חזור
הלכות מעשר שני ונטע רבעי
פרק ההַפּוֹדֶה מַעַשְׂרוֹ לְעַצְמוֹ, בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁנָּפַל לוֹ בִּירֻשָּׁה בֵּין שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּטִבְלוֹ בְּמַתָּנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ — הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ: אִם הָיָה שָׁוֶה אַרְבָּעָה — נוֹתֵן חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ״ וכו׳.
וְאִשָּׁה שֶׁפָּדָת מַעֲשֵׂר שֶׁלָּהּ לְעַצְמָהּ — אֵינָהּ מוֹסִיפָה חֹמֶשׁ. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: ״אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ״ — אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה.
וְכֵן אִם פָּדָה פִּדְיוֹן פֵּרוֹת הַמַּעֲשֵׂר לְעַצְמוֹ — מוֹסִיף חֹמֶשׁ.
פָּדָה פֵּרוֹת מַעַשְׂרוֹ וְהוֹסִיף חֹמֶשׁ, וְחָזַר וּפָדָה הַפִּדְיוֹן לְעַצְמוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה — מוֹסִיף חֹמֶשׁ שֵׁנִי עַל הַקֶּרֶן בִּלְבַד, וְאֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל הַחֹמֶשׁ.
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין בְּחֻמְשׁוֹ פְּרוּטָה — אֵינוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ. וְכֵן מַעֲשֵׂר שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין — דַּיּוֹ שֶׁיֹּאמַר: ״הוּא וְחֻמְשׁוֹ מְחֻלָּל עַל הַסֶּלַע הַזּוֹ״. וְכָל מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ — אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי — אֵינוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ.
הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחֵר שֶׁלֹּא נִפְדָּה, אִם אֵין בְּחֻמְשׁוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה — דַּיּוֹ שֶׁיֹּאמַר: ״הוּא וְחֻמְשׁוֹ מְחֻלָּל עַל מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת״, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְצַמְצֵם אֶת מְעוֹתָיו.
וְהַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר בְּיָתֵר עַל דָּמָיו — לֹא נִתְפְּשָׂה הַתּוֹסֶפֶת לַמַּעֲשֵׂר.
בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: ״בְּסֶלַע״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בְּסֶלַע״ — בַּעַל הַבַּיִת קוֹדֵם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף חֹמֶשׁ. בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: ״בְּסֶלַע״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בְּסֶלַע וּפְרוּטָה״ — הָאֶחָד קוֹדֵם, מִפְּנֵי שֶׁהוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן.
מֻתָּר לְהַעֲרִים עַל פִּדְיוֹן מַעַשְׂרוֹ. כֵּיצַד? אוֹמֵר אָדָם לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וּלְעַבְדּוֹ הָעִבְרִי: ״הֵא לְךָ אֶת הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ וּפְדֵה לְךָ בָּהֶן אֶת הַמַּעֲשֵׂר״, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיף חֹמֶשׁ. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: ״פְּדֵה לִי בָּהֶן״. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ: ״פְּדֵה לְךָ מִשֶּׁלְּךָ״ — אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ.
אֲבָל לֹא יִתֵּן הַמָּעוֹת לִפְדּוֹת לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. נָתַן לְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִיָּה — אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי זֶה מִדִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מֵעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, דְּבָרָיו קַיָּמִין, שֶׁאָמָה עִבְרִיָּה קְטַנָּה הִיא, וְהַקָּטָן אֵינוֹ זוֹכֶה לַאֲחֵרִים אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם.
וְכֵן מַעֲרִים וְנוֹתֵן הַמַּעֲשֵׂר מַתָּנָה כְּשֶׁהוּא בְּטִבְלוֹ, וְאוֹמֵר הַנּוֹתֵן: ״הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל מָעוֹת שֶׁבְּבֵיתִי״.
שְׁנֵי אַחִים, שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, אָב וּבְנוֹ — פּוֹדִין זֶה לָזֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ חֹמֶשׁ.
אִשָּׁה שֶׁהִכְנִיסָה לְבַעְלָהּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, הוֹאִיל וְהוּא מָמוֹן גָּבוֹהַּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ — לֹא קָנָה בַּעַל. לְפִיכָךְ אִם פָּדָה אוֹתוֹ — אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ.
הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְעַצְמוֹ, וְנָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחֹמֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב וַהֲרֵי נִתְחַלֵּל — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הַחֹמֶשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִפְשַׁע וְלֹא יִתֵּן.
מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אִם רָצָה לְצָרֵף אוֹתָן בְּדִינְרֵי זָהָב כְּדֵי לְהָקֵל מַשָּׂאָן — מְצָרֵף. וְאִם צֵרְפָן לְעַצְמוֹ — אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ, שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ פְּדִיָּה.
הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בֵּין בִּירוּשָׁלַיִם בֵּין חוּץ לִירוּשָׁלַיִם — לֹא יְצָרֵף אוֹתָהּ כֻּלָּהּ בִּמְעוֹת הַנְּחֹשֶׁת, אֶלָּא בְּשֶׁקֶל מְעוֹת כֶּסֶף וּבְשֶׁקֶל מְעוֹת נְחֹשֶׁת.
מֻתָּר לְחַלֵּל כֶּסֶף מַעֲשֵׂר עִם פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר עַל הַכֶּסֶף, וְהוּא שֶׁהָיָה בַּפֵּרוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה דִּינָר. אֲבָל אִם הָיָה בָּהֶן שָׁוֶה דִּינָר — לֹא יְחַלֵּל אוֹתָן עַל הַכֶּסֶף אֶלָּא בִּפְנֵי עַצְמָן.
כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת שָׁוֶה דִּינָר, וּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — אֵינוֹ מְחַלֵּל הַכֹּל עַל סֶלַע אַחַת. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ חֲצִי דִּינָר פֵּרוֹת וַחֲצִי דִּינָר מָעוֹת — מְחַלֵּל שְׁנֵיהֶן עַל דִּינָר אֶחָד.