חזור
הלכות גירושין
פרק והַשָּׁלִיחַ שֶׁעוֹשָׂה הָאִשָּׁה לְקַבֵּל לָהּ גִּטָּהּ מִיַּד בַּעְלָהּ — הוּא הַנִּקְרָא שְׁלִיחַ קַבָּלָה, וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ תִּתְגָּרֵשׁ כְּאִלּוּ הִגִּיעַ לְיָדָהּ. וּצְרִיכָה לַעֲשׂוֹתוֹ בִּשְׁנֵי עֵדִים. וּצְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁהִגִּיעַ הַגֵּט לְיַד שְׁלוּחָהּ; וַאֲפִלּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים, אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאַחֵר — הֲרֵי זוֹ עֵדוּת גְּמוּרָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאָבַד הַגֵּט אוֹ נִקְרַע. אֲבָל אִם הָיָה הַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שְׁלִיחַ הַקַּבָּלָה — אֵינוֹ צָרִיךְ עֵדִים; בֵּין שֶׁנִּמְסַר לוֹ בְּעֵדִים בֵּין שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ הַבַּעַל בֵּינוֹ לְבֵינוֹ — יְצִיאָתוֹ מִתַּחַת יָדוֹ כִּיצִיאָתוֹ מִתַּחַת יְדֵי הָאִשָּׁה. וְאַף עַל פִּי כֵן לְכַתְּחִלָּה לֹא יִתֵּן לוֹ הַגֵּט אֶלָּא בְּעֵדֵי מְסִירָה, כְּמוֹ הָאִשָּׁה עַצְמָהּ.
הַבַּעַל אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, אֲבָל נוֹתֵן לְשָׁלִיחַ לְהוֹלִיךְ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא שְׁלִיחַ הוֹלָכָה.
וְכֵן הָאִשָּׁה שׁוֹלַחַת שָׁלִיחַ לְהָבִיא לָהּ גִּטָּהּ מִיַּד בַּעְלָהּ, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא שְׁלִיחַ הֲבָאָה. וְאֵין שְׁלִיחַ הוֹלָכָה וַהֲבָאָה צָרִיךְ עֵדִים.
וְאֵין הָאִשָּׁה מִתְגָּרֶשֶׁת בַּגֵּט שֶׁשָּׁלַח הַבַּעַל אוֹ שֶׁהֵבִיא לָהּ שְׁלִיחַ הֲבָאָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֹּאמַר בְּעִנְיַן הַגִּטִּים ״שָׁלִיחַ״ סְתָם, הוּא שְׁלִיחַ הוֹלָכָה אוֹ שְׁלִיחַ הֲבָאָה.
הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִשְׁלִיחוּת הַגֵּט, בֵּין שְׁלִיחַ קַבָּלָה בֵּין שְׁלִיחַ הוֹלָכָה וַהֲבָאָה, חוּץ מִן הַחֲמִשָּׁה: הַנָּכְרִי, וְהָעֶבֶד, וְהַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַקָּטָן. וְאִם קִבֵּל אוֹ הֵבִיא אֶחָד מֵהֶן גֵּט — אֵינוֹ גֵּט.
אֲבָל הַנָּשִׁים וְהַקְּרוֹבִים כְּשֵׁרִים. וַאֲפִלּוּ הַפְּסוּלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים בַּעֲבֵרָה — כְּשֵׁרִים לִשְׁלִיחוּת. אֲבָל הַפְּסוּלִים בַּעֲבֵרָה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה — פְּסוּלִין לַהֲבָאַת הַגֵּט, וְאִם הֵבִיאוּ — הֲרֵי זֶה פָּסוּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁנִּתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו. אֲבָל אִם לֹא נִסְמֹךְ בּוֹ אֶלָּא עַל דִּבְרֵי פָּסוּל מִן הַתּוֹרָה בַּעֲבֵרָה — אֵינוֹ גֵּט.
הָיָה הַשָּׁלִיחַ קָטָן כְּשֶׁנִּתַּן לוֹ הַגֵּט וְגָדוֹל כְּשֶׁהֱבִיאוֹ, חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקַּח, שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה, נָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, עֶבֶד וְנִשְׁתַּחְרֵר — הֲרֵי זֶה בָּטֵל. אֲבָל אִם נִתַּן לוֹ הַגֵּט וְהוּא פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקַּח, הָיָה שָׁפוּי כְּשֶׁנִּתַּן לוֹ וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה כְּשֶׁהֱבִיאוֹ לְיַד הָאִשָּׁה — הֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּדַעַת.
הָאִשָּׁה שֶׁעָשָׂת שָׁלִיחַ בְּעֵדִים וְאָמְרָה לוֹ: ״טֹל לִי גִּטִּי״, ״יְהֵא לִי בְּיָדְךָ״, הֲרֵי זֶה שְׁלִיחַ קַבָּלָה, וּכְאִלּוּ אָמְרָה לוֹ: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי״. וְיֵשׁ לָאִשָּׁה לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחַ קַבָּלָה לְקַבֵּל לָהּ גִּטָּהּ מִיַּד שְׁלוּחוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ. וּקְטַנָּה אֵינָהּ עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְקַבָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁחֲצֵרָהּ קוֹנָה לָהּ גִּטָּהּ כִּגְדוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלִיחַ קַבָּלָה צָרִיךְ עֵדִים, וְאֵין מְעִידִים עַל הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ בֶּן דַּעַת גְּמוּרָה.
הָאִשָּׁה שֶׁעָשָׂת שָׁלִיחַ לְקַבָּלָה, וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל: ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ, אֶלָּא הֲרֵי זֶה גִּטָּהּ, הוֹלֵךְ אוֹתוֹ לָהּ״ — הָרְשׁוּת בְּיַד הַבַּעַל, וְנַעֲשָׂה זֶה שְׁלִיחַ הוֹלָכָה, לֹא שְׁלִיחַ קַבָּלָה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״הִתְקַבֵּל לָהּ״ אוֹ ״זְכֵה לָהּ״ אוֹ ״הֵא לְךָ״ — לֹא עָקַר שְׁלִיחוּת הַקַּבָּלָה. אָמַר לוֹ: ״הוֹלֵךְ לָהּ״ — עָקַר שְׁלִיחוּת הַקַּבָּלָה וְנַעֲשָׂה שְׁלִיחַ הַבַּעַל. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ: ״הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״ — עָקַר שְׁלִיחוּת הַקַּבָּלָה.
שְׁלִיחַ הָאִשָּׁה שֶׁבָּא לִטֹּל גֵּט מִן הַבַּעַל וְאָמַר לוֹ: ״שְׁלִיחַ קַבָּלָה אָנִי״, וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל: ״הֵא לְךָ גֵּט זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה״, כְּלוֹמַר: אֵינִי עוֹקֵר שְׁלִיחוּתָהּ, אֶלָּא בֵּין שֶׁעָשָׂת אוֹתְךָ שְׁלִיחַ קַבָּלָה אוֹ שְׁלִיחַ הֲבָאָה הֲרֵי אַתְּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה, וְהֵבִיא אֶת הַגֵּט, וְאָמְרָה לוֹ: ״לֹא שַׂמְתִּיךָ אֶלָּא שְׁלִיחַ הֲבָאָה״ — אֲפִלּוּ הִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי עָקַר הַשָּׁלִיחַ שְׁלִיחוּת שֶׁאָמְרָה הִיא, וְאָמַר לַבַּעַל: מֵעוֹלָם לֹא נַעֲשֵׂיתִי שְׁלִיחַ הֲבָאָה לָהּ.
אָמַר הַשָּׁלִיחַ לַבַּעַל: ״שְׁלִיחַ הֲבָאָה אָנִי״, וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל: ״הֵא לְךָ כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה״, וְהֵבִיא אֶת הַגֵּט, וְאָמְרָה לוֹ: ״שְׁלִיחַ קַבָּלָה שַׂמְתִּיךָ״ — כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ, מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי לֹא עָקַר שְׁלִיחוּת שֶׁאָמְרָה, אֶלָּא גָּרַע אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת ״לְקַבָּלָה״, וְהוּא אָמַר לַבַּעַל ״לַהֲבָאָה״ בִּלְבַד.
הַבַּעַל שֶׁשָּׁלַח גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, בָּא שָׁלִיחַ לִתְּנוֹ לָהּ, לֹא נְטָלַתּוּ אֶלָּא אָמְרָה לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים: ״יִהְיֶה לִי גֵּט זֶה פִּקָּדוֹן אֶצְלְךָ״, אוֹ שֶׁאָמְרָה לוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ שָׁלִיחַ לְקַבְּלוֹ לִי״ — הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת בְּסָפֵק עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ, וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ תִּתְגָּרֵשׁ וַדַּאי.
שָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֵּט — כְּשֶׁהוּא נוֹתְנוֹ לָהּ, נוֹתְנוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְאוֹתָן הַשְּׁנַיִם צְרִיכִין לִקְרוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ יִנָּתֵן לָהּ בִּפְנֵיהֶם, שֶׁדִּין הַשָּׁלִיחַ עִם הָאִשָּׁה כְּדִין הַבַּעַל עִמָּהּ, שֶׁתַּחְתָּיו הוּא קָם.
לְפִיכָךְ אִם נְתָנוֹ הַשָּׁלִיחַ לָהּ וְלֹא קְרָאוּהוּ עֵדֵי מְסִירָה, וּנְטָלַתּוּ וּזְרָקַתּוּ לַיָּם — הֲרֵי זֶה סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת.
עָבַר הַשָּׁלִיחַ וְנָתַן הַגֵּט בֵּינוֹ לְבֵינָהּ — יִטְּלֶנּוּ מִמֶּנָּה וְיַחֲזֹר וְיִתְּנֶנּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. וְאִם מֵת, הוֹאִיל וְהַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ וּמְקֻיָּם בְּחוֹתְמָיו — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
שָׁלִיחַ שֶׁנָּטַל אֶת הַגֵּט, וְקֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הָאִשָּׁה חָזַר הַבַּעַל וְאָמַר לוֹ: ״גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי עִמְּךָ בָּטֵל״, אוֹ שֶׁקָּדַם וְאָמַר לָאִשָּׁה: ״גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָךְ בָּטֵל״, אוֹ שֶׁשָּׁלַח שָׁלִיחַ אַחֵר לְבַטְּלוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לַאֲחֵרִים: ״גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְאִשְׁתִּי בָּטֵל״ — הֲרֵי זֶה בָּטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָהּ. וְכָל הַמְבַטֵּל בִּפְנֵי אֲחֵרִים — צָרִיךְ לְבַטֵּל בִּפְנֵי שְׁנַיִם. וְאִם אַחַר שֶׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אוֹ לְיַד שְׁלִיחַ הַקַּבָּלָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וּבִטְּלוֹ, הוֹאִיל וְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָהּ אוֹ לְיַד שְׁלִיחַ קַבָּלָה אוֹ לַחֲצֵרָהּ בִּטְּלוֹ — אֵינוֹ בָּטֵל, וַהֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר.
הָיָה מְחַזֵּר וּמְבַקֵּשׁ הַשָּׁלִיחַ כְּדֵי לְבַטְּלוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ שְׁנַיִם שֶׁיְּבַטְּלוֹ בִּפְנֵיהֶם, וּבֵין שֶׁהוּא מְחַזֵּר וְרוֹדֵף הִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ וְאַחַר כָּךְ בִּטֵּל — אֵינוֹ בָּטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְחַזֵּר לְבַטְּלוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדָהּ.
אָמַר לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי״ — יָכוֹל לְבַטֵּל זֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה, וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אֲחֵרִים. שָׁלַח הַגֵּט בְּיַד שְׁנַיִם — הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְבַטְּלוֹ זֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה. וַאֲפִלּוּ הָיוּ עֲשָׂרָה, מִשֶּׁבִּטְּלוֹ בִּפְנֵי אֶחָד — בָּטַל הַגֵּט.
וְכֵן מִי שֶׁאָמַר לִשְׁנַיִם: ״גֵּט שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לְאִשְׁתִּי בָּטֵל הוּא״, וְכָתַב אַחֲרֵי כֵן גֵּט וּנְתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אֲחֵרִים — הֲרֵי זֶה גֵּט בָּטֵל, וְזוֹ הִיא מְסִירַת הַמּוֹדָעָא עַל הַגֵּט. וְכֵן אִם אָמַר לָהֶם: ״כָּל גֵּט שֶׁיִּכְתֹּב לִי פְּלוֹנִי בָּטֵל״, ״כָּל גֵּט שֶׁאֶכְתֹּב בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי הֲרֵי הוּא בָּטֵל״, אוֹ: ״כָּל גֵּט שֶׁאֶכְתֹּב מֵהַיּוֹם עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה בָּטֵל״ — הֲרֵי זֶה בָּטֵל.
