וְלֹא לִטְעֹן טַעֲנָה. שֶׁאִם הוּא חַי — סוֹפוֹ לָבֹא אוֹ יִוָּדַע שֶׁהוּא חַי.
וְכֵן אִם בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ — תִּנָּשֵׂא עַל פִּיו, שֶׁהַדָּבָר עָשׂוּי לְהִגָּלוֹת. אֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ שִׁפְחָה, וְעֵד מִפִּי עֵד, מִפִּי עֶבֶד, מִפִּי שִׁפְחָה, מִפִּי קְרוֹבִים — נֶאֱמָנִין לוֹמַר: ״מֵת פְּלוֹנִי״, וְתִנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ אוֹ תִּתְיַבֵּם עַל פִּיהֶם.
וְהַכֹּל נֶאֱמָנִין לְהָעִיד לָהּ עֵדוּת זוֹ, חוּץ מֵחָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁחֶזְקָתָן שׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאֵין מְעִידוֹת זוֹ לָזוֹ בְּמִיתַת בַּעְלָהּ, וְשֶׁמָּא יִתְכַּוְּנוּ לְאָסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ וַעֲדַיִן הוּא קַיָּם, וְאֵלּוּ הֵן: חֲמוֹתָהּ, וּבַת חֲמוֹתָהּ, וְצָרָתָהּ, וִיבִמְתָּהּ, וּבַת בַּעְלָהּ.
אֲפִלּוּ גּוֹי הַמֵּשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ — נֶאֱמָן, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהָעִיד — אֵינוֹ נֶאֱמָן.
וְכֵן הַפָּסוּל בַּעֲבֵרָה מִן הַתּוֹרָה: אִם בָּא לְהָעִיד לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ — אֵינוֹ נֶאֱמָן; וְאִם הָיָה מֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ — נֶאֱמָן, אֵין זֶה פָּחוּת מִן הַגּוֹי. אֲבָל פָּסוּל מִדִּבְרֵיהֶם נֶאֱמָן לְעֵדוּת אִשָּׁה.
בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְהִתִּירוּהָ לְהִנָּשֵׂא עַל פִּיו, וְאַחַר כָּךְ בָּא אַחֵר וְהִכְחִישׁ אֶת הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: ״לֹא מֵת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ, וְתִנָּשֵׂא; שֶׁעֵד אֶחָד בְּעֵדוּת אִשָּׁה כִּשְׁנֵי עֵדִים בִּשְׁאָר עֵדֻיוֹת, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.
בָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, זֶה אוֹמֵר: ״מֵת״ וְזֶה אוֹמֵר: ״לֹא מֵת״; אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: ״מֵת״ וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: ״לֹא מֵת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא. וְאִם נִשֵּׂאת — תֵּצֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סָפֵק. וְאִם נִשֵּׂאת לָעֵד שֶׁהֵעִיד לָהּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״בָּרִיא לִי שֶׁמֵּת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא. בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: ״לֹא מֵת״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת — תֵּצֵא.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הָאֶחָד שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּיו כְּמוֹ הַשְּׁנַיִם שֶׁבָּאוּ וְהִכְחִישׁוּ אוֹתוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּי אִישׁ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: ״לֹא מֵת״, אוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּי אִשָּׁה אוֹ עַל פִּי עַצְמָהּ וּבָאוּ שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִים שֶׁל דִּבְרֵיהֶם וְאָמְרוּ: ״לֹא מֵת״.
אֲבָל עֵד כָּשֵׁר אוֹמֵר: ״מֵת״, וְנָשִׁים רַבּוֹת אוֹ פְּסוּלִים אוֹמְרִין: ״לֹא מֵת״ — הֲרֵי זוֹ כְּמֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, וְאִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״וַדַּאי מֵת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא.
אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: ״מֵת״ אוֹ הִיא שֶׁאָמְרָה: ״בַּעְלִי מֵת״, וְאַחַר כָּךְ בָּא עֵד כָּשֵׁר וְאָמַר: ״לֹא מֵת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — תֵּצֵא.
אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: ״לֹא מֵת״ וּשְׁתֵּי נָשִׁים אוֹמְרוֹת: ״מֵת״ — הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא. וְכֵן אִם אָמְרוּ עֶשֶׂר נָשִׁים: ״לֹא מֵת״, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אוֹמְרוֹת: ״מֵת״ — הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא, שֶׁאֵין אוֹמְרִין שְׁנַיִם כְּמֵאָה אֶלָּא בְּעֵדִים כְּשֵׁרִים; אֲבָל בִּפְסוּלִין — הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחֲמִיר.
שְׁנֵי עֵדִים אוֹמְרִין: ״מֵת״ וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין: ״לֹא מֵת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — תֵּצֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סָפֵק. וְאִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״בָּרִיא לִי שֶׁמֵּת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, וּבָאָה אַחַת מֵהֶן וְאָמְרָה: ״מֵת בַּעְלִי״ — הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא עַל פִּי עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ, וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה, שֶׁאֵין צָרָה מְעִידָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וַאֲפִלּוּ נִשֵּׂאת זוֹ תְּחִלָּה, אֵין אוֹמְרִין: אִלּוּ לֹא מֵת בַּעְלָהּ לֹא הָיְתָה אוֹסֶרֶת עַצְמָהּ עָלָיו, שֶׁמָּא מִשִּׂנְאָתָהּ בְּצָרָתָהּ רוֹצָה הִיא שֶׁיֵּאָסְרוּ שְׁתֵּיהֶן עָלָיו.
זֹאת אוֹמֶרֶת: ״מֵת בַּעְלָהּ״, וְצָרָתָהּ מַכְחֶשֶׁת אוֹתָהּ וְאוֹמֶרֶת לָהּ: ״לֹא מֵת״ — הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא; כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ מְעִידָה לָהּ לְהַתִּירָהּ, כָּךְ לֹא תָּעִיד לָהּ לְאָסְרָהּ. זוֹ אוֹמֶרֶת: ״מֵת״ וְצָרָתָהּ אוֹמֶרֶת: ״נֶהֱרַג״, הוֹאִיל וּשְׁתֵּיהֶן אוֹמְרוֹת שֶׁאֵינוֹ קַיָּם — הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּשְׂאוּ. פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר
פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר