menu
small logo

חזור

הלכות תעניות

פרק ד

כָּל יוֹם וָיוֹם מִשֶּׁבַע תַּעֲנִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל מָטָר מִתְפַּלְּלִין עַל סֵדֶר זֶה: מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְכָל הָעָם מִתְקַבְּצִין וּמִתְכַּסִּים בְּשַׂקִּים, וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה וְעַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, כְּדֵי לְהַרְגִּיל אֶת הַבְּכִיָּה וּלְהַכְנִיעַ לִבָּם. וְאֶחָד מִן הָעָם נוֹטֵל מִן הָאֵפֶר וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין בִּמְקוֹם הַנָּחַת תְּפִלִּין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּלְמוּ וְיָשׁוּבוּ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.

וְאַחַר כָּךְ מַעֲמִידִין בֵּינֵיהֶן, וְהֵן יוֹשְׁבִין, זָקֵן חָכָם. לֹא הָיָה שָׁם זָקֵן חָכָם — מַעֲמִידִין חָכָם. לֹא הָיָה שָׁם לֹא זָקֵן וְלֹא חָכָם — מַעֲמִידִין אָדָם שֶׁל צוּרָה, וְהוּא אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין: 'אַחֵינוּ, לֹא שַׂק וְתַעֲנִית גּוֹרְמִין, אֶלָּא תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם: ״וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם״, אֶלָּא: ״וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם״ (יונה ג,י), וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר: ״וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם״ (יואל ב,יג)'. וּמוֹסִיף בְּעִנְיָנוֹת אֵלּוּ כְּפִי כֹּחוֹ עַד שֶׁיַּכְנִיעַ לִבָּם וְיָשׁוּבוּ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה.

וְאַחַר שֶׁגּוֹמֵר זֶה דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, עוֹמְדִין בִּתְפִלָּה. וּמַעֲמִידִין שְׁלִיחַ צִבּוּר הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל בְּתַעֲנִיּוֹת אֵלּוּ. וְאִם הָיָה אוֹתוֹ שֶׁאָמַר דִּבְרֵי הַכִּבּוּשִׁין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל — מִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — מוֹרִידִין אַחֵר.

וְאֵי זֶה הוּא הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל בְּתַעֲנִיּוֹת אֵלּוּ? אִישׁ שֶׁהוּא רָגִיל בִּתְפִלָּה, וְרָגִיל לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, וּמְטֻפָּל וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ לוֹ יְגִיעָה בַּשָּׂדֶה, וְלֹא יִהְיֶה בְּבָנָיו וּבִבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל קְרוֹבָיו וְהַנִּלְוִים עָלָיו בַּעַל עֲבֵרָה, אֶלָּא יִהְיֶה בֵּיתוֹ רֵיקָן מִן הָעֲבֵרוֹת, וְלֹא יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע בְּיַלְדוּתוֹ, שְׁפַל בֶּרֶךְ וּמְרֻצֶּה לָעָם, וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה וְקוֹלוֹ עָרֵב. וְאִם הָיָה זָקֵן עִם כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ — הֲרֵי זֶה מְפֹאָר. וְאִם אֵינוֹ זָקֵן, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת — יִתְפַּלֵּל.

וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מַתְחִיל וּמִתְפַּלֵּל עַד בִּרְכַּת ״גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל״, וְאוֹמֵר ״זִכְרוֹנוֹת״ וְ׳שׁוֹפָרוֹת׳ מֵעֵין הַצָּרָה, וְאוֹמֵר ״אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי״ (תהלים קכ), ״אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים״ וכו׳ (שם קכא), ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי״ (שם קל), ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף״ וכו׳ (שם קב).

וְאוֹמֵר דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים כְּפִי כֹּחוֹ, וְאוֹמֵר: ״רְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ״, וּמִתְחַנֵּן, וְאוֹמֵר בְּסוֹף תַּחֲנוּנָיו: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל״.

וּמַתְחִיל לְהוֹסִיף שֵׁשׁ בְּרָכוֹת שֶׁהוּא מוֹסִיף זוֹ אַחַר זוֹ, וּמִתְחַנֵּן בְּכָל אַחַת מֵהֶן בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּפְסוּקִים מִדִּבְרֵי קַבָּלָה וּמִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כְּפִי שֶׁהוּא רָגִיל, וְחוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן בַּחֲתִימוֹת אֵלּוּ:

בָּרִאשׁוֹנָה הוּא חוֹתֵם: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת מֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת״.

בַּשְּׁנִיָּה הוּא חוֹתֵם: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה״.

בַּשְּׁלִישִׁית הוּא חוֹתֵם: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה״.

בָּרְבִיעִית הוּא חוֹתֵם: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״.

בַּחֲמִישִׁית הוּא חוֹתֵם: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה״.

בַּשִּׁשִּׁית הוּא חוֹתֵם: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ״. וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹנִין אַחַר כָּל הַבְּרָכוֹת.

וְאוֹמֵר ״רְפָאֵנוּ יי וְנֵרָפֵא״ וכו׳, וְגוֹמֵר הַתְּפִלָּה עַל הַסֵּדֶר, וְתוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת. וְכַסֵּדֶר הַזֶּה עוֹשִׂין בְּכָל מָקוֹם.

כְּשֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם, הָיוּ מִתְכַּנְּסִין בְּהַר הַבַּיִת כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, וּמִתְפַּלְּלִין כַּסֵּדֶר הַזֶּה. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לוֹמַר ״מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם״, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ יי אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל״, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר לַתּוֹקְעִים: ״תִּקְעוּ הַכֹּהֲנִים, תְּקָעוּ״, וְחוֹזֵר הַמִּתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה״, וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין הַכֹּהֲנִים וּמְרִיעִין וְתוֹקְעִין.

וְכֵן בַּבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה לְזוֹ, שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה מִן הַשֵּׁשׁ שֶׁמּוֹסִיף, חוֹתֵם בָּהּ: ״בָּרוּךְ יי אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת״, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר לָהֶן: ״הָרִיעוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ״, וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וְאוֹמֵר: ״מִי שֶׁעָנָה אֶת מֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה״, וְאַחַר כָּךְ מְרִיעִין וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין.

וְכֵן עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה: בְּאַחַת אוֹמֵר ״תִּקְעוּ״, וּבְאַחַת אוֹמֵר ״הָרִיעוּ״, עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת, וְנִמְצְאוּ הַכֹּהֲנִים פַּעַם תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין וְתוֹקְעִין, וּפַעַם מְרִיעִין וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין, שֶׁבַע פְּעָמִים. וְאֵין עוֹשִׂין סֵדֶר זֶה אֶלָּא בְּהַר הַבַּיִת בִּלְבַד. וּכְשֶׁהֵן תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין שָׁם — תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

שֶׁבַע תַּעֲנִיּוֹת הָאֵלּוּ, כָּל מָקוֹם שֶׁגּוֹזְרִין אוֹתָן שָׁם, אַחַר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין יוֹצְאִין כָּל הָעָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וּבוֹכִין וּמִתְחַנְּנִים שָׁם, כְּלוֹמַר: הֲרֵי אַתֶּם מֵתִים כְּאֵלּוּ אִם לֹא תָּשׁוּבוּ מִדַּרְכְּכֶם. וּבְכָל תַּעֲנִית מִתַּעֲנִיתֵי הַצָּרוֹת שֶׁגּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר — מִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת נְעִילָה בְּכָל מָקוֹם.

יָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים — עַד מָתַי יִהְיוּ יוֹרְדִים וְיִפְסְקוּ הַצִּבּוּר הַתַּעֲנִיּות? מִשֶּׁיֵּרְדוּ בְּעֹמֶק הָאָרֶץ הַחֲרֵבָה טֶפַח, וּבַבֵּינוֹנִית טִפְחַיִם, וּבַעֲבוּדָה — עַד שֶׁיֵּרְדוּ בְּעָמְקָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.