וְכֵן אִם אָמַר לִשְׁנַיִם: ״כָּל גֵּט שֶׁאֶכְתֹּב לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי בָּטֵל הוּא, וְכָל דָּבָר שֶׁאֲבַטֵּל בּוֹ מוֹדָעָא זוֹ הֲרֵי הוּא בָּטֵל״, וְכָתַב אַחַר כֵּן גֵּט וּנְתָנוֹ לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל הַמּוֹדָעָא קֹדֶם שֶׁיִּכְתֹּב הַגֵּט וְיִתְּנוֹ לָהּ — הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל.
אִם כֵּן, מַה תַּקָּנַת דָּבָר זֶה? שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ הָעֵדִים קֹדֶם כְּתִיבַת הַגֵּט: ״אֱמֹר בְּפָנֵינוּ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁמָּסַרְתָּ שֶׁגּוֹרְמִין כְּשֶׁיִּתְקַיְּמוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים לְבַטֵּל גֵּט זֶה, הֲרֵי הֵן בְּטֵלִין״, וְהוּא אוֹמֵר: ״הִין״, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר לָהֶן לִכְתֹּב וְלַחְתֹּם וְלִתֵּן לָהּ. וְלֹא יַנִּיחוּהוּ לֵילֵךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא וִיבַטְּלוֹ. וְאֵין הַמּוֹסֵר מוֹדָעָא וְלֹא הַמְבַטֵּל מוֹדָעָא צָרִיךְ קִנְיָן.
הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט בְּיַד שָׁלִיחַ, וּבִטֵּל הַגֵּט — הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ כְּשֶׁיִּרְצֶה, שֶׁלֹּא בִּטְּלוֹ מִתּוֹרַת גֵּט אֶלָּא מִתּוֹרַת שְׁלִיחוּת. לְפִיכָךְ, אִם הָיָה הַגֵּט בְּיַד הַבַּעַל וּבִטְּלוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: ״גֵּט זֶה בָּטֵל הוּא״ — אֵינוֹ מְגָרֵשׁ בּוֹ לְעוֹלָם, וַהֲרֵי הוּא כַּחֶרֶשׂ, וְאִם גֵּרֵשׁ בּוֹ אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ בְּעֵת שֶׁבִּטְּלוֹ וְהוּא בְּיַד הַשָּׁלִיחַ, וְאָמַר: ״גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי הֲרֵי הוּא בָּטֵל מִלִּהְיוֹת גֵּט״ — אֵינוֹ מְגָרֵשׁ בּוֹ לְעוֹלָם.
בְּאֵי זֶה לְשׁוֹנוֹת מְבַטֵּל הַגֵּט? אָמַר: ״בָּטֵל הוּא״, ״אִי אֶפְשִׁי בּוֹ״, ״גֵּט זֶה לֹא יוֹעִיל״, ״לֹא יַעֲזֹב״, ״לֹא יְשַׁלַּח״, ״לֹא יְגָרֵשׁ״, ״יְהֵא כַּחֶרֶס״, ״יְהֵא חֶרֶס״, ״הֲרֵי הוּא כַּחֶרֶס״, אִם אָמַר אֶחָד מֵאֵלּוּ וּמִן הַדּוֹמֶה לָהֶן — הֲרֵי זֶה בִּטְּלוֹ.
אֲבָל אִם אָמַר: ״גֵּט זֶה אֵינוֹ גֵּט״, ״פָּסוּל הוּא״, ״אֵינוֹ מוֹעִיל״, ״אֵינוֹ מַתִּיר״, ״אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ״, ״אֵינוֹ מְגָרֵשׁ״, ״חֶרֶס הוּא״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁאֵין זֶה לָשׁוֹן מְבַטֵּל אֶלָּא לָשׁוֹן מוֹדִיעַ אֲמִתַּת הַדָּבָר, וַהֲרֵי הוֹדִיעַ לָנוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כֵּן, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר עַל דָּבָר הָאָסוּר שֶׁהוּא מֻתָּר אוֹ עַל הַטָּמֵא שֶׁהוּא טָהוֹר.
אָמַר: ״גֵּט זֶה בָּטַל״, שֶׁמַּשְׁמָעוֹ פֹּעַל שֶׁעָבַר, כְּגוֹן ״חָמַק״, ״עָבַר״ — הֲרֵי זֶה סָפֵק; לְפִיכָךְ, אִם נִתְגָּרְשָׁה בְּגֵט זֶה — הֲרֵי הִיא סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת.
מִי שֶׁשָּׁלַח גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וּבָא שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ: ״לֹא מְצָאתִיהָ״ אוֹ ״לֹא רָצָת לִקַּח הַגֵּט״, וְאָמַר הַבַּעַל: ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ אוֹ כַּיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא שָׂמֵחַ בְּעִכּוּב הַגֵּט — לֹא בָּטַל הַגֵּט, אֶלָּא יִתֵּן וְתִהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת, עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ: ״לֹא תִּתֵּן״, אוֹ יְבַטֵּל בְּפֵרוּשׁ.
מִי שֶׁשָּׁלַח גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְחָזַר וּבִטְּלוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְכֵן מִי שֶׁמָּסַר מוֹדָעָא עַל הַגֵּט — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לִהְיוֹת מַמְזֵרִין, שֶׁהֲרֵי יַגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ וְתִנָּשֵׂא בּוֹ, וְאַחַר זְמַן יֵצְאוּ הָעֵדִים שֶׁבִּטֵּל בִּפְנֵיהֶם אוֹ שֶׁמָּסַר מוֹדָעָא בִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁיִּכְתֹּב הַגֵּט, וְנִמְצָא הַוָּלָד מַמְזֵר.
שָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֵּט וּנְתָנוֹ לָאִשָּׁה — אֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא בִּטְּלוֹ הַבַּעַל, אֶלָּא נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא כָּשֵׁר, וְתִנָּשֵׂא בּוֹ, וְאִם נִמְצָא אַחַר כָּךְ שֶׁבִּטְּלוֹ — תֵּצֵא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר. וְכֵן הַכּוֹתֵב גֵּט וּנְתָנוֹ לְאִשְׁתּוֹ — אֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא מָסַר מוֹדָעָא עַל גֵּט זֶה, אֶלָּא הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, וְתִנָּשֵׂא בּוֹ.
וְכֵן הַמֵּבִיא גֵּט וְהִנִּיחַ הַבַּעַל חוֹלֶה אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן — נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. אֲבָל אִם הִנִּיחוֹ גּוֹסֵס — רֹב גּוֹסְסִין לְמִיתָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ — הֲרֵי זֶה סְפֵק גֵּרוּשִׁין, שֶׁאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה. וְכֵן עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ הַחַיִל וְהִיא בְּמָצוֹר, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, וְהַיּוֹצֵא לִדּוֹן — הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת חַיִּים, וְאִם הָיָה גֵּט אֶחָד מֵהֶן בְּיַד הַשָּׁלִיחַ, נוֹתְנוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְתִהְיֶה בְּחֶזְקַת מְגֹרֶשֶׁת.
אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ הַגַּיִּס וְהָבְקְעָה, וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם, וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג מִבֵּית דִּין שֶׁל גּוֹיִם, וּמִי שֶׁגְּרָרַתּוּ חַיָּה אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר אוֹ נָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת — נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים; וְאִם הָיָה גֵּט אֶחָד מֵהֶן בְּיַד הַשָּׁלִיחַ, אֵינוֹ נוֹתְנוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְאִם נְתָנוֹ לָהּ — הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת. וְאִם נוֹדַע שֶׁמֵּת הַבַּעַל קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ — אֵינוֹ גֵּט.
הַבַּעַל שֶׁשָּׁלַח גֵּט לְאִשְׁתּוֹ — הֲרֵי הוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וּבְכָל תְּנָאֵי כְּתֻבָּה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ אוֹ לְיַד שְׁלִיחַ קַבָּלָה